With Such Answers Who Needs Questions?

Where is the logic behind saying two blessings on Tefillin, and “Baruch Shem”?

When every Rema is zealously defended, we end up with the Aruch Hashulchan Orach Chaim 25:10 – 13. I can’t copy it all. Here is an excerpt:

אינו מובן כלל, דממה נפשך: אם הדבר מרופה בידינו, דלכן יאמר “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, למה לנו לברך שתים? נברך אחת כדין כל ספק ברכות. ואם הדין ברור בידינו, אם כן למה לנו לומר “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”? ובאמת הלבוש השמיט זה. (וגם הב”ח פקפק בזה, והמעדני יום טוב כתב שהוא לרווחא דמילתא. וצריך עיון.)

ולעניות דעתי נראה דאמירת “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” אינו מטעם ספק ברכה אלא מטעם אחר. ואף שהפוסקים כתבו שהוא מטעם זה, מכל מקום המנהג נראה לי מטעם אחר: דהנה כבר דקדקנו דאיך אפשר לברך שתי ברכות על דבר אחד?

ולכן נראה לי דברכת “על מצות תפילין” היא ברכת הודאה כמו שכתבתי מקודם, בהיות מצוה זו הקשר הגדול שמקשר את ישראל לאביהם שבשמים. לזה אנו מברכים ברכת הודאה, להודות להשם יתברך על הטוב הזה. ובהיות שעיקר הקשר הוא בפסוק “שמע ישראל”, ולכן אנו אומרים “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” כמו שיעקב אבינו ענה כן בעת שהשבטים אמרו “שמע ישראל”, כדאיתא בפסחים (נו א).

וראיה לזה מלשון “תפילין” עצמה, שכתב הטור לשון “פלילה”, שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו… עד כאן לשונו. וזהו פירושו: דעל מצות תפילין, כלומר על מה שהשם יתברך התחבר אלינו – אנו נותנים לו יתברך שבח והודיה על זה.

Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.