למשומדים: בענין נוסח ‘ברכת המינים’ האמתי
קטע ממאמר של הרב אליהו לוין שליט”א, בנוי בעיקר על מאמר של הברמן, על הצנזורה (כנראה חלקים נכנסו ל’קולמוס’ של משפחה):
ברכת המינים – הנוסח המקורי של ברכת המינים הוא: (וְ)לַמְשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. החסרון הבולט ביותר בסדורי אשכנז [וביותר בסדורי אשכנז המערבי (גרמניה)] הוא המלה מִינִים. האם לחנם נקראה ברכה זו ברכת המינים. ואמנם בנוסח של ערוך השלחן מופיע מינים. ולכן, גם מי שאינו יכול לפעול בעצמו לעבור לנוסח ברכת המינים המקורית של שמואל הקטן [למה באמת?!] לפחות לא ישמיט את וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ.
תחילה נבאר את ראשית הברכה בנוסחה המקורי: (וְ)לַמְשֻמָּדִים בפרוש המלה באר לנו הרמב”ן בשמות יב מב: “כָּל בֶּן נֵכָר – שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים, ואחד גוי ואחד ישראל במשמע. לשון רש”י ממכילתא (כאן). והכתוב לא הוצרך אלא לישראל. וכן תרגם אונקלוס כל בן נכר כל בר ישראל ‘דאשתמד’, שהתנכר לאחיו ולאביו שבשמים במעשיו הרעים, והוא משומד שהזכירו חכמים בכל מקום, ופירושו מנוכר, ושיעורו משומדע, מלשון ואשתמודע יוסף לאחוהי ואינון לא אשתמודעוהי (בראשית מב ח), וחסרו העי”ן, כמו שהבליעוה במלות רבות, ואמרו מדם במקום מדעם (עי’ ערוך ערך מדעם). דור קטי (כתובות י:), דור קטיע. בקי, בקיע (סנהדרין ה)
לעומתו הערוך מפרש משומד – טבול. כי זה היה טקס של הצטרפות לנצרות. וכבר בימי המשנה היה נהוג כן. [כזכור לעיל שכל ‘משומד’ הוחלף בתלמוד ל’מומר’]
שלחן ערוך או”ח סי’ קכ”ו א: “ש”ץ שטעה…. אין מסלקין אותו, אבל אם דילג ברכת המינים מסלקין אותו מיד“. וכתב על זה המג”א: “ואם לא רצה לומר ולכופרים (ברור שזה שינוי צנזורי וצ”ל: ולמשומדים וכך ב”משפט צדק” של ר’ מאיר בר’ שם טוב מלמד מראשוני האחרונים, ומשם לכנסת הגדולה ומשם למג”א, והחוות יאיר העתיק את לשון המגן אברהם אל נכון: ולמשומדים!) רק ולמלשינים ספק אם מסלקין אותו”. ע”כ.
זו לשון שו”ת משפט צדק: ‘ברוב גלילות ישראל נוהגים בברכת המינים לומר “למשומדים אל תהי להם תקוה וכל המינים והמוסרים מהרה מהארץ יכרתו“ וש”צ אחד משנה מטבע שהורגלו רוב העולם ואינו אומר “למשומדים” רק אומר ‘למלשינים’ אל תהי להם תקוה והתרו בו לומר “למשומדים” ולא רצה לומר ומרננים העולם…. משום שיש לו קרובים משומדים שהמירו. ועל זה באה התשובה.ובתחילה הוא מביא את רש”י בלשון הזה: ‘ביבנה תקנוה לאחר זמן מרובה קרוב לתרבותו של “נמרוד“ [הערה, ברור שצ”ל הנוצרים אבל המחבר בזמנו ובמקומו יכול להדפיס ‘מינים ומשומדים‘ אבל לא ‘ישו’ ולא נוצרים] שלמד להפך דברי אלוקים חיים ע”כ. והוא מסכם להלכה: בנ”ד… שאינו רוצה לומר “למשומדים” אפילו אחר שהתרו בו שמסלקין אותו מכל שכן, דהשתא ומה היכא שטעה דיש לומר דטעה ולאו מזיד הוא עם כל זה מסלקין אותו שמא מין הוא נדון דידן שהתרו בו ואינו רוצה לחזור בו על אחת כמה וכמה! ואין לו התנצלות לומר כי להיות לו קרובים משומדים לעכו”ם לא ירצה לקללם.
ובשלחן ערוך הרב או”ח סימן קכו בדין ש”ץ שטעה כתב, וכן אם לא רצה לומר ולכופרים (צ”ל ולמשומדים, המקור המג”א ומשם לש”ע הרב וכמו שהזכרנו לעיל) אלא ולמלשינים – אין מסלקין אותו שיש מקומות שאומרים לכתחילה ולמלשינים. מכאן שהנוסח האמיתי של האדמו”ר הזקן הוא ודאי לא ולמלשינים! ויש להתפלא על סידורי חב”ד לדורותיהם שהדפיסו משמו ולמלשינים. ובמיוחד שבסידור ספרדי רפ”ד עם תיקונים שהוא נוסח האר”י על פי עדות ר’ חיים ויטאל ודאי ששיטת האריז”ל לעיכובא למשומדים ולא ולמלשינים. עיין ספר וסידור תפילת חיים בעריכת הרב דניאל רימר נר”ו מביתר.
מעניין הדבר שמי שהעירו על תולדות סידור חב”ד ועל נוסחו וגם על שינויי הצנזור, ובראשם הגאון ר’ חיים נאה ז”ל עד לזמננו – אינם מעירים על המילה הראשונה בברכה: וְלַמְשֻׁמָּדִים!
מרן מוהר”י אמדן ז”ל מאריך בספרו לוח ארשׁ בנוסח וְלַמְשֻׁמָּדִים, עי’ מהדורה חדשה עמ’ סב. עיין שם בהערה: הריעב”ץ כתב דברים בסימן זה כדי לקיים הנוסח המקורי והאמיתי של ברכת המינים… ובסידורו עמודי שמים אמנם הדפיס הנוסח וְלַמְשֻׁמָּדִים, כמו שמצינו במקצת עתקים של הסידור. אך כנראה באמצע הוכרח לשנות הנוסח חזרה ל”ולמלשינים” – וזהו מה שמצינו נוסח “ולמלשינים” ברוב סידורי עמודי שמים שהגיעו לידינו. ע”כ.
אבל במאמר שלפנינו הצלחנו לאתר סידור עמודי שמים מקורי ובו: וְלַמְשֻׁמָּדִים! ומצורף לכתבה במסגרת.