סינון ‘אתרוג’ (מבית רימון) – שפוטים של ברלנד ימ”ש

בס”ד, כ”ג בסיון תש”פ

לכב’ הרה”ג צבי ברוורמן שליט”א

אב”ד בביתר עילית

אחדשה”ט וש”ת

הנה הובאה כעת לידיעתי עובדה תמוהה ביותר, אשר ברשת סינון האינטרנט “אתרוג”, המתהדרת בתעודת כשרות מאיתך, ממשיכים גם כעת, לאחר פסיקת בית הדין המיוחד שהוקם ע”י בתי הדין החשובים שבדורנו, לאפשר לגולשים דרכם גישה מלאה לאתר האינטרנט של ‘שובו בנים אינטרנשיונל’, שהוא אתר אינטרנט המלא בדברי שבח והלל (כולל הכתרתו ל’משיח’ – לא פחות!) למשוקץ שהחטיא את חסידיו בעוונות החמורים ביותר של גילוי עריות ועוד פשעים חמורים, ואף ממשיכים להביא מדברי ‘תורתו’ גם לאחר שהוברר ונפסק בבית הדין המיוחד כי הוא חוטא ומחטיא, ומן הדין יש איסור גמור לקרוא בדברי הגות של מי שמחטיא את הרבים כירבעם בן נבט, והיאך אפשר לסמוך על תעודת כשרות שמאפשרת גישה חופשית לאתר אינטרנט המלא בתכנים האסורים בקריאה על פי התורה?!

הדברים חמורים במיוחד, כאשר אתר זה, הפתוח כאמור באתרוג, מכיל גם דברי ביקורת שקריים כלפי בית הדין המיוחד שדן בענין בהסכמת שני הצדדים, באופן שעלול חו”ח לגרום להמון העם לזלזל בפסיקותיהם של בתי הדין האמיתיים הפוסקים בנקיון כפיים דין תורה לאמיתו.

ניסיתי בתחילה ללמד עליכם זכות, שאולי משגה הדבר, אך לאחר מכן הובא לידיעתי שהקו שהקימו גדולי רבני ברסלב למחות כנגד המשוקץ ברלנד ותועבותיו – ואשר פועל באישור של כמה בתי דין צדק שאישרו את המשך פעילותו כנגד טענות ותביעות שהוגשו מצד אנשי שובו בנים – דווקא הוא חסום לחלוטין עבור משתמשי אתרוג!!!

הלזאת ייקרא אינטרנט בהכשר?!

בציפייה לתיקון מהיר של תקלת הכשרות החמורה!

בכבוד רב

פנחס שפירא

אב”ד בד”צ שערי שלום

חופק”ק בית שמש ת”ו

Download (PDF, 207KB)

סילוף דברי הרב שריאל רוזנברג אודות הפסק נגד כת ברלנד הנואף

סערה בחברה החרדית סביב התנגדות דיינים ממלכתיים בדימוס לפסק הדין המשותף של כל בתי הדין החרדיים המרכזיים כנגד אליעזר ברלנד

בימים האחרונים, כמה דיינים ממלכתיים בדימוס, בעיקר מחוגי מפלגת שס, תוקפים את פסק הדין של דייני בתי הדין החרדיים מבני ברק ומירושלים כנגד אליעזר ברלנד, שהורשע לפני כחודש בביצוע מעשים חמורים בנשים ע”י הרכב בית דין מיוחד שמונה לצורך כך ע”י בתי הדין החרדיים המרכזיים, וגבה עדויות במשך תקופה ארוכה במעמד שני הצדדים, כאשר את ‘הרב’ אליעזר ברלנד ייצגו שלושה טוענים רבניים מטעמו (שנים מהם הם נכדיו), שמונו על ידו באופן אישי לייצגו בפני הרכב בית הדין המיוחד.

וכמתבקש בחברה החרדית, מיד לאחר מתן פסק הדין ע”י הדיינים החרדים, לפני כחודש כאמור, הסירה הנהלת האתר “קול הלשון” את אלפי שיעוריו של אליעזר ברלנד מארכיון האתר, וגם גופים גדולים נוספים בחברה החרדית הודיעו כי כעת ינהגו עם אליעזר ברלנד באופן זהה.

לטענת הדיינים הממלכתיים בדימוס, אחד מהם פנה באופן אישי לאחד מדייני בית הדין המיוחד, הרב הגאון שריאל רוזנברג מבני ברק, ושמע ממנו כי רק עד אחד העיד על גילוי עריות ממש, זאת בעוד בפסק הדין נכתב שהתקבלו עדויות על כך.

בתגובה, מיהר הדיין החרדי לשלוח מכתב הבהרה אישי אל הדיין הממלכתי בדימוס, בו הוא מתרה בו שדבריו לא הובנו כהלכה, וכי אכן נשמעו כו”כ עדויות על גילוי עריות ממש (ביניהם ‘עדי הודאה’), זאת כמובן מלבד עדויות רבות על מעשים מגונים ברף החמור ביותר, ומסיים כי אינו מאמין שיש מישהו הסובר שמי שעשה מעשים חמורים שכאלו יכול לשמש כמנהיג קהילה בישראל.

אך חרף מכתב ההבהרה שנמסר לדיין הממלכתי בדימוס, פורסם מכתבו ברבים, תוך יצירת מצג של פקפוק בנכונותם של העובדות המתוארות בפסק הדין של הדיינים החרדים, שכאמור גבו עדויות במעמד שני הצדדים כנדרש לפי כל כללי ההלכה, ואף קיבלו גיבוי מלא לפסק דינם מכל ראשי הבדצי”ם החשובים.

רבנים חרדים מצביעים על כך שאין פלא כי דיינים שנכנעו בשעתו לפסיקות בג”צ ולדרישות ארגוני הנשים הרפורמיות, ואף התירו אשת איש בלא גט בניגוד להלכה המקובלת, נכנעים כעת ללחצים המופעלים עליהם ע”י בעלי הון לגונן על מי שחטא והחטיא בגילוי עריות.

אב”ד שערי שלום, הרה”ג פנחס שפירא, אף כתב תשובה הלכתית בה הוא מפרט נימוקים הלכתיים כבדי משקל לכך שאין שום היתכנות הלכתית לערער על עובדות שנקבעו ע”י בית דין אשר דן בהסכמת ובמעמד שני הצדדים, ובוודאי שלא על סמך עדות שמיעה מפוקפקת של דיין ממלכתי (שכמובן לא היה שותף לדיונים בבד”צ החרדי המיוחד) שבנוסף להכל בנו שלו הוא אחד מנאמניו של ‘הרב’ אליעזר ברלנד, וע”כ ברור שיש לו נגיעה אישית בענין.

מכתב הדיינים הממלכתיים בדימוס:

Download (PDF, 2.65MB)

מכתב הרב הגאון שריאל רוזנברג עם התמלול מוקלד:

Download (PDF, 386KB)

פס”ד בענין ברלנד שר”י – אין אחר מעשה ב”ד כלום

תגובת הרב פנחס שפירא למכתב הדיינים מטעם בעד ברלנד שר”י

בס”ד, כ’ בסיון תש”פ

לכב’ הרה”ג ______ שליט”א

ועורך  _________________

אחדשה”ט וש”ת

קיבלתי את מכתבו של הדיין מטעם (בדימוס) ששיגרת אלי. ובאמת הדברים שכתב שם אין להם טעם וריח עפ”י כללי הדינים שנאמרו בתורתנו הקדושה. וזיל קרי ביה רב הוא. ותמיהני אם בשעתו כאשר מונה לדיין ברבנות עבר אפילו את הבחינות הנהוגות אצלם, או שמא קיבל פטור מבחינות על תקן “גאון מוכר” כמו שכידוע קיבלו רבים וטובים…

ובאמת שכאמור לא היה שום צורך להשיב על דברים שנאמרו מתוך עם-ארצות גלויה כ”כ. אך אעפ”י כן, מאחר שאני מחבב אותך ומוקיר אותך על טירחתך המיוחדת בזמנו בסידור ספר “קדושת הנישואין” (שיצא לאור ע”י בד”צ שערי שלום) לדפוס, שטרחת ועמלת למען זיכוי הרבים לש”ש ושלא ע”מ לקבל פרס, לכן קשה בעיני הדבר לראותך נמנה עם ההולכים עיוורים אחר בעלי השלמונים ואנשי האיומים, וע”כ אפרט לך בקצרה את השגותי.

א)      הנה הלכה פסוקה היא שאין אחר מעשה ב”ד כלום. והיינו שלאחר ששלושה דיינים חותמים ע”כ שגבו עדויות, אין להטיל ספק בכך, ובית דין בתר בית דין לא דייקא.

ב)      וכמו”כ הלכה פסוקה היא שכשם שעד אינו יכול לחזור בו מעדותו, כך דיינים אינם יכולים לחזור בהם ממה שכתבו וחתמו במעשה בית דין.

ג)       כמו”כ הלכה פסוקה היא שבית דין צריך להיות מורכב משלושה דיינים שאין קירבה משפחתית ביניהם. ואם שנים מהם קרובים, אזי לא מיבעיא שלדעת חלק מהראשונים אמרינן בזה “בטל מקצתו בטל כולו” וכמו בעדות, אלא גם לסוברים שבדיינים לא אמרינן כן, היינו דווקא אם יש יותר משלושה דיינים, שאז אמרינן שהפסול כמאן דליתא, משא”כ כאן שרק שלושה רבנים (נכבדים ונשואי פנים ככל שיהיו) חתמו על ה’פסק’ לבטל את המעשה בית דין של הבית דין קמא.

ד)       ועוד הלכה פסוקה היא, שהעדות צריכה להימסר בפני שלושת הדיינים. ואם לא נמסרה בפני שלושתם, אפילו אם נמסרה בפני שנים מהם, אין השנים יכולים למסור את עדותם בפני השלישי ואח”כ לפסוק בדין שלושתם ביחד.

כל אלו המה הלכות פסוקות וחלוטות, שמקורם בתלמודא דרב אשי ורבינא (ולא באיזושהי תקנה כלשהי של מועצת הרבנות הראשית…), ומי שאינו יודע אפילו אחת מהנה (או שחמור מכך, יודע ואינו מקיים) וודאי עוון פלילי הוא לו לעסוק בדיינות, ועונשו כבד מנשוא.

והאמת שאין כ”כ מה להתפלא על כל הטעויות, כיון שהדיין המדופלם מטעם (בדימוס), הטוען שכביכול מאן דהו פנה אליו שיצטרף לפסק בתי הדין החרדיים החשובים שבדורנו (כאילו שאי-פעם צירפו לדידו ולדכוותו בוגרי בית הדין הרבני עם מכתבי גדולי הדור האמיתיים…), הוא ניהו אביו של אחד מאנשי כת האבריי”ם חסידי המשוקץ אב”ר [א”ה, אליעזר ברלנד] שר”י, שכו”ע מודו שעבר על אביזרייהו דעריות באופנים המבהילים והחמורים ביותר שניתן להעלות על הדעת, ורק טוען הדיין מטעם בדימוס שעל איסור חנק ממש שמע מאחד הדיינים כאילו ישנו רק עד אחד על כך, ומדוע אינו מוחה בבנו על השתייכותו לכת המשוקצת הזו?! ולא עוד, אלא מסייעו ומחזקו להחניף לראש הכת שנמנה עליה, אתמהה!!!

אלא ע”כ שאינו מחפש לברר הלכה, כיון שההלכה עניינה אותו מאז ומתמיד כקליפת השום ממש, ופחות מכך, כידוע לכל מי שבקיא מעט בפסיקות שיצאו מתחת ידי הנ”ל בשבתו על כס המשפט בבית הדין המחוזי בתל אביב.

והנה, מלבד אחיו הגדול, ישיש ובא בימים, שחתם על דברי אחיו, צירפו עמם כשלישי עוד רב זקן נשוא פנים, שאתה בעצמך סיפרת לי לאחרונה שלאחר שהתפרסם ברבים דברי בנו וחתנו של המשוקץ אב”ר לפיהם כל השנים הם דאגו לשמור את בנותיהם שלא יבואו לבקר בבית הסבא והסבתא, מאחר שידעו שהנ”ל הינו סוטה באופן הנאלח ביותר, לאחר שהתפרסם כל זאת הלך הרב הזקן ונשוא הפנים לבקר את המשוקץ אב”ר והביא עמו את נכדותיו ע”מ שיניח המנוול את ידיו עליהן ויברכן!!!

החותם בכאב ובדמע, בתקווה שמעט הבנה עוד נותרה בך.

פנחס שפירא, בית שמש


המדובר במכתב הבא:

Download (PDF, 2.65MB)

ר’ משה ברנדסדורפר העיד שקר במזיד נגד הקרבנות של ברלנד

בס”ד, כ”ד אייר תש”פ

הודעה חשובה למגדלי ומשווקי ארבעת המינים

היות ואחד מראשי הממונים על הפיקוח של ארבעת המינים שע”י “היכל הוראה – קנה בושם” נתפס לאחרונה בעודו מעיד עדות שקר בבית דין, והדברים התבררו היטב במותב תלתא ובפני שני הצדדים, והוברר לחלוטין שהנ”ל העיד עדותו לשקר במזיד מתוך כוונת עושק וחמס, וגם כעת אחר שהתגלה קלונו ברבים עודנו עומד במריו ומסרב ברמות רוחא לשוב ממעשיו הרעים, לפיכך עפ”י שורת הדין אין כל ערך לתעודת כשרות שמבוססת על פיקוחו, וכל מוצרי ארבעת המינים שבפיקוחו דינם כדין ארבעת המינים הנרכשים בשוק חילוני ללא כל כשרות כלשהי.

ולפי שהתורה חסה על ממונם של ישראל, לפיכך הוצרכתי להקדים הודעה זו כעת.

וע”ז באעה”ח

פנחס שפירא

נ.ב. בתאריך אור לי”ח אייר, בשעה 12 בלילה (לערך), טילפן לביתי מר א”ט אשר הציג את עצמו כתלמידו של הנ”ל וכן של המדיח והנואף והעושק אב”ר שר”י [א”ה, הכונה “אליעזר ברלנד”], והתרה בי לבל אעורר על הענין, כיון שכמה עשרות מאנשיהם רוצים לבוא ולרוצחני נפש בעבור כך.

ולפי שלימדונו חז”ל “אל תאמן בעצמך עד יום מותך”, הנני מוסר מודעה כדלהלן, שבאם חלילה איאלץ בעתיד (מחמת איומים שונים של אינשי דלא מעלי כנ”ל) להוציא הודעה הסותרת אפילו במקצת הודעה זו, הרי שההודעה השניה תהיה בטלה ומבוטלת, משולה כחרס הנשבר, כעפרא דארעא אין בה ממש. 

Download (PDF, 93KB)