ביטוח לאומי = הונאת פונזי

הביטוח הלאומי קורס, ומהר מהצפוי

העיתונות הכלכלית מתריעה על קריסה צפויה של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי הוא הונאת פונזי לאומית וחייב לקרוס, אבל מוקדם מ”הצפוי”.

כותרות העיתונות הכלכלית מתריעות על התמוטטות צפויה של הביטוח הלאומי. ב”גלובס” אפילו מעלים אפשרות מצחיקה של “הלאמת הביטוח הלאומי” – אופציה זהה להצעה להלאמת משרד הביטחון. הביטוח הלאומי הוא משרד ממשלתי – אפילו אם הקידומת לשמו היא “המוסד” (המוסד לביטוח לאומי). הכנסותיו נבלעות בתקציב המדינה ואת הוצאותיו (הקצבאות) קובעת ממשלת ישראל. ה”ביטוח הלאומי” אינו חברת ביטוח.

השימוש במילה “ביטוח” בהקשר זה נועד להטעות. זו שפה אורווליאנית בה כינוי מייצג למעשה את היפוכו. בספרו של ג’ורג’ אורוול 1984 קיים “משרד האמת” הממשלתי ששוקד לדווח שקרים שרחוקים מהמציאות. הקומוניסטים שכללו את השיטה, לדוגמה: מדינות הרשע הקומוניסטיות, תמיד צרפו לשמן את המילה “דמוקרטיה” – הרפובליקה הדמוקרטית של מזרח גרמניה…

2462 1

העיתון דה-מרקר, בכתבה של מירב ארלוזורוב, מציג תחזית פסימית לעתידו הפיננסי של הביטוח הלאומי. מהכתבה עולה כי הביטוח הלאומי צפוי לקרוס בעוד 27 שנים, בשנת 2045. במונחים אקטוארים תאריך זה ממש לא-רחוק. זו אינה “נבואה” או הערכה – זו עובדה חשבונאית. הכתבה מציגה תמונה חלקית, “המצב” גרוע בהרבה.

הביטוח הלאומי גובה כסף ממעסיקים ועובדים; מצד שני, הביטוח הלאומי משלם קצבאות שונות – את זה כל אחד יודע. מבחינת הציבור מדובר ב”קופסא שחורה” – מצד אחד נכנס כסף ומצדה האחר משולמות קצבאות, הקורה בתוך “הקופסא” לא מעניין אף אחד.

הכסף שגובה הביטוח הלאומי מופקד אל “קרן הביטוח הלאומי”. ראו את הגרף למטה: כל עוד הביטוח הלאומי גובה יותר כסף (“התקבולים” באדום) מאשר סך תשלום הקצבאות (בירוק) – צומחת היתרה השמורה ב”קרן” (הקו הכחול).

2462 2

על פי הגרף, בשנת 2026 שממש מעבר לפינה, ישתוו תקבולי הביטוח הלאומי לתשלומיו, לקצבאות המשולמות. כלומר, כל כספי הגבייה בשנה זו ישולמו כקצבאות, לא יהיה עודף ותיפסק הצבירה ב”קרן”. מאותה שנה ואילך, הגבייה השוטפת לא תכסה את מלוא הקצבאות – הביטוח הלאומי יתחיל למשוך כסף מ”קרן” החסכונות שלו – עד שגם היא תתאפס בשנת 2045. המשמעות: “קריסת הביטוח הלאומי”.

התחשיב החשבונאי נכון. אבל כל תחשיב אקטוארי מתבסס על הנחות שבראשן “יציבות”. כלומר, בהנחה שלא יהיה שינוי דרמטי בתקבולים ובהוצאות – ימשיך להיות “טוב” כמו עכשיו. אבל המציאות לא תמיד מתגלגלת כמו העבר ודברים עלולים להשתבש.

קחו לדוגמה את מאבק הנכים. קבלת דרישות הנכים תגדיל את הוצאות הביטוח הלאומי בסכום גדול של בין 6 מיליארד ל- 15 מיליארד שקלים בשנה. קצבאות הנכים עדיין לא משתקפות בגרף שמתבסס על נתוני 2013. אפשר לסמוך על ה”חברתיים” שקצבאות הנכים לא יהיו המאבק “הצודק” האחרון עד לשנת 2045.

לא הזכרנו כלל אירועים “בלתי צפויים” כגון מלחמה שלאורכה תינתן הנחה למעסיקים בתשלומי הביטוח הלאומי, או מיתון כלכלי שיחייב הגדלת תשלום דמי אבטלה והקטנת הגבייה ממעסיקים. ההנחה שחיינו יתנהלו על מי מנוחות, פחות או יותר, עד שנת 2045 לא סבירה.

“דה מרקר” עשה לעצמו חיים קלים והכתבה היא למעשה ציטוט משוכתב וערוך של דו”ח שפורסם על ידי הביטוח הלאומי.

וכאן אנחנו מגיעים ל”פצצה” האמתית שאינה מוזכרת בתקשורת: “קרן הביטוח הלאומי” לא קיימת במציאות. ה”קרן” היא מושג חשבונאי בלבד. לביטוח הלאומי אין “קרן” שהשקיעה את הכסף באמצעות מנהל קרן בהשקעות מגוונות, כולל בשווקים בינלאומיים. הביטוח הלאומי “מלווה” את כל עודף התקבולים שלו, במשך שנים, למדינת ישראל ומחזיק באגרות חוב של המדינה. איפה הכסף? המדינה השתמשה בו לצרכיה השוטפים – אין כסף.

החל משנת 2026, וכנראה כבר קודם לכך בגלל “הפתעות”, המדינה תצטרך להעלות מיסים מידי שנה כדי לפרוע את חובה ההולך וגדל לביטוח הלאומי.

כדי להמחיש את הווירטואליות של “קרן הביטוח הלאומי” נניח שהחלטנו לחסוך כסף לקניית דירה גדולה יותר – שיפור דיור. לשם כך נצטמצם בהוצאות, נפתח תכנית חיסכון. עם הזמן נגלה שצברנו חסכונות נאים של 400 אלף ₪. לשמחתנו, בתנו הבכורה מתחתנת. בגלל שיקולי המשפחה המורחבת ולחץ מצד הורי החתן החלטנו לתמוך בזוג הצעיר באירועי החתונה ובצעדם הראשון לקראת דירה. איך מממנים תכנית משפחתית זו? הרעיון הראשון שעולה הוא “ללוות” כסף מהקרן השמורה לשיפור הדיור שלנו ולהבטיח לעצמנו שנחזיר את הכסף לתכנית החיסכון בעתיד. זו כבר הונאה עצמית – “הקרן המשפחתית” לא קיימת יותר – השתמשנו בכסף. מעכשיו נצטרך לעבוד קשה יותר כדי לשקם את “הקרן” לשיפור הדיור שלנו. כך נוהג הביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי הוא הונאת פונזי לאומית וחייב לקרוס, לא רק בישראל. המדינה תיאלץ להגדיל את המיסים או לקצץ חדות בקצבאות, או שילוב בין השניים. זה לא מפחיד את הפוליטיקאים בהווה כי הם תמיד בטוחים שהקריסה תהיה בקדנציה של מישהו אחר.

מוטי היינריך

מאתר קו ישר, כאן.

Meta-Halacha: Is Accidental National Sin Impossible?

Intentional national sin is too explicit in our history to deny. But some try to deny the possibility of Shogeg, at least. This way, they are saved from ever needing to re-examine things like Heter Iska and Mechiras Chametz (assuming these heteirim are, in fact, innocent). The parsha of special korbanos for national errors is just ignored (it’s probably like Ben Sorer which some say never happened and never will).

The proof is adduced from Iggros Moshe Yoreh Deah volume two, at the beginning of chapter 146. The topic is germs not qualifying as sheratzim (insects we are forbidden to consume). Starting with not paskening halacha using a microscope (whose source he quotes as Rabbi Chaim Soloveichik*) for “Pegima” or “Mar’os” שג”כ הוא דין ברור ופשוט שאין להסתפק כלל, Rabbi Feinstein then adds the following regarding sheratzim :

ואף אנחנו קטני קטנים, ידענו לדבר פשוט שא”צ לפנים כי לא הוזכר בגמ’ וכל הדורות הכשרים הגאונים והצדיקים לא השתמשו במיקראקאף, וברור שהם קיימו כל התורה ולא נכשלו בשום דבר אף באונס.

Of course, one can find examples of all Jews doing aveiros in Onness, such as the Yerushalmi of the dead body buried under the Mizbe’ach. But that is not the logic here. He is also not saying Chazal’s scientific knowledge is inevitably infallible and unchanging. He is not even saying that Hashem’s intention of having mitzvos performed would have been thwarted had they not been due to no fault of their own. All of these claims are arguable. His actual point is that it is implied or explicit in Divinely inspired Torah works, such as Scripture (כן עשו בני ישראל) or Shas that the Torah was frequently kept, and it must be the case the Torah was possible to be kept from the very moment it was granted (even if improvements are possible because of historical and technological changes ).

(By the way, see the continuation of the Teshuvah for how the questioner was willing to kill people he technically knew to be alive.)

Here is the part of Iggros Moshe quoted above, from HebrewBooks:

Download (PDF, 28KB)

* There is a story of Rabbi Soloveichik using a magnifying glass for examining an Esrog, when he was corrected by a young Chazon Ish, so perhaps the Chazon Ish is the true source.

The Rich Are Just Lucky!

Sometimes their “luck” was in being successful in supplying others with needs and wants, other times their “luck” was in being born to people who were successful, etc.

But so what?!

Read more here.

Most Real Estate Agents Are Crooks

G’neivas Da’as in Real Estate

Posted by: 

Question:
לכבוד הרב שליט”א
A real estate agent tells me that it is “common business practice” in his industry to create a sense of urgency to a potential renter or leaser of a property in order to get the person to rent/lease. This includes making believe there are other customers who are interested in the property, when there is really not.
This sounds like outright g’neivas da’as. Is there any heter to this practice?
The same would apply to a gabbai auctioning off aliyos and stating a higher bid just to get people to bid even higher. Is that any different in terms of the issur/heter?
Thank you.

Answer:

If in fact there are no interested buyers or renters, this would certainly be gneivas daas and is forbidden, even though it is common practice. If there is in fact some interest and the agent exaggerates their enthusiasm and embellishes to a small degree, this would be permitted.

A gabbai raising the bid would be permissible, since he is in fact placing a bid and if no one else buys the aliyah it would fall in his hands to pay for his bid.

מקורות וביאורים:

 הנה, מנהג התגרים להגיד לקונים שיש אחרים שרוצים לקנות ובמחירים שונים שלא היה הדברים מעולם, הוא באמת מנהג כבר מאות שנים שהוזכר בכמה אחרונים. הט”ז בחו”מ סי’ של”ב סע’ ד’ מביא שזה “מעשים בכל יום”. ולמעשה כתב הט”ז שאין בזה משום ביטול המקח, שסוף סוף מכר לו במחיר השווה, בלי אונאה. והובאו דבריו בפתחת”ש סי’ רז’ ס”ק ט’, ושם מביא גם דעת החוות יאיר [סי’ סט’] שבמקרה דומה גם נקט שאין בזה ביטול מקח, וכתב ששמעון [ששיקר כנ”ל ללוי] “פטור מדיני אדם אע”פ שהיתל בו בערמתו, ולוי יש לו תרעומות עליו”.

ומבואר מדברי החוו”י שאע”פ שאין בזה ביטול מקח, שעשה דבר איסור, ולכן פטור רק בדיני אדם, אבל מבואר שמדיני שמים עשה שלא כדין. וכבר הזהיר בדבר זה בספר חסידים [סי’ שי”א] וז”ל ” ואל יפתה את לב בני אדם לומר כך וכך הרבה רצו ליתן לי בסחורה וכו’ ולא היה כך, שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית”. וכן החפץ חיים כ’ בספרו שפת תמים בפרק ב’ כתב ובעוונותינו הרבים נתרבו עתה עניני השקר והרמאות בעניני המסחר לאיזה אנשים ונעשה אצלם כהיתר משקרים במשאם ומתנם ואומרים בכך וכך קניתי וכך וכך הציעו לי וכך וחושבים שזה הכל בכלל חריצות וחריפות לידע להרוויח ואומרים שמי שאינו עושה כן בדורות הללו אין אוכל לחם עד שבעוונותינו הרבים היינו חרפה לשכנינו שאומרים הדבר ידוע שישראל יעשו עולה וידברו כזב ולא ימצא בפיהם דבר אמת אוי לנו על חילול שמו יתברך שנעשה על ידינו ע”כ.

ומ”מ כשיש באמת אנשים מעונינים בדירה, והוא רק מגזים במקצת כפי הנהוג לכאורה אין בזה איסור, דהלא כל אחד מכיר שכן הוא דרך התגרים להשביח נכסיו ולהגזים קצת בשבחם. וכן מבואר בש”ע חו”מ סי’ רל”ב ס”ז בהג”ה “מכר לו כלי של עץ ואמר לו שהוא של זהב הואיל והלוקח חזי ליה מצי אמר ליה טוב כשל זהב אמרתי” ע”כ. והיינו שכל שמכיר בההגזמה אין איסור. ועי’ גם בשולחן ערוך בדיני רמאות במקח וממכר חו”מ ס רכ”ח ס”ט שמביא שאסור לקצב להשרות בשר במים כדי שיראה לבן ושמן ומקורו מב”מ ס’, וכתב ע”ז הסמ”ע ס”ק ט”מ והיינו דוקא במקום שאין המנהג כן אבל אם המנהג של הקצבים לשרותו כדי שיראה לבן מותר דאין מאנה בו דהרי הכל יודעים דדרך הקצבים לשרותו.

ועי’ גם בדברי האליהו רבה באו”ח סי קנ”ו שמביא מדברי השל”ה הק’ מסכת חולין ענין משא ומתן באמונה ח”א דף פ”ג ע”ד וז”ל “כשימכור אדם סחורתו לא ישביח אותה יותר מדאי”, ומשמע שהגזמה מועטת כפי המקובל אין בו איסור.

ובגבאי שמוכר עליות כל שמוכן הוא לקנות כפי שאמר. לכאורה הוא לא גרע מכל קונה שיכול להציעה מאיזה טעם שרוצה, כל שבאמת מוכן הוא לקנות. והסכים לכל זה מורנו הראב”ד שליט”א.

From Tevunah.org, here.