Rabbi Avi Grossman, in response to Rabbi Brand’s series of proofs השם ‘מקדש’ כולל את הר הבית:
Rabbi Brand does not need to bring examples about how the Temple Mount is THE Temple; Maimonides’s code is just so chock full of them:
ו,א המקדש כולו לא היה במישור, אלא במעלה ההר: כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית, מהלך עד סוף החיל בשווה; ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.Here he describes the various ascensions in the Temple, and notice he’s talking about the topography of the mount.ז,ו [ז] אף על פי שהמקדש היום חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו — לא ייכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם, ולא יישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח: שנאמר “את שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו” (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב) — מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם, שאף על פי שחרב, בקדושתו עומד.And here he describes how one should only enter the areas of the miqdash (even today) which are permitted to him, i.e. The Temple Mount up until the hel.The distinction is made right at the beginning of the halachot: the entire Mount is the Temple, except that everything from the inner courtyard and inward is the “iqqar,” i.e. the barest minimum as it was in the Tabernacle.In a forthcoming article I offer that even at Shiloh and Nov, there were additional structures and areas adjacent to the Tabernacle courtyard that served the Tabernacle.