ספורנו עה”ת דברים כ”ח י”ד:
ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל.
שלא ישנו את מצות האל ית’ בפרט ענין המשפט. ולא ימירו את שאר המצות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה כ”ש כשיעשו זה לכבוד קדמונים שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו. אמנם התוכחות עד יולך ה’ אותך ואת מלכך היו בבית שני בימי אנטיוכס וזולתו עד שצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה וגלה אחד מהם במצות פומפיא”ו לרומ”ה ומשם והלאה עד ונסחתם היו עד חרבן הבית על יד רומיים ומשם והלאה הם תוכחות בגלות נמשכות אליו. והתחיל בתוכחות באמרו אם לא תשמע בקול ה’ אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו וחוקותיו אשר אנכי מצוך היום וזה בלי ספק כאשר הומרה שמירת מצות התורה במנהגים שונים וזולתם והוסג אחור משפט. וכן אחר שאמר יולך ה’ אותך ואת מלכך שהוא החלק השני חזר ואמר כי לא שמעת בקול ה’ אלהיך לשמור מצותיו וחוקותיו אשר צוך כלומר אבל שמרת מה שצוו או הנהיגו אחרי’ זולתו אשר לא כתורתו כמו שספרו ז”ל (גטין) שלא היו תורמין ולא מעשרין והוצרכו לתקון יוחנן כ”ג ולגזור על הדמאי והיו נועלי’ דלת בפני לוין מפני השמטה והוצרך הלל לתקן פרוזבול ובטלו מי סוטה ועגלה ערופה וסנהדרין מרוב הפושעים בסוף בית שני באופן שבטל כל משפט כמו שספרו ז”ל שגברו בעלי זרוע. ובכן ירדו לטמיון הם ונכסיהם ובאלה התבאר’ סבת חורבן בית שני והתמדת חורבנו בהתמדת סבתו.