היהדות *כבר* מנצחת! השפלת קרנם של שונאי השי”ת, עלי חמינאי ואהרן ברק ימ”ש

יום שני, ט”ז טבת התשפ”ו

שני אנשים שעברו מזמן את גיל השמונים נמצאים במצוקה בימים אלו בראותם את מפעל חייהם הולך וקורס לנגד עיניהם. האחד הוא המדריך העליון של המהפכה האיסלמית  באיראן האייתולה עלי חמינאי, השני – לא נעים לומר – הוא המדריך העליון של המהפכה המשפטית בישראל, השופט אהרן ברק.

על-פניו מדובר בשני אנשים הרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב, פשוטו כמשמעו. האחד מייצג את האסלאם השיעי הקנאי, הדוגל בדיכוי החרות האישית ושעבודו תחת אידיאולוגיה דתית המקדשת את כח הזרוע, את החושניות ואת הקנאות תוך רמיסת האחר, ואילו השני נדמה כמי שדוגל בשימור ערכי החרות וזכויות הפרט בשם החילוניות, הליברליזם והדמוקרטיה.

ועל-אף זאת, קשה להתעלם מהאנלוגיה בין השנים, כאשר בכל העולם כולו רואים את אותה תופעה, בה הקצוות של האסלאם הקנאי מתחברות לפרוגרס השמאלני – בין אם מדובר בתמיכת השמאל בעולם כולו במרצחים העזתים כנגד ישראל, בין אם מדובר במאבקם למען ההגירה המוסלמית שעומדת להחריב את אירופה ואשר כבר עכשיו שנתה את פניה לבלי הכר, בין אם מדובר ביללות השבר שלהם על מעצרו של הדיקטטור המושחת בונצואלה, יללות שנמצאו מקצה הגלובוס ועד קצהו – מראש עיריית ניו-יורק הניאו-נאצי זוהראן ממדאני והמועמדת הכושלת לנשיאות קמלה האריס ועד חבר הכנסת עופר כסיף האוטו-אנטישמי בישראל. בעולם כולו – השמאל הולך עם האסלאם, ובשם החופש, החרות, זכויות האדם והאזרח, הפלורליזם והשוויון, הוא מעניק את תמיכתו לברבריות אכזרית, לדיכוי החרות, להשלטת השריעה הרצחנית על חברות ומדינות, לטרור עולמי, ומעל הכל – לחיסולה של מדינת ישראל.

תורת ה’ באה להעמיד חברה מתוקנת, בה האדם הוא באמת בן-חורין. השמאל לא יכול לסבול את זה, משום שבגאוותו הוא אינו מסוגל לשאת עול, בוודאי לא עול מלכות שמים. האסלאם אינו מוסגל לסבול את זה, משום שלדידו – כח הזרוע הוא היסוד היחידי העומד בעולם, והוא מנוגד לעצם תפיסת החרות האנושית. לכן קריאתם היא ‘אללה הוא אכבר’ – אלהיהם אינו אלא אלהי הכח והדיכוי, וכל ביטוי של חסד ורחמים נתפס אצלם כחולשה. הפרוגרס העולמי מקעקע את מוסד הנישואין, בעוד האסלאם מעמיד אותו על תשתית של דיכוי ואלימות. אלו ואלו אינם מסוגלים לקבל את בשורת היהדות, את העמדת העולם על קבלת עול מלכות שמים אמיתית, הנותנת מקום לכל מידה במקומה הנכון והראוי.

אנחנו קוראים בשם ה’ א-ל עולם, וברגעי השיא של תפילת נעילה ביום הקדוש ביותר, אנו זועקים את זעקתם של בני ישראל במעמד הנשגב של אליהו בהר הכרמל – ‘ה’ הוא הא-להים’ – בעל הרחמים – הוא בעל הכחות כולם. באותו מעמד שחטו את נביאי הבעל והאשרה, אבל לא כדי לתת פורקן לחושניות הברברית כפי שהתבטאה בעזה, אלא כדי להעמיד עולם מתוקן, עולם מוסרי, עולם של צדק ויושר ואמת.

האסלאם והפרוגרס כאחד אינם יכולים לסבול כזה עולם. מבחינתם של אלו ואלו – לא יתכן דרך ה’. חמינאי וברק כאחד רואים את מפעל חייהם בסכנה, ובצדק! ה’ השיב את עם ישראל לארצו, ובשנים האחרונות חל תהליך מבורך, בו עם ישראל שב למורשתו, לקראת כינון ממלכת הצדק והיושר, מלכות ה’ אליה ייחלנו אלפי שנים. מדינת התורה, שתקום על אפו וחמתו של ברק ועל אפו וחמתו של חמינאי, מבשרת את קץ האסלאם ואת קץ הפרוגרס כאחת. העולם כולו יראה, כיצד דווקא מתוך קבלת עול מלכות שמים, זוכים לחרות אמיתית, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, כדברי התנא באבות. 

מפעל חייו של אהרן ברק בסכנה – כך אמר בעצרת במוצאי שבת. ביהירותו ובאטימותו, כינה זאת ‘מפעל החיים של כולנו’, ופרש למי שלא הבין – ‘הדמוקרטיה הליברלית הולכת ונחלשת, הולכת ומתפוררת’. כמובן, מפעל החיים אינו של כולנו, הוא של ברק וגדוד מעריציו, המתכחשים ליעוד האמיתי של תורת ה’ ומגנים על זכויותיהם של אויבי ישראל להרוס אותה מן היסוד. האסלאם אינו מפחיד אותם, משום שהוא לא מביא בשורה של חרות אמיתית, המאיימת עליהם. בתפיסתם המתנשאת, העולם יכול להתחלק בין הפרוגרס המערבי ולשריעה המזרחית, ובלבד שלא לתת דריסת רגל לתורת ה’, המוכיחה כי דווקא השעבוד לבורא עולם – היא שמעניקה לאדם את זכויותיו, את חרותו ואת כל האושר והסיפוק, שהעולם המערבי חשב שיצליח להביא באמצעות פריקת אותו עול. תחת זאת, הביאו לניוון החברה, וכל מי שמנתח את מצב החברה המערבית מבין, כי עתידה של אירופה הוא קודר במיוחד, כאשר הילודה האיסלמית לעומת העקרות האירופאית הולכת לצבוע את היבשת בירוק, וגם באמריקה – קיימת מגמה מדאיגה דומה, אם כי שם מנסה הממשל הנוכחי להלחם בה.

אכן, מפעל חייו של ברק – לא של כולנו – הולך וקורס, וזאת משום שמפעל חייו של אברהם אבינו הולך ומתגשם! “כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ ה’ לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא ה’ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו”. דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט – זה מה שישאר אחר שיקרסו איראן וגרורותיה מכאן, והרודנות המשפטית בישראל מכאן. יש לה’ תכנית בבריאה, והיא הולכת ומתגשמת לנגד עינינו. יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת!