יום שני, ז’ באייר התשפ”ה על-פי המסתמן, ישראל נכנסת למה שקרוי ‘לחימה עצימה’ בעזה, אחר שכשלו השיחות על הפסקת אש. ניתן היה לקוות, כי תוגדר כעת מטרה ברורה של מיטוט שלטון החמאס, שלא לדבר על סילוק האויב הרצחני מעזה לצמיתות. אולם לדאבוננו, כנראה, התקשורת תדאג לכך שכל הישג מלחמתי יגומד, כאשר מטרת-העל שמרחפת מעל הכל היא שחרור החטופים בהסכם כניעה. גם הרמטכ”ל החדש (שהיו שתלו בו תקוות) כבר מזהיר מראש על כך ש’נאבד’ את החטופים, והאויב הערבו-נאצי מחכך ידיו בהנאה כשהוא רואה את ה’הכנות למלחמה’ בצד הישראלי. הכנות של בלבול, טשטוש ערכים ורפיסות. בעבר, למלחמה היו מטרות ברורות. במלחמת יום הכיפורים, מעל שלוש מאות חיילים ואזרחים נשבו בידי האויב. הם הושבו בתמורה לשבויים מצריים וסורים ולא עשו מזה ענין גדול. היתה זו בוודאי חויה כואבת עבור השבויים ומשפחותיהם, אך בהקשר של המלחמה בכללותה, היחס היה פרופורציונלי. כאשר מדינה שלמה עומדת במאבק קיום, גורלם של יחידים אינו יכול להפוך לחזות הכל. אין גם סיבה, שדמם של אותם יחידים יהיה סמוק מדמם של כל שאר האזרחים, אשר כעת נתבעים לשלם מחירים בלתי נסבלים עבור שחרור החטופים בעזה. אין זאת אלא, שקמפיין ממומן ומשומן היטב הצליח להטמיע בקרבנו, שאת כל המדינה כולה עלינו להקריב למען החטופים, כפי שאת החטופים האלו ואת כל הנרצחים של המלחמה הזאת הקרבנו עבור גלעד שליט. אין כאן שיקולים צבאיים או מדיניים, ומי מדבר בכלל על כבודם של ישראל, שלאמתו של דבר הוא כבודו של א-להי ישראל. נוצרה כאן דת חדשה, דת החטופים. דת שבנויה על אגויזם לא כחולשה אנושית, כי אם כשיטה רעיונית. דת שסוברת, שכשאדם רוצה משהו – הוא רשאי להתעלם מכל ההשלכות של הרצון שלו, ואם יתבע זאת בכל כוחו – ישיג זאת, ואחרי – המבול! דת שכופרת בכל המושג של טובת הכלל, דת שאינה מכירה בכלל בכך שיש כאן מאבק בין עמים, בוודאי שאינה מכירה במאבק שבין היהדות לאיסלאם ולנצרות, אשר מדינת ישראל תקועה לה כמו קוץ בגרון האידיאולוגי. מבחינתם, יש כאן אנשים פרטיים שנחטפו, וצריך להשיב אותם ‘בכל מחיר’, גם במחיר חיי כולנו. זה לא שהם לא יודעים לחשבן, הם יודעים לחשבן היטב. ובחשבון שלהם, עמידה על עקרונותינו, נצחון על המרצחים העזתים ומיטוט שלטון הרשע שלהם באופן שלא תהיה להם תקומה – זה מה שמפחיד אותם יותר מכל, והחטופים אינם אלא היכי תמצי לבטא את החרדה שלהם מפני נצחון ישראלי, שיערער להם את כל השקפת עולמם השמאלנית פרוגרסיבית. תוך ניצול ציני של רגשות משפחות החטופים ועוד אי-אלו רפי-שכל שמתקשים לראות מכלול של נתונים – הם מנהלים קמפיין שתכליתו אינו שחרור החטופים, כי אם התערטלות מכל רגש לאומי, וכפי שהודו בשעתו יאיר הירשפלד ורון פונדק, שבישלו את הקדרה הסרוחה של הסכם אוסלו – המטרה הייתה הרבה מעבר להסכם מדיני, המטרה הייתה להפוך את ישראל לפחות יהודית. לדאבוננו, הם הצליחו, ואת התוצאות אנו חווים כיום. בואו נתפלל, שממשלת ישראל תזהה את האויב מבפנים, את אלו השואפים להפסד ישראלי בגלל אידיאולוגיה מעוותת, ולא תתיחס אליהם. לא ניתן להפקיר את מדינת ישראל כולה בגלל כמה חטופים, ואם באמת דואגים לשלומם – יש דרכים הרבה יותר יעילות להביא לשחרורם, שהמכנה המשותף לאותן דרכים הוא לגרום לעזתים להבין, שישלמו מחיר בלתי נסבל על כל יום בו מחזיקים בחטופינו. נתניהו כשל כששמע לקמפיין לשחרור שליט, ושלמנו כולנו ביוקר. נקוה, שלפחות את הלקח הזה הוא למד…
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
|
