שיעורים מרתקים מבית ‘מטמוני ארץ’ – המשך יבא

שיעורי ‘מתחת לפני השטח’, ארכיאולוגיה יהודית – הקרן למורשת הכותל המערבי ואגודת מטמוני ארץ

הדרכת המגזר החרדי בעולם הארכיאולוגיה
הרב זאביק קצנלבוגן | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

השכינה שבכותל-מקורות חז”ל לגבי התקדשות הכותל וחשיבותו
הרב אבי פליישמן | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

דברי סיכום, כינוס “מתחת לפני השטח”
הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

הצגת פרויקט ‘המטרה אמת’ – המכון הבינתחומי למדע ותודעה
הרב אליעזר גרינבויים | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

ניסי מלחמת ששת הימים
הרב ד”ר יואל בן נון | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

סנכרון התאריך החזל”י והמחקרי לאור ממצאים בירושלים
הרב דניאל משה לוי | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

על אתרים במקרא ושימור שמות
הרב פרופסור יואל אליצור | אגודת מטמוני ארץ | תשע”ז

המשך לקרוא…

מאתר ערוץ בינינו – מערכת שיעורי תורה לצפייה, כאן.

בלי אמונה, העולם הזה שווה גיהנום

ספר שיחות הר”ן [ברסלב] סימן נ”ג:

מי שיש לו אמונה, חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד. כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו. ואפילו כשאינו כך (דהיינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורין חס ושלום) גם כן טוב. כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו, כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה. אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום חייו אינם חיים כלל, כי תיכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות, כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא ליצלן. אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה החיות שלו כנ”ל.


דרך אגב, הזכרנו את המאמר לעיל גם ב”מדריך מעשי לשיחה עם אתאיסט”. כדי לקבל את המדריך המיוחד בחינם, הרשם לרשימת התפוצה שלנו כאן.

Is There a Jewish Art, and Does It Require the Beis Hamikdash?

See Rabbi Jonathan Sacks’ essay here. After translating Moreh Hanevuchim (who, predictably, mocks art), he says this:

In his book The Body of Faith (1983), Michael Wyschogrod makes a stronger case for the aesthetic dimension of Judaism. Throughout history, he argues, art and cult have been intimately connected and Judaism is no exception. “The architecture of the Temple and its contents demand a spatial thinking that stimulates the visual arts as nothing else does. It must be remembered that among the many artefacts past civilisations have left behind, those intended for ritual use almost are always the most elaborate and aesthetically the most significant.”

Wyschogrod says that postbiblical Judaism did not, for the most part, make outstanding contributions to art and music. Even today, the world of religious Jewry is remote from that of the great writers, painters, poets and dramatists. To be sure, there is a wealth of popular religious music. But by and large, he says, “our artists tend to leave the Jewish community.” This he believes represents a spiritual crisis. “The imagination of the poet is a reflection of his spiritual life. Myth and metaphor are the currency both of religion and poetry. Poetry is one of the most powerful domains in which religious expression takes place. And the same is true of music, drama, painting, and dance.”

Rav Abraham Kook hoped that the return to Zion would stimulate a renaissance of Jewish art, and there is a significant place for beauty in the religious life, especially in Avodah, “service,” which once meant sacrifice and now means prayer.

Rabbi Hirsch also has much to say about Jewish art, see here for one example.

Some Strange Minhagim

Ba’er Heitev O.C. 669:2:

כל הנערים, איתא בירושלמי פ”ה דברכות לא יהיו שנים קורין בתורה א”ר זעירא מפני הברכה משמע דאסור לשנים לברך וצ”ע שעושין כך בשמחת תורה. מ”א. ועי’ בתשו’ גנת ורדים חלק אורח חיים כלל ב’ סי’ ק”ב מה שמערער על מנהג זה כתב המרי”ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרים הסוכה ומבערים אותה בש”ת ונותנים טעם להתיר וא”א ז”ל מיחה בידי כשהייתי נער מלסתור ביום טוב ד”מ. כתב מי”ט מצאתי על קלף שבחיי כתב למחות לזרוק פירות לנערים אבל יש במדרש שזה היה אומר המן למלך על היהודים א”כ מנהג קדמון הוא ואולי שראה הבחיי בימיו שנוהגין ריקות והוללות ע”ש.

Unedited.