Search Results for:

‘I Will Not Speak Much, Otherwise I Will Say Something Again’

Top popular posts:

  1. January 20 מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך – מקור הפתגם (העורך Editor)
  2. December 22 חרב איש באחיו: פשעי מלחמה ושיתוף הפעולה של ראשי מדינת ישראל עם החמאס (העורך Editor)
  3. August 23 ספר שדי תפוחים – שני חלקים: אוצר תיקוני עוונות (הרב יוסף שני Rabbi Yosef Shani)
  4. February 14 חשוב: בענין ספר ‘ילקוט יוסף’ הבזוי והמחבר\ים שלו (העורך Editor)
  5. September 16 Rabbi Lazer Brody shlita Abandoned Berland-Supporting Shalom Arush LONG AGO! (העורך Editor)
  6. February 28 סיפורי הצלחה של ‘ונשמרתם’ – מחיקת תאוות, מניעת יסורים, והחזרת חשקת התורה (ונשמרתם Venishmartem)
  7. July 12 הרב יצחק ברנד בדין פילגש בזמן הזה (ללא מחבר No Author)
  8. November 23 מוקד עבודה עברית – רשימת עסקים (העורך Editor)
  9. April 9 שמע ישראל: הרב מאיר אליהו שליט”א יוצא בחריפות נגד הרב יצחק יוסף (העורך Editor)
  10. April 1 ר’ יצחק יוסף לא כתב את כל ספרו ‘ילקוט יוסף’ – והנה עוד דוגמה אפשרית (העורך Editor)

Enjoy!

מחר: הכנס ה-24 לענייני קידוש החודש, זמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית

הכנס העשרים וארבעה לענייני קידוש החודש, זמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית

 

ציבור הלומדים הרחב מוזמן לכנס שייערך בעז”ה ביום חמישי, כ”ד בניסן ה’תשפ”ד (2 במאי) בבית הכנסת של מכללה ירושלים, רח’ דובדבני 36 ירושלים

הכנס מוקדש לע”נ החייל גלעד נחמיה ניצן הי”ד בן יעקב ויהודית, (נכד נשיא המכללה פרופ’ עלי מרצבך) ולע”נ כל הנופלים במלחמת חרבות ברזל הי”ד

 

סדר היום:

13:30 תפילת מנחה

 

14:00 פרופ’ עלי מרצבך, נשיא מכללה ירושלים ומחבר ‘הלוח העברי הקבוע’:

פתיחה וברכות.

 

14:15 ד”ר שי ואלטר, ראש מכון “סוד העיבור” ומכללה ירושלים:

כ”ד ניסן תשנ”ד-כ”ד ניסן תשפ”ד – 30 שנה, מסורת של כנסים.

 

14:30 פרופ’ יששכר שטרן, אוניברסיטה קולג’ לונדון (UCL), מחבר ‘לוח וקהילה’, ועוד:

“שוב לחיבורו של אל-כ׳וארזמי על הלוח העברי: האמנם כיוון ללוח הקבוע שלנו?”

 

15:30 הרב ישראל מרילוס, מחבר ‘חכמת ישראל’, ועוד:

סוד העיבור במשמעותו הפנימית.

 

16:30 הפסקה קצרה, יריד ספרים ותוכנות בענייני תכונה וקידוש החודש

 

17:00 הרב זלמן קורן, עורך ‘קו התאריך הישראלי’, ומחבר מבואות בענייני תכונה:

צאת הכוכבים בפועל למנהג קהילות אירופה מזמן התוספות ואילך – מציאות מול תיאוריה.

 

18:00 ד”ר ערן רביב, מכללה ירושלים, מחבר ‘הלוח העברי הקבוע’:

דמדומים, גובה הצופה ועוד.

19:00 הרב דניאל אהרן גלוברמן, מחבר ‘מבוא מעשי לזמני הלוח’ בלוח ‘אהבת שלום’,

מה השעה? האם שעה זמנית להלכה היא מידת זמן או זווית של מהלך השמש.

20:00 סיום ותפילת ערבית

 

הכנס בהנחיית ד”ר שי ואלטר, ראש מכון “סוד העיבור” ומרצה במכללה ירושלים.

הכניסה בעלות של 30 ₪ לכיסוי הוצאות. עזרת נשים פתוחה. במהלך הכנס יוגש כיבוד קל.

רישום אלקטרוני לכנס בטופס זה: https://forms.gle/X81vcrBtB1sBrTbj6

הנה מודעה:

Download (PDF, 177KB)

אפיסטמולוגיה של מדע הרפואה: ראיות מרבותנו הראשונים

מתוך תחילת סקירה של הרב אליהו סולוביצ’יק שליט”א בתורת החו”ב הרב אהרן יהושע צוקר (מקור: מכון שלזינגר כאן):

הגאון המופלא רבי אהרן יהושע צוקר שליט”א – גדול הידענים בספרות חז”ל בדורנו כתב אלפי הערות בשולי גליונות הספרים שבספרייתו הענפה.

בין אלפי הערות אלו נמצאו מספר הערות על שנים ממאמרי שפורסמו בחוברות אסיא עה-עו (2005) ופג-פד (2008).

ההערות צולמו ע”י מכון גנזים, שעל ידי פרוייקט פרידברג לפרסום כתבי יד יהודיים, והם מוצגים בזה לקוראי אסיא כאשר הם ערוכים, מפוסקים ומצוינים עם תקציר נשוא כל הערה.

א. הערות  למאמר “רפואה חילופית / מיסטית בהלכה”[1]

במאמר נטען, שהויכוח הקיים כיום על רפואה אלטרנטיבית, הוא למעשה ויכוח בין הממסד המדעי השולל אותה, לבין תפיסות של גופים לא מוסדים והמון עדויות עממיות לא מבוקרות שמאמצות אותן ומאמינות בהן.

ויכוח דומה, נטען במאמר, נמצא כבר אצל קדמוננו, כאשר הרמב”ם סמך ידו על הרפואה המדעית של זמנו, וקרא תיגר על סיפורים רפואיים שלא תואמו את התיאוריה הרפואית המדעית המקובלת, או כאשר לא עברו ביקורת מדעית קפדנית.

לעומת זאת הרשב”א קרא תיגר על שלמות הידיעה כביכול של היוונים בתורת הרפואה, ונטה לקבל סיפורים עממיים ברפואה.

הרב צוקר רשם בשולי הגיליון שבראש המאמר:

יש כאן התעלמות כל שהיא ממה שהרמב”ם חולק[2] על אבוקרט וגאלינוס בכמה פרטים ורואם[3] כמטעים וכו’[4]. אלא שכפיה”נ [שרמב”ם] סבר שכל שהפרטים מצטרפים לתמונה שלמה הבא להוסיף עליה עליו הראיה, ורשב”א ס”ל שעדיין צריך ראיה שהתמונה שלמה ובדבר זה ר’ אבא מארי לא כרשב”א ולא כרמב”ם דו”ק.

כוונתו לבקר את גישתו של בעל המאמר שנקט בגישה המקובלת בחקר ההיסטוריה.

מבחינה עובדתית קיים ויכוח בין הרמב”ם לרשב”א האם לסמוך על ידיעת הטבע של היוונים הקלאסיים, ובעוד שבעל המאמר רואה בה ויכוח אידיאולוגי ביחס לחכמי הטבע (כלשונו שם: “הרמב”ם דבק בחכמי יוון. הרשב”א יודע שחכמתם מוגבלת שהרי שונים הם מדעת התורה”), טוען הרב צוקר שיש לצמצם את הויכוח לעניין מקומי. כולי עלמא לא פליגי שישנם טעויות בדברי היוונים, אלא שהרמב”ם ראה אחידות בטעויות שנמצאו אצל היוונים, ולכן עדיין נשמרת עיקרי תורתם. לרשב”א הייתה רשימה מבוזרת של דברים שנעלמו מהיוונים, ולכן מבחינתו היוונים אין להם תפיסה נכונה של המציאות.

  1. המאמר פורסם באסיא עה-עו, עמ’ 49-33 (2005), והוא זמין בקישור שלהלן: https://www.medethics.org.il/article/רפואה-חילופית-מיסטית-בהלכה/
  2. ההדגשה במקור.
  3. = הרמב”ם.
  4. ראה סדרת הספרים ‘רמב”ם כתבים רפואיים’ של מוסד הרב קוק בהקדמות ובמובאות.