יהודי איראן כמשל ליהודי התפוצות כולן
יום שני, ח’ שבט התשפ”ו
רב הנסתר על הגלוי ביחס למה שמתרחש באיראן, והשמועות השונות מדברות על רבבות הרוגים, אולי מאות אלפי פצועים ותאורי זוועות, שאולי לעולם לא נדע עד היכן הגיעו. ובתוך כל זה, יושבת לה קהילה יהודית המונה כעשרת אלפים אנשים, עם מוסדות, בתי כנסת ונציגות בפרלמנט, אשר גורלה אף הוא לוטה בערפל.
המהפכה האיסלמית באיראן התרחשה לפני כמעט יובל שנים, ומדינת ישראל קיימת כבר קרוב לשמונים שנה. על-אף שני הנתונים המכריעים הללו, בחרו אותם יהודים להשאר באיראן בשל שיקוליהם הכלכליים, בשל הקושי להגר למדינה אחרת, לשנות מנטליות ושפה ובגלל עוד שלל נימוקים, אשר באופן מסורתי שמשו את היהודים בכל מקומות תפוצותיהם.
אומרים רבותינו בבראשית רבה לג ו – “וישלח את היונה וגו’ ולא מצאה היונה מנוח וגו’, יהודה בר נחמן בשם ר”ש אמר – אלו מצאה מנוח, לא היתה חוזרת ודכוותה (איכה א) ‘היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח’ – אלו מצאה מנוח, לא היו חוזרים, ודכוותה (דברים כח) ‘ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח’ וגו’ – הא אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים”.
רבותינו הכירו היטב את צאן מרעיתם. היהודי מחפש מנוח לכף רגלו, וכל עוד הוא מוצא לה מנוח, הוא לא זז. האסון היותר גדול הוא שגם כאשר האדמה בוערת מתחת לרגליים, מוצאים הסברים שונים ומשונים כדי להשאר בגלות. ליל הבדולח התרחש חמש שנים אחר עלייתו של היטלר לשלטון, אך עדיין ישבו אז בגרמניה כשני שליש מהיהודים שהיו שם עם עלייתו לשלטון…
יהודי איראן חשבו שישארו שם ויצילו את כספם, וכעת יש לקוות כי יצאו בשן ועין ויצילו את גופם. הגלות נידונה לכליה, וכאשר ארץ ישראל מקבלת את בניה בחזרה אחר אלפיים שנה, תהליך חיסול הגולה רק הולך ומתעצם.
המצב הפיזי הרעוע אינו אלא אחת התוצאות הנלוות בהכרח לישיבתם של היהודים בארצות נכר. מצב ההתבוללות במדינות המערב כבר מזמן עבר את סף הקטסטרופה, ואף ההזדהות עם גורל העם היהודי ומדינת ישראל הפכה לדבר פחות ופחות נח עבור יהודי התפוצות. באיראן הדבר קיבל ביטוי קשה במיוחד, כאשר נציגי היהודים בפרלמנט נאלצו להשבע אמונים למשטר האסלמו-נאצי ולתמוך בהשמדת ישראל, אך גם באירופה ובארה”ב, רואים כל העת כיצד צלה המאיים של ההאשמה בנאמנות כפולה מרחף מעל ראשי היהודים.
יהדות איראן הביאה את עצמה לשוקת שבורה, וראוי מאד שיהודי ארצות המערב ילמדו את הלקח במהירות האפשרית, משום שהמהפכה האיסלאמית אינה מוגבלת למזרח התיכון, ובאזורים רבים באירופה היא כבר קבעה לעצמה יתד מוצק. זאת, בנוסף לאנטישמיות האירופאית הקלסית, הידועה לנו מקדמת דנא.
מצבם של יהודי בריטניה וצרפת אף הוא מעורר דאגות רבות, ובמיוחד מאז השביעי באוקטובר, כאשר המציאות הוכיחה, כי הטבח הנורא לא עורר בגויים רחמים עלינו, כי אם להפך. יש לקוות, כי אותם יהודים לא ימצאו את פתרונם בארה”ב, אשר גם היא נגועה באנטישמיות גואה, כאשר ראש עיריית ניו יורק הוא תומך מובהק של הטרור הערבי נגד ישראל.
הקב”ה מביא קץ על הגלות כהבטחת נביאיו, משום שארץ ישראל כבר מוכנה לקלוט את בניה השבים אליה. נגמרו התרוצים, נגמרו הסיבות המוצדקות יותר ופחות, השמש שוקעת על יהדות הגולה, ואין לדעת מתי יסגר חלון ההזדמנויות לצאת ולברוח. יש להתפלל ולהשתדל עבור יהודי איראן שיצליחו לצאת בטרם יאבדו את חייהם, ולא פחות מכך – יש לעשות הכל, כדי שיהודי שאר הארצות יבינו, כי הגיע הזמן לשוב הביתה!
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או