The Jewish Categorical Imperative?

From “Likutei Tefillos” Prayer 4, sec. 46:

בכן יהי רצון מלפניך ד’ אלהי ואלהי אבותי, שתעזרני ותושיעני ברחמיך הרבים לזכות לשמחה גדולה באמת בעבודתך, כמו שכתוב: “עבדו את ד’ בשמחה וגילו ברעדה”. ותזכני ברחמיך הרבים לעשות כל המצוות בשמחה גדולה באמת, שיהיה לי שמחה גדולה מהמצוה בעצמה, שאגיל ואשמח מאד בשעת עשית כל מצוה ומצוה, במה שזכיתי ברחמיך לעשות המצוה, וכל שמחתי יהיה רק המצוה לבד לא בשביל שכר עולם הבא, מכל שכן וכל שכן שלא יעלה בדעתי ח”ו פניות של שטות בשביל בני אדם או בשביל עסקי עולם הזה ח”ו, רק שאזכה לעשות כל המצוות בשמחה גדולה מהמצוה בעצמה. ויהיה כל העולם הבא שלי בהמצוה בעצמה עד שלא ארצה שום שכר עולם הבא בשביל המצוה, רק שכל שכרי יהיה שתזכני לעשות מצוה אחרת בשכר מצוה זאת, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששכר מצוה מצוה.