How To Be a Rabbi AND STILL Get to Olam Haba…
Shut Ya’avetz (Rabbi Yaakov Emden) II 68:5.
Questioner:
Shut Ya’avetz (Rabbi Yaakov Emden) II 68:5.
Questioner:
ז”ל ספר דגל מחנה אפרים ריש פר’ במדבר:
ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו: י”ל הרמז בזה ע”ד ששמעתי מן אא”ז זללה”ה שיש לפעמים שבא א’ אצל הצדיק כדי ללמוד ממעשיו והצדיק הוא אז בבחי’ קטנות והוא מקבל ממנו כך ולא ידע לאזדהורי בי’ וכמו שאירע שבא אחד אל הרב המפורסם מוהר”ן זללה”ה וראה ששתה אז קאווע בטלית ותפילין ונסע לביתו והתחיל לנהוג ג”כ כך וזהו אזהרה ולא יבואו לראות היינו בשביל לראות את מעשיו ולקבלם תיכף כבלע את הקדש היינו שיש לפעמים שהוא בימי הקטנות ונבלע אז הקדושה בו ולכך ומתו היינו שנפלו ממדריגתן לא יבואו לקבל זה כ”א שיראה זמן הגדלות ויקבל ממנו והבן זה כי קצרה דעת השומעי’ ולא הבינו ויש בזה דברים טובים ואי”ה כשיזכה ה’ אותי ואהיה בריא עדיף אפרש.
גליונות לפרשת השבוע מרבני בית המדרש, בהלכה ובאגדה, על פי הפשט, הדרש, הרמז, והסוד.
מאת:
מורינו הגאון רבי שלמה פישר זצ”ל
מורינו הגאון רבי משה מינצברג שליט”א
ורבני בית המדרש, הגאונים שליט”א:
משה מרדכי אייכנשטיין, תומר גרינברג, משה גרינהוט, יוסף וידר, אריה מאיר, יחיאל מאיר, חיים מצגר, צבי אריה סטפנסקי, רפאל ספיער, יהושע ענבל, שניאור קליימן
המעוניין בעלון עצמו ישירות למייל, נא כתוב לכתובת: tora.vedaat1@gmail.com
What did Rabbi Mazuz do when he or a family member was ill? You might expect someone of his sophistication and broad knowledge to have all kinds of interesting ideas and segulos, but no. The rabbi related on a few occasions that he would recite Sefer Tehillim, trying to complete it once or twice, sitting for hours in the empty hospital synagogue. No studying commentaries, no special order or anything else, just reading Tehillim for the sake of reading. I think I recall him implying he didn’t aim for a respectfully deliberate pace, or kavanah (one can only picture how the “simple meaning of the words” would slow him down considerably, if not worse).
Again, Rabbi Mazuz did exactly what any other vulnerable Jew would do: recite Tehillim. And when Hashem granted him medical salvations, he attributed this to “Chessed Chinam“, nothing but.
May we merit to follow in his footsteps!