A certain blog has grievously misquoted Rabbi Tzadok.
Here is the full quote, Tzidkas Hatzadik siman 198:
מי שאוהב את התורה התורה אוהבתו גם כן כמו שנאמר בפרק הלא חכמה תקרא. אני אוהבי אהב וגו’ (משלי ח’ י”ז) ומגלת לו כל סתריה ורזי התורה כמו החשוק לחשוקו. וכן האוהב ישראל הן אוהבין אותו כמו שאמרו באהרן (אבות דר’ נתן) אוהב את הבריות ולכן נאמר בו (במדבר כ’ כ”ט) ויבכו אותו כל בית ישראל כדרשת חז”ל (אבות דר’ נתן פרק י”ב הובא ברש”י) וכמו שנאמר (משלי כ”ז י”ט) כמים הפנים וגו’ ומגלין לו כל רזין הגנוזין בנפשות ישראל:
וזה טעם (שמות כ”ח כ”ט) ונשא אהרן את שמות בני ישראל וגו’ כי השם הוא שורש כח חיות נפשו במקורה ומקום אצילותה למעלה מעלה. וללב אהרן האוהב ישראל גלויים סודות כל הנפשות בשורשן. ועל ידי זה מתגלין לו כל חללי עלמא שהיו שואלין באורים ותומים והאותיות בולטין פירוש שיש בליטה בלב להאוהב ישראל על ידי שמות בני ישראל לדעת רצון השם יתברך בהנהגת העולם דבר בעתו בכל דור ודור. שעל זה מורין נפשות ישראל שבכל דור [הכלולין במקורן שמות האבות ושבטים החקוקים בצירוף תיבות שבטי ישורון (יומא ע”ג ע”ב) שהם אותיות ההמשכה להמשיך כוחן בזרען שעיקר ההמשכה על ידי אות הט’ כטעם (ישעיה ג’ י’) אמרו צדיק כי טוב שלא נמצא בכולן. וכן אות הצד”י לא נמצא אלא באבות שהם התחלת ההמשכה ואין כאן מקומו] והתורה היא לימוד דרך כלל אבל בפרט בעתו באותו זמן ונפש ומקום זהו בבני יששכר יודעי בינה לעתים שנמשך מן הבינה שבלב ששם הוא הרחמנות והאהבה לבריות. מה שאין כן החכמה הוא אהבת התורה זהו בלוי ביחוד שיצא ממנו משה רבינו ע”ה ובכלל הכהנים והלוים הם השופטים כמו שנאמר (דברים י”ז ט’) ובאת וגו’ ובכמה מקומות:
ואמרינן ביומא (כ”ו.) צורבא מרבנן דמורי מלוי או מיששכר וכן איתא (בראשית רבה ע”ב ה’) ראשיהם מאתים ראשי סנהדראות כי אין ממנין בסנהדרין זקן וסריס וכו’ (סנהדרין ל”ו ע”ב) דצריך גם כן אהבת הבריות כדי לידע הדבר בעתו וזה זכה יששכר על ידי דמרציא ארצויי כדאיתא (עירובין ק’ ע”ב) שזהו תוקף האהבה לבריות ובכח זה נולד. מה שאין כן יהודה שנקרא על שם של הקב”ה כמו שאמרו בסוטה (י’ ע”ב) כי אהבת השם יתברך קבוע בו [וכמו ששמעתי כי מי ששונא הנבחר משבט יהודה נקרא שונא ה’ וכן נקראו שונאי דוד המלך ע”ה מה שאין כן בשאר בשבטים כל אחד כפי מעלתו משבט יוסף השונאו נקרא שונא צדיק ומגד שונא תם ומלוי שונא ישראל כך שמעתי] ולכן נקראו ישראל על שמו בראשית רבה צ”ח ו’). ואמרינן במגילה (י”ג.) כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי לכן אמרו שם ביומא דגם בו נאמר (תהלים ס’ ט’) יהודה מחוקקי רק דלא מסיק וכו’ דודאי המשפט מדה כנגד מדה השם יתברך מגלה לו סתריו אלא דזה אינו אליבא דהלכתא פירוש לשון הלכה היינו מלשון הכתוב זה הדרך לכו בו:
ולענין הנהגת העולם אמרו (בבא מציעא נ”ט ע”ב) לא בשמים הוא ואין משגיחין בבת קול ושם (פ”ו.) נחלקו במתיבתא דרקיע הקב”ה אומר וכו’ כי תורה שבכתב מן השמים נקרא חקה חקקתי גזירה גזרתי וכו’. וכן הבריאה דהוא מעשה הקב”ה נקרא חוקות שמים וארץ וכן יהודה מחוקקי נתגלו לו חוקות הקב”ה וכדרך שאמרו בתוספתא הובא בתוס’ חגיגה (ב’ ע”ב) על דוד ושלמה המלך ע”ה אין למידין מתקוע. שהוא עשה שלא כהלכה בלא שום טעם רק מפני שרצה בכך וסמך על מה שהוא רוצה כך הוא אמיתות רצון השם יתברך ואין בו עבירה. ואף על פי שאין בו שום טעם כי אין טעם לרצון וכמו שנאמר (קהלת ב’ י’) כל אשר שאלו עיני לא אצלתי וגו’ אף להפר תורה הגם שלא ידע טעם שיש בו עת לעשות לה’ רק חוקה וכהלכתא הלכה למשה מסיני בלא טעמא זה אינו מסקנא והלכתא להנהגת העולם:
ולכן אמרו (ראש השנה כ”א סוף ע”ב) ביקש שלמה המלך ע”ה לדון בלא עדים והתראה. וכטעם וישב על כסא ה’ (דברי הימים – א כ”ט כ”ג) והרי על כסא ה’ יושב הקב”ה. רק האהבה הוא הדביקות באותו דבר. ומי שאוהב התורה וישראל דבוק בהם ומי שאוהב הקב”ה שעל זה יסד שלמה המלך ע”ה כל ספר שיר השירים הרי דבוק בו עד כביכול והיו לבשר אחד:
Yes, chassidic antinomianism is bad (which we’ve proven and written against this many times here), but this is not it; see the bolded section above. End of story.