A Jewish Guide to Female Independence

A non-Jewish woman once said:

A man must know how to fly in the face of opinion; a woman to submit to it.

It’s fine advice, but I would rephrase it, using the original iconoclastic “power couple”, primogenitors of the Hebrews.

Let’s imagine an archaic Middle Eastern city where not everyone is the same. Oh no, not at all. For instance, 80% of the residents wear open sandals, and the remainder closed sandals. Also, eighty percent prefer to worship the deity of light, and twenty percent the deity of the dark. (Speaking of deities, there is also rumor of a foreigner called Shem who rejects all deities in favor of this one, invisible God. But I speak only of the city’s inhabitants.)

Now, men and women are different, and it would be harmful to rebel against their own natures. So when giving over the above, timeless wisdom to the male youth, among them a man child named Avram son of Terach, a male teacher might give the following examples:

Avram, choose your own path. Wear closed sandals if they look better on you. Your personality may be Dark; don’t suppress it. Don’t conform to anyone else or you lose your soul. Perhaps even reject all deities for the God of Shem…

And a female guide to the virginal womenfolk might say this:

Sarai, feisty girlish headstrongness will render you undesirable and most unhappy. In the large, you must learn to submit to your lawful guardians. But you may, and indeed must, decide whose courtship to accept. For example, don’t fear marrying a man who wears closed sandals. Don’t reject the man who worships the night deity off hand. Or even marry the man who rejects all idol worship! It’s your choice.

The end of the example (or: “poor historical novel”).

To preserve masculinity, one must be one’s own man. This can manifest in different footwear (amoral), or religion. In contradistinction, to preserve femininity, a woman must conform. But the choice of whom to conform to is her own. Should Sarai marry Avram or Besuel? Ought Leah await Esav or pray dearly for Yaacov? Etc.

So, the proper religious choice for both men and women is similar, yet subtly different.

אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים

לכבוד מרן, גדול הדור, רבי זכריה בן אבקולס

“העולם אומרים, אם צדיק עשה עוולה-אז הוא “אויס צדיק”

ואני אומר: הצדיק נשאר צדיק, אבל הוא עשה עוולה”

(חיי מוהרן)

מימיי תמהתי, מה טעם גילגל עליך רבי יוחנן את האישום  “ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו”? הרי אינך יחידי בסיפור! העשיר שהלבין את פניו של בר קמצא וגירש אותו מהסעודה-כן בסדר? ובר קמצא עצמו שהלך ומסר מלשינות על כלל ישראל-כן בסדר? ו”רבנן דהוו תמן אשתיקו”-כן בסדר?

אז למה דווקא אתה? שמעתי הרבה תשובות, אבל אגיד לך מה דעתי הקטנה.

במדרש איכה ישנה גירסה אחרת לסיפור. במקום “הוו תמן רבנן ושתקי” – “הוה תמן רבי זכריה בן אבקולס ושתיק”.

זה משנה את כל התמונה. מרן.

עשית טעות אחת כאשר שתקת מול הלבנת הפנים של בר קמצא (מהרש”א טוען שהיית מקורב ל”אינשי דלא מעלי” של אותו דור. האם זה נכון?) ואז נותן לך השם ית’ הזדמנות לתקן את הטעות: קום והקרב את העגל בעל מום שהביא בר קמצא מהקיסר!

איי,זה לא מתאים ל”פרומקייט” שלך? נו,אז תצום אחר כך ארבעים יום, תעשה גלגולי שלג,תבקש מ”קופת העיר” שיתפללו עליך ארבעים יום בציונו הק’ של התנא קמא. ווטאבר.(“מאי תקנתיה? ליתיב תענית לתעניתיה”) אבל את הקרבן הזה אתה חייב להקריב!

לא הקרבת? כעת נכנסת לחיוב הלכתי לחסל את בר קמצא! “מוייסר”!

“ואם שלש אלה לא יעשה לה”-אז בוודאי ובוודאי נפל עליך כל התיק. מנהיגות פירושה,קודם כל,ליזום ולא רק לתת “ברקסים” על כל צעד ושעל. אם אתה אינך מסוגל להתמודד-זה בסדר, אבל אל תעצור ואל תפריע למי שכן מתמודד בדרכו שלו.

_  _  _

חייב אני להביא שתי דוגמאות, מרן, אם לא עבורך, לפחות עבור משב”קיך וגיחזיך היקרים.

1.במשך שנים רבות טרח ויגע הרב יעקב יוסף על נושא האפליות בסמינרים, לבד. אף רב ואף מרן לא עזר לו. מתי נזכרו לדבר איתו? רק אחרי הבגץ בעמנואל! וגם זה-לא ממש כדי לחסל את הנגע, אלא רק כדי שימשוך את העתירה. איפה הייתם עד אז?

2.ישנו משבר כלכלי בכוללים, זה לא סוד, וזה רק הולך ומעמיק. לצערי הרב-מגיעים מכיוונך מסרים של אי לגיטימציה למסלולי הכשרה מקצועית, שלילה של שירות צבאי לצרכי פרנסה, וכעת גם בזיונות בפועל:”חרדקים”! איזו אלטרנטיבה לפרנסה כן לגיטימית לדעתך, מרן?

_ _ _

כבודו, כמנהג חסידים אקנח בסיפור. קצר וחריף כלגימת וודקה.

(תזמורת! “ארבע בבות” פליז!)

כשהרב בעל ה”תניא” נלקח למאסר הידוע (ממנו השתחרר בי”ט כסלו) הוא שאל את אחד החסידים המסורים לו ביותר-ר’ שמואל מונקיס-“מה יהא בסופי?”

ענה לו ר’ שמואל:”אם אתה באמת רבי, וכל מעשיך אך ורק לשם שמים, אתה תצא בשלום כמובן. אבל אם משהו אינו נקי אצלך-מגיע לך לשבת במאסר! להרבה יהודים קלקלת את התענוג מהעולם הזה!”

כבוד מרן שליט”א. בבקשה-אל תכעס עלי. הייתי שמח לומר לך את כל זה בארבע עיניים, אבל משב”קיך וגיחזיך –כבר מזמן לא נותנים לי להיכנס. אני סמוך ובטוח שהם עוד יעבירו לך את המסר, בשביל מה יש להם סמארטפונים ואינטרנט?

מתוך פורום בחדרי חרדים, כאן.