חיים אינהורן Chaim Einhorn

From Chevron to Har Habayit: May the Sovereignty Precedent Prevail!

Rabbi Chaim Einhorn, translated by ChatGPT:

About a week ago, the most significant upheaval in the administration of the Cave of the Patriarchs since the Shamgar Commission of 1994 took place: The Ministry of Defense, via the Civil Administration and COGAT (the Coordination of Government Activities in the Territories), transferred operational authority from the Palestinian municipality of Hebron and the Islamic Waqf to the Jewish Religious Council of Kiryat Arba–Hebron.

The implication: authority over maintenance, renovations, and planning at the site is now handled on a daily basis by Jewish Israeli hands. This includes the serious management of construction — such as roofing over the Courtyard of Yaakov, fire suppression systems, and new restrooms.

Peace Now warns this presents a risk to “ordinary Palestinians who fear that Israel may intend to replicate this move on the Temple Mount as well,” and writes:

“One of the recurring Palestinian concerns is that Israel will replicate the Cave of the Patriarchs model at the Temple Mount: allowing Jewish prayer, physically dividing the compound, or dividing it by time.”

According to the original Peace Now report, the Palestinians view the move at the Cave of the Patriarchs as a “dangerous precedent” — potentially a trial balloon for altering the status quo on the Temple Mount.

Sources:

  • Israel Hayom, Times of Israel, VINnews, and JNS all report that in mid‑July 2025, Israel—via its Civil Administration (COGAT, under the Defense Ministry)—transferred administrative authority from the Palestinian municipality and Waqf to the Jewish Religious Council of Kiryat Arba–Hebron. This marks the first operational change since the 1994 Shamgar Commission JCSEFA+6www.israelhayom.com+6Israel365 News+6.

למה אנחנו מתנגדים ל’עסקה’?‎ – הר”ח אינהורן

חברים יקרים

מה ענין ‘קדושת ציון’ אצל התנגדות ל’עסקה’?

מדוע פרסמנו כבר כמה מאמרים, המוכיחים כי היא אינה לדעת תוה”ק?
וכי אנו יודעים את הפרטים כולם?

לא, איננו יודעים!
ההתייחסות היא רק ל’תורה’ שבדבר,
כי אנחנו מבטאים את ההבנה הבהירה, שאין זה איזה ‘מקרה’
שכמה יהודים בצרה ובשביה רח”ל
אלא יש כאן מלחמה ארוכה וקשה, על ארצנו הקדושה, ועל אמונת היחוד,
מצד אחד בני ישראל השבים לנחלת אביהם, ממ”ה,
ומסטרא אחרא, מאמיני אל-הי האכבר (העכבר), שעושים הכל להורישם,
והכל זה אומר, להרוג לטבוח, לבזוז ולחלל את קדושת נשות ישראל,
ועל כולנה, מצאו הם ‘נשק’ ‘יעיל’ מבחינתם, רח”ל, להשיג מטרתם האיומה,
והיא ‘חטיפה’ של יהודים,
ועל ידי זה להכניע בניו של מקום, וכביכול לבטל את השבועה אשר נשבע לאבותינו, היל”ת.
וכבר הוחזק הדבר, לפי כל גדרי חזקה של תוה”ק,
ששחרור כזה, מביא להרג, מוות, וכל מרעין בישין,
ומעמיד בסכנה איומה, את כל יושבי אה”ק,
והמה, המפלצות, מתמלאות עזוז וגבורה, לחטוף יותר ויותר,
ולהגביר חיילים לרצח ודם.
וגם מי שלא מבין את התוצאות בצורה ברורה, וכמו שאמרו חז”ל איזהו חכם הרואה את הנולד,
מ”מ הרי גם אין חכם כבעל הניסיון!
והן החטופים של עכשיו, עם שאר דם ישראל שנשפך כמים, בשמחת תורה,
באו כתוצאה מהעסקה הקודמת לשחרור מחבלים ‘עסקת שליט’
והכלל הוא פשוט, כל עסקה! שמסקנתה היא ש’שווה’ לחטוף יהודים, רח”ל,
מביאה לכלל סכנה נוראה והיא אסורה!
מה עוד שמאי חזית דהאי דמא סמיק טפי, ומי התיר להרוג את היהודים שימותו כתוצאה מהעסקה?
ועל כולנה, שעכשיו עוד הרימו יד להביא בסכנה את הניצחון במלחמה,
וברור לכל, משמעות הפסד במלחמה, שמתיר דמי ישראל כאילות וכצבאות השדה,
ואם לא די לנו שאיננו ממיתים את המחבלים כדעת תוה”ק, אלא שאפילו העונש הקל, של בית הסוהר, אין לו משמעות עוד,
וכל תאב רצח, ידע נאמנה כי ישוחרר בעסקה זו או אחרת.
על כל אחד לשאול את עצמו,
אם הוא חושב שאפשר לשחרר את הרוצחים הללו ליהודה ושומרון,
האם הוא היה מוכן לקבל אותם אצלו,
האם העיריות שלנו בציבור החרדי, כבר הודיעו כמה מחבלים הם מוכנים לקלוט?
הלא אז היה קם קול זעקה, ובצדק,
ומדוע לשחרר חיות טרף אלו,
בלב הארץ יהודה ושומרון, ליד מוסרי הנפש על ארצנו הקדושה, חלילה שפיר דמי?
ולכן, עסקה שה’מחיר’ שיכול לצאת ממנה הוא:
דם יהודי
שישפך על ידי המחבלים המשוחררים, ועל ידי המוטיבציה המחודשת של ארגוני הטרור,
חטופים נוספים
וחוזר חלילה, שיחטפו כתוצאה מה’ליגרבו ולייתו’ שהיא ההבנה ש’שווה’ לחטוף יהודים,
ואף מביאה סיכון לכל הישוב היהודי בארץ הקודש,
אז התורה אומרת, לא!
מה גם, שב’עסקה’ זו מוסיפים חטא לסכן יותר את שאר החטופים שבידיהם.

ושימו לבבכם אל דברי ישעיהו נביא ה’ במילים הממשיכות את הפטרת השבוע פרשת שמות,
ההפטרה בה קוראים אנו על המאבק מול ישמעאל הרוצה להתבסס על זכות אברהם,
אך רוב חטאיו כבר הפילו העץ, וביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו,
והיה ביום ההוא יחבט ה’ משבלת הנהר עד נחל מצרים,
וראה זה פלא, שההמשך של פסוקים אלו הופיעו בלימוד היומי של ה’חק לישראל’ אתמול יום ה’!
​​​​​​​

וזה דבר ה’ אל ישעיהו (כ”ח):
לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־ה’ אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה  שׁ֣וֹט שׁוֹטֵ֤ף
כִּי־יַֽעֲבֹר֙ לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃　　
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲ-דֹנָ֣י א-להים הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן
פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃ 
וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ׃
וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת־מָ֔וֶת וְחָזוּתְכֶ֥ם אֶת־שְׁא֖וֹל לֹ֣א תָק֑וּם.​​​​​​​ובתרגום יונתן שם:
בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַיָי גַבְרִין רַשִׁיעִין שִׁלְטוֹנֵי עַמָא הָדֵין דִי בִירוּשְׁלֵם:
אֲרֵי אֲמַרְתּוּן גְזַרְנָא קְיָם עִם קְטוֹלָא וְעִם מַחְבְּלָא עֲבַדְנָא שְׁלָמָא
מְחַת סַנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר דְאַתּוּן אָמְרִין לָא תֵיתֵי עֲלָנָא אֲרֵי שַׁוֵינָא בִּכְדִיב רָחֲצָנָנָא וּבְגִין שִׁקְרִין אִטַמַרְנָא:
בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱ-לֹהִים הָא אֲנָא מְמַנֵי בְצִיוֹן מֶלֶךְ מֶלֶךְ תַּקִיף גִיבַּר וְאֵימְתָן אַתְקְפִינֵהּ וְאַחְסְנִינֵהּ אֲמַר נְבִיָא וְצַדִיקַיָא דְהֵימָנוּ בְאִלֵין בְּמֵיתֵי עָקָא לָא יִזְדַעְזְעוּן:
וֶאֱשַׁוֵי דִינָא תַקִין דְאֶטַמַרְתּוּן כְּחוּט בִּנְיָנָא וּזְכוּתָא כְּאֶבֶן מַשְׁקוּלְתָּא וְיִדְלַק רוּגְזִי בְּרוֹחֲצָן כִּדְבֵיכוֹן וְעַל דְאִטַמַרְתּוּן מִן קֳדָם מְעִיקָא יַתְכוֹן עַמְמַיָא יִגְלוֹן:
וִיבַטֵל קִיָמְכוֹן דְעִם קָטוֹלָא וּשְׁלָמְכוֹן דְעִם מְחַבְּלָא לָא יִתְקַיָם.

ישמעאל שונא ליצחק – דברי ר”י מיר, הג”ר בייניש פינקל זללה”ה

כתב לי הרב חיים אינהורן שליט”א, וז”ל:

שמעתי ממו”ח ששמע מהגאון ר’ בייניש פינקל ר”י מיר, זללה”ה, שמה שהר’ שך חושב שאפשר לעשות שלום עם הערבים, זה רק מחמת שהוא גר בבני ברק, ומימיו לא ראה ערבי אמיתי, ‘אבל אנחנו ירושלמים’ מכירים אותם, ששלום יש איתם רק עם אתה דורך עליהם, אבל אם נותנים להם, הם ההפך מרימים ראש, ורק עושים יותר בעיות.

ויש נקודה אחרת, שהיא נכונה גם עד היום, ששמעתי כמדומני ג”כ מר’ בייניש זללה”ה, שעם הערבי הבודד השכן, יש בדרך כלל יחסי שכנות טובים, וזה נכון עד היום, ולכן אנשים חושבים שהערבים הם שקרנים, שמראים פני ידיד, ובליבם רצח.

והוא אמר שזה נכון שהם שקרנים, אבל בסיפור הזה, הם באמת היום ידידים, ומחר רוצחים, כי אצל כל הערבי יש את מה שהוא מוחמד הפרטי, ויש את מה שהוא חלק מהאומה הערבית, וביום יום מוחמד חבר של השכנים שלו, וביום שבו יש אירוע לאומי, הוא נהיה רק חלק מהלאום, ואין משמעות לחברות של מוחמד הפרטי, ודפח”ח.

ע”כ, והרשה לי לפרסם.

לשבת בגלות ע”פ ‘דעת תורה’? – הרב חיים אינהורן בפרשת שלח

שמתי לב קודם לפסוק המשמעותי:

וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה

יש כאן מים של תורה שאין להם סוף, רק נקודה חשובה אחת שעלתה לי.

 בתהילים כאשר מובא עוונם של המרגלים ועונשם ארבעים שנה אקוט בדור, עם תועי לבב הם מסביר הספורנו שאלו תעויות לבב שהגיעו מהגלות במצריים וממילא ההזהרה גם אלינו לא ליפול באותם טעויות לבב!

 (כמובן שכדאי ללמוד את הספר של ידידנו הרב טאוב ‘לכו נרננה’ הנסוב על פירושו הנבואי של הספורנו לפרק זה שבתהילים המיועד עבור ‘בני קיבוץ הגליות שקודם המשיח’ וש’לא ילכו בדרכם של המרגלים’.)

 אז על זה יש לי דקדוק נפלא, הם רוצים להעמיד ראש אבל רק בתנאי שיגיד ונשובה מצרימה, יותר מכך אם אנו מבינים כדברי הספורנו שהונשובה מצרימה אינו רק הצעה בעלמא אלא מהות החטא, התועי לבב הוא הרעיונות שנשארו מהגלות במצרים, אז אנו רוצים להעמיד ראש, אבל בתנאי שהוא מאפשר להישאר בונשובה מצרימה!

 וד”ל.