Learning Empathy from Megillas Esther – Avraham Rivkas

Here’s a Hebrew article I wrote for “Beino Uveini”, a Parsha Sheet on interpersonal relationships (yeah, I mean Chessed). The tone is meant to be slightly humorous.

Enjoy!

ניחום או אונאת דברים?

מרדכי והמן (הי, לא להרעיש!) לא ממש היו חברים… בחלק ה”מהפך” שבמגילת אסתר למדים אנו כיצד הוכרח המן לבזות את עצמו עד עפר. אחשורוש צווה על המן לקחת את מרדכי, להלבישו בגדי מלכות, לרוץ לפניו, ולגדל את כבודו. זה לא היה נעים להמן כלל.

הרי המן תכנן אותה שעה לתלות את מרדכי על כך שאינו משתחוה לו. הדבר האחרון שהיינו מצפים ממנו בשעה זאת, אבל וחפוי ראש, הוא לטרוח ולספר את המקרה לאחרים. מה דחוף לו לפרסם את קלונו הלאה? אך כך אכן נוהג המן. המגילה מפרטת (ו’ י”ב): “ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו”.

יש עוד מספר תמיהות לשוניות וסיפוריות. לעיל (ה’ י’) נכתב “אוהביו ואת זרש אשתו”, וכאן מגלים סדר הפוך. למה? תחילה נקראים אנשיו בתואר “אוהביו”, ואח”כ כ”חכמיו”. מדוע? חכמיו דנים “אם מזרע היהודים מרדכי…”, כאילו הדבר מוטל בספק. מה, מישהו עוד לא מכיר את עובדת היות “מרדכי היהודי”, יהודי?

על דרך הפשט ניתן לבאר שהמן ביקש “כתף לבכות עליה”. לכן סיפר “את כל אשר קרהו”. המן לא בא לגלות להם חדשות טכניות, אלא לשפוך את ליבו אל אשתו ואף אל אוהביו, בתקוה לשמוע מהם דברי נחמה. אנשיו היו צריכים לגלות כלפיו חמלה ואמפתיה. אבל תקוותיו נכזבו באחת. פתאום הפכו לו ידידיו ל”חכמים” גדולים, עם טיעונים לוגיים יבשים או חשבונות מתמטיים. אם א’ אז ב’, אם מרדכי יהודי, אתה אבוד. ניתוח אסטרטגי מתנשא אותו טורחים הם לפרט לו בארוכה, משל שאלתו לא נגעה אליו אישית. גם אשתו לא מיהרה לעזרתו. הווה אומר, הנטישה עצמה מעידה על נכונות נבואת הבלהות…

אל תבינו לא נכון, אין מה להצטער בצער המן, אבל יש ללמוד מכאן לקח. להבדיל ממעשי הרשעים, התורה מלמדת אותנו את מידת החמלה. “אם היו יסורים באים עליו, אם היו חלאים באים עליו, אל יאמר כדרך שאמרו חבריו לאיוב, ‘הלא יראתך כסלתיך תקותך ותום דבריך, זכר נא מי הוא נקי אבד'” (ב”מ נ”ח ב’). “אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו” (ברכות ז’ א’). אם אין לך ניחום וחיזוק, שמור על שתיקה. השתתף בצער חברך בהקשבה. כדאי גם ללמוד פרטי הלכות אונאת דברים בשו”ע חושן משפט סימן רכ”ח.

יהי רצון שנזכה להיות חברים אמתיים, ותהיה אך תורת חסד על לשוננו.

הערה: חלק מהנקודות מתוך ספר יוסף לקח.

Have something to say? Write to Avraham Rivkas: CommentTorah@gmail.com

קדושת ציון גליון #27

דרישת ציון על טהרת הקודש ◆ דעת תורה בנושאי ארץ הקודש ת”ו

לכל החברים היקרים שלום רב,

אנו מתכבדים בזאת לשלוח את גליון חודש כסלו של אגודת “קדושת ציון”, אמנם באיחור מה, אך מוטב מאוחר…

בגליון זה יובאו מאמרים הן בענין ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, והן בנושאים שונים העומדים על הפרק של קהל יראי ה’, כמו גם המדורים הקבועים המופיעים בעלון. אנו משתדלים כל העת להגיש עלון מעניין ומושקע, ועל-אף היסודות האיתנים שאינם משתנים – להביא מאמרים אשר מחדשים לקורא דברים שטרם עמד עליהם. ברצוני להודות לכל אלו שנטלו חלק במבצע “שרי המאה”, אשר בעזרתו אנו זוכים להפיץ עוד ועוד את העלון ואת רעיונות האגודה. ולאלו שטרם הצטרפו – המבצע ממשיך ביתר שאת וביתר עוז וכולם מוזמנים להצטרף. מלבד חשיבותה של ההשתתפות בהפצה, ישנה חשיבות עליונה גם לתמיכה הכספית של מי שביכולתו לעזור, אם בהוראת קבע ואם בתרומה חד-פעמית, משום שאנו עדיין מתקשים מאד לכסות את כל הוצאות הדפוס וההפצה, על כל הכרוך בכך. הביקוש לעלונים הולך וגובר, וזאת מלבד פעילויות רבות אחרות שברצוננו לעשות לתועלת הציבור, והמצב הכספי הנוכחי אינו מאפשר זאת. על-כן אודה לכל מי שיוכל שיטול חלק לפי יכולתו. לגבי תרומות ניתן ליצור קשר במייל זה, או להשתמש באחת מהעמדות של “קהילות” או “נדרים פלוס”, וכל המסייעים יתברכו מן השמים.

החודש יחול תאריך חשוב מאד בתולדות שיבת ישראל לארצו, הלא הוא י”ז בכסלו. בתאריך זה לפני שבעים שנה בדיוק התקבלה החלטת האו”ם בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, ובכך למעשה הכירו האומות בתהליך שיבת ציון, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. לצערנו, כפי שהציבור החילוני השתלט על מפעל ישוב הארץ, כך קרה גם לתאריך זה, אשר נשתרש בתודעה כיום ‘כ”ט בנובמבר’. אולם ישנו יהודי יקר בשם הרב רחמים יעקביאן, אשר מציין כל שנה את התאריך העברי המקורי ועורך לכבודו כינוס עם רבנים גדולי תורה מהציבור החרדי, אשר מכירים בחשיבות היום. השנה, מכיון שמדובר בשבעים שנה, עם כל החשיבות שבתאריך זה, הוא מתכוון לערוך סעודה מפוארת במיוחד, אליה יוזמנו גדולי תורה. כבוד הוא לנו, שהזמין את אגודת ‘קדושת ציון’ ליטול חלק במעמד. ההזמנה לאירוע מופיעה בגב העלון, והיא מצורפת כאן גם כקובץ בפני עצמו. עלי להדגיש, כי אין מדובר באירוע של ‘קדושת ציון’, ועם זאת – אנו שמחים לפרגן ולעזור לכל מי שעושה למען החדרת התודעה של שיבת ציון לציבור היראים.

בברכת חודש טוב וחנוכה שמח,
אגודת ‘קדושת ציון’.

Download (PDF, 2.5MB)

Download (PDF, 311KB)

Reprinted with permission.

Rashi on Redistribution

Was Shlomo Alav Hashalom the first to decry government “charity” or “social services”?

צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת.

Righteousness exalts a nation, but the charity of nations is a sin.

(Mishlei 14:34)

Rashi comments on “and charity of nations is a sin” as follows:

“וחסד לאומים חטאת” – שהיו נוטלי’ מזה ונותנים לזה.

That they take from these and give to those.

Is he saying that it is a sin for governments to take from one to give to another?

רעידת אדמה בדרשת הרב מאיר מאזוז

ציטוט מתוך עלון “בית נאמן”, כ”ג חשון ה’תשע”ח:

“אין מניחין תפלין אלא בשבת“

הבן איש חי של השבוע (שנה ראשונה פרשת חיי שרה) מדבר על הלכות תפלין, ומביא שם (אות א’) מדרש פליאה: “אין מניחין תפלין אלא בשבת”. ואומר שרבנו שמשון מאוסטרופולי (בליקוטי שושנים שלו שבסוף ספר קרנים) פירש פירוש בזה. אבל רבי עקיבא איגר פירש שהמלה “בשבת” זה ראשי תיבות במקום שיער במקום תפוח, כלומר שתפלין של ראש מניחים במקום שיער ולא במצח, ותפלין של יד מניחים במקום תפוח כלומר בקיבורת. ומה פירש רבנו שמשון? הוא ביאר ע”פ דברי הטור (סימן ל”ח) שילד שמתחיל להניח תפלין צריך להיות בקי קצת בלימוד תורה נביאים וכתובים, בתורה בספר בראשית ובנביאים בספר שמואל ובכתובים בספר תהלים, מה עשה החכם הזה? לקח ראשי תיבות שמואל בראשית תהלים – שבת, אז פירש ככה הכוונה “אין מניחין תפלין אלא בשב”ת”.

“מדרש פליאה” לא היה ולא נברא

.הרב (בן איש חי) כתב “מדרש פליאה”, כי הוא חושב שיש מדרש כזה ורבי שמשון פירש ככה ורבי עקיבא איגר פירש ככה. אבל באמת לא היה ולא נברא, אלא רבי שמשון הוא זה שהמציא את המדרש הזה, והוא רגיל להמציא “מדרשי פליאה” כאלה 28. ובאמת יש הרבה מדרשי פליאה כאלה שנעשו בכוונה לצורך הפתרון שלהם 29. ופעם גם הבן איש חי עשה דבר כזה 30. אותו דבר יש כאלה כותבים מעשיות, אבל יש מעשיות שהיו באמת ויש מעשיות שממציאים לצורך הדרשה, והכוונה כמו “משל”. לפעמים הבן איש חי כותב: “ונראה לי בס”ד מעשה” (בניהו שבת קי”ט ע”א, ועוד), וכי אתה עושה את המעשה?!… אלא זה לצורך הדרשה. ורבי יוסף משאש היה מומחה בדברים האלה 31, לשנות קצת בשביל הדרשה. הראשונים כתבו: “מיטב השיר כזבו”, כלומר השיר הטוב צריך שיהיה בו קצת שקר, כמו שאומרים על בן אדם “לא היה כמוהו מעולם” 32, כי “מיטב השיר כזבו”. ואותו דבר גם מיטב הדרוש. ולכן לפעמים עושים לזה “מדרש פליאה” כדי להנעים את הדברים, ובמקום שהבן איש חי יאמר: “רבותי כל מי שישים את התפלין על המצח לא יוצא ידי חובה!”, אז הוא הנעים להם את זה והביא להם חידה: “אין מניחין תפלין אלא בשבת”, שרבי עקיבא איגר פירש בראשי תיבות.

הערות:

28 פעם הוא כתב: איתא במדרש הנעלם “שנים שנים באו אל נח (בראשית ז’ ט’) – אלו ימים שגומרים בהם את ההלל”, והוא פלא פלאים. אז הוא הסביר את זה יפה מאד: “שנים” – בחו”ל יומיים של פסח, “שנים” – יומיים של שבועות, “באו” – זה עולה בגימטריא תשע, אז תשעה ימים של חג הסוכות כולל הושענה רבא ושמחת תורה ושמיני עצרת שהם תשעה ימים בחו”ל, “אל נח” – גימטריא חנוכה (ויש מפרשים שהמלה “נח” ראשי תיבות “נרות חנוכה”). ואלו הימים שגומרים בהם את הלל. אני חשבתי שיש מדרש כזה, ופעם היתה לי “הגדה של פסח” מגדל עדר (ספר דק ויש בו 115 מפרשים! פלא פלאים), אז הייתי קורא כל הערה וכל פירוש שם, ובמיוחד של רבי שמשון אוסטרופולי כי יש לו חידושים מאד יפים, ותמיד היה בלבי שיש “מדרש הנעלם” הזה. והנה יום אחד הרב אפרים פישלשטיין (מרח’ מתתיה 18) כתב לי: לא מצאתי את המדרש הנעלם הזה, ואני בדקתי וחיפשתי ובאמת אין מדרש כזה (והיום יש מחשב וברגע אחד אתה יכול לחפש את זה). אלא הוא בעצמו המציא את זה, וקרא לו “מדרש הנעלם” כי הוא העלים אותו… וגם “מדרש פליאה” הזה לא היה ולא נברא.

29 הרב חיד”א מביא מדרש: “לא נתקררה דעתו של דוד עד שהגיע לפרק בתולה נישאת”. מה הקשר? יש כל מיני פירושים בזה. והפירוש הפשוט שלי, שהגמרא בכתובות בפרק בתולה נישאת (דף ט’ ע”ב) שואלת: איך התירו לדוד לחיות עם בת שבע? הרי היא אסורה לבעל ולבועל, ותירצו שם כמה תירוצים שכבר קיבלה גט וכדו’. וא”כ זו הכוונה: “לא נתקררה דעתו של דוד” על מה שהוא לקח את בת שבע, “עד שהגיע לפרק בתולה נישאת” ששם יש תירוץ לזה.

30 הוא כתב חידה: “אל תבטח באדם כי לא יועיל, תבטח בכ”ט אדם ויועיל”. מה זה “כ”ט אדם”? תבטח ב- 29 בני אדם?! אלא הפירוש הוא שיש שם של בטחון ע”פ הקבלה אכדט”ם, שזה אותיות אדם כ”ט, וזה פירוש החידה הזאת “תבטח בכ”ט אדם ויועיל”. בספרו אמרי בינה הוא הביא את החידה הזאת עם כל החידות שלו, ואילו בספרו בן יהוידע (גיטין ז’ ע”א) הוא כותב על זה: חידה שעשה “חכם אחד”, מי זה החכם הזה? הוא בעצמו, כי הוא חכם למה לא?! רבי יוסף חיים – “חיים” גימטריא חכם, אז אין בעיה…

31 לפעמים הוא כותב: “יש לי כתב יד משנת שלשת אלפים תתכ”ח מזמן החרבן”, ואתה שואל איך זכתה מרוקו שיש לה כל מיני כתבי יד לפני אלפיים שנה? איך לא נתבלו ולא נמחקו? אלא הוא כתב את זה בשביל הדרשה.

32 יש שיר שכתב ערבי אחד על הרמב”ם: “אילו הלבנה היתה פונה אל הרמב”ם היה מרפא אותה ממחלתה”, כלומר אם היתה פונה אליו היא לא היתה קטנה ומסכנה עם “חיסור” אלא היתה מלאה, אבל היא לא פנתה אליו מה לעשות?! וכי סלקא דעתך שבאמת ככה זה?! אלא “מיטב השיר”.

עד כאן.

יש עוד דוגמאות זיוף רבות. שימו לב: כל פעם שמציינים בספרים “כ”י ישן נושן” הוא חשוד. ואם המחבר חשוד, כל הספר חשוד אף הוא. וזה לא “מיטב השיר”, כמובן. לומר “כקורת בית הבד” זה דרך גוזמא. אך לשקר זה שקר.

אני לא רוצה לטייח כאן את דעתי: קחו את הפרשנות הכי אנטישמית שאפשר לדברים הנ”ל, ואני מאמץ אותה בחום. מי שלא טוב לו, יום טוב לו!

(אין טעם להחניף לעדות מסויימות, כמו שאין טעם ב”פוליטיקלי קורקט“. עצם קיומך לרבים הוא עלבון.)