כבר הבאנו והוכחנו כמה פעמים על מה אמר ועל מה לא אמר החת”ס (כגון קרבנות) את פתגמו “חדש אסור מן התורה בכל מקום”.
והנה מתוך ספרו, “תורת משה” עה”ת בפירוש במעלת “חדש” לשם שמים:
ראה אנכי נותן לפניכם וגו’ את הברכה אשר תשמעו. נ”ל דהרי כל הברכות שבעולם כלום חשיבי דמה אנו ומה חיינו ומותר האדם מן הבהמה אין ונוח שלא נברא ומה לנו לכל הברכות הללו ומי ביקש ממנו ית”ש שיבראנו ויצריכנו לטובותיו אך אבל אנחנו עמך בני בריתך לפיכך אנחנו חייבים להודות אשרינו שאנו משכימים וכו’ ועל זה אנו צריכים לכל טובות העוה”ז להשיג הטוב האחרון הלז וא”כ זו היא הברכה בעצמה שהקב”ה בראנו לכבודו והבדילנו מן התועים וא”כ הברכה אשר תשמעו שיעזרנו על עבודתו זו היא תכלית הברכה בלי שום תנאי כי לכך נברא ונוצר כל ישראל מבטן מלידה והריון והקללה בתנאי אם לא תשמעו בכל הטובה אשר בראתי אתכם בקודש והבדלתי אתכם מן העמים בכל זאת לא תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום פי’ עודנו צדיק גמור אלא שאינו בעיניו כאילו היום נצטווה אלא כדיוטגמא ישנה אז יהי’ הקללה ללכת אחרי אלקים אחרים שהבא לטמא פתחין לו ומניחו לעשות טעותו משא”כ רגלי חסידיו ישמור מלכד.…את הברכה אשר תשמעון וכו’ אשר אנכי מצוה אתכם היום שיהי’ בכל יום כחדשים והקללה אם לא תשמעו וגו’ אשר אנכי מצוה אתכם היום יל”ד דהיום הזה השני אין לו שחר דדוחק לומר אם ישמעו לכל התורה רק שלא יהי’ בעיניהם כחדשים יתקללו ח”ו נהי שלא יתברכו אבל לא יתקללו כיון ששומרים התורה ועוד הרי מפרש אחריו וסרתם ועבדתם אלקים אחרים אשר לא ידעתם גם יל”ד אשר לא ידעתם מיותר וי”ל דמטבע האנושי ותאוות כל איש לדיוטגמא חדשה ולשמוע חדשות ע”כ אם אין התורה חביבה בעיניו כל יום כאלו היום קבלה בסיני ולשמוח בה ככלה חדשה אז ממילא דעתו נוטה לשמוע חדשות מעבודות זרות אשר לא ידעתם עדיין והיא חדשה בעיניו והתורה היא דיוטגמא ישנה.