כל הערבים מחבלים בכח, וכל הערבים שוהים בלתי-חוקיים באר”י

המחבל היה שב”ח, כך מספרים לנו – שוהה בלתי-חוקי. אולם כאשר מנסים קצת להבין לעומק את שורש הבעיה, מבינים כי המונח הזה – שוהים בלתי-חוקיים – מקפל בתוכו את כל המאבק על הארץ הזאת, והגדרתו הנכונה – היא שתכריע אם נזכה לחיות כאן בשלוה ובהשקט כראוי לאומה על אדמתה, או שנמשיך לדמם ולחיות מאחורי קונספציות מחוררות, שהובילו אותנו כבר לאסונות כה גדולים, עד שפיגוע מעין זה שחווינו ביום ששי נחשבים לעומתם כדבר שביכולתנו ‘להכיל’.

והנה אנו מדווחים, כי מעצרו של המחבל שביצע את הפיגוע הוארך ב-11 ימים, ולאחר ניתוח – על חשבוננו, הנרצחים – הוא הועבר לכלא קישון. בשלב הזה הוא מנוע מפגש עם עורך דינו. ונחשו מה? הוא עוד מעז להתלונן שהוא עייף ושקשה לו עם הפלטינה ששמו לו ברגל.

ככה לא מדבר שוהה בלתי-חוקי! ככה מדבר מי שמשוכנע, כי אנחנו השוהים הבלתי-חוקיים בארצנו. הוא מדבר כמו בעל הבית, וכך מרגיש האויב הערבי ככל שישראל מאפשרת לו להרגיש כך. ובחסות הדיפ-סטייט והפרוגרס, השמאל הישראלי ופטרוניו מעבר לים – הפך האויב הערבי, הקולקטיב השוהה באופן בלתי-חוקי בארצנו – לבעל הבית, ואילו אנחנו – הפכנו לשוהים בלתי-חוקיים.

“חכמה בגויים – תאמין” – כך למדונו רבותינו (איכה רבה ב יג), והגמרא במגילה (טז:) אומרת, כי “כל האומר דבר חכמה, ואפילו באומות העולם – נקרא חכם”. וממש הלילה, מדווח הניו יורק טיימס על דבר חכמה היוצא מפי סטיבן מילר, סגן ראש הסגל בבית הלבן, אשר חיפש ומצא פתרון משפטי שיאפשר לגרש מאות אלפי ונצואלים משטחי ארה”ב. מילר טוען, כי הכרזת מלחמה רשמית תאפשר לעשות שימוש בתקנה לגירוש המוני ללא הליך במצב מלחמה ותמנע מבית המשפט להערים קשיים על גירוש המהגרים.

ארה”ב, אבירת הדמוקרטיה וזכויות האדם, מבינה שכאשר היא נלחמת במדינה זרה, בני העם בה אמריקה נלחמת מהווים גיס חמישי פוטנציאלי, ומי שמעוניין לנצח במלחמה – לא מסכן את נצחונו עבור זוטות כמו זכויות אדם של בני האויב. החלום האמריקאי של שוויון לכולם ללא הבדל דת וגזע יושם בצד, כי עכשיו האומה מצויה במלחמה!

לאמריקה מסורת עתיקה של עמידה על זכותה להתקיים מול אויביה. במלחמת העולם השניה, היו אלו היפנים שתקפו את ארה”ב בפרל הרבור, ואמריקה גמרה בדעתו לנצח, להשפיל ולנקום ביפן, ולא נחה דעתה עד שהטילה עליה שתי פצצות אטום שהביאו לכניעה מוחלטת. כשנתניהו מדבר על ‘נצחון מוחלט’ בעזה, היה מצופה ממנו ללמוד מאמריקה מהו נצחון מוחלט, וכמי שבילה שנים רבות בארה”ב וכבנו של היסטוריון, הוא בוודאי מכיר את ההיסטוריה ההיא טוב ממני. ואני משער שהוא גם מכיר את מה שפחות אנשים מכירים, והוא היחס למיעוט היפני בתוך ארה”ב באותם ימים. 

באותם ימים נכלאו בארה”ב כ-120 אלף אנשים ממוצא יפני, רובם אזרחי ארה”ב וחלקם ילידיה, במחנות ריכוז על-ידי הנשיא המהולל פרנקלין רוזוולט – מהמפלגה הדמוקרטית, אגב. הכליאה נעשתה בנימוק שהיפנים המתגוררים בארצות הברית עלולים להיות גיס חמישי ולסייע למדינת מוצאם. הכליאה נתמכה בידי רוב האמריקאים בעת ביצועה. על פי סקר מחודש מרץ 1942 שנערך על ידי מכון הסקרים הותיק והאמין ‘גאלופ’, 93% מהאמריקאים תמכו בהעברת יפנים שאינם אזרחים מחוף האוקיינוס השקט,בעוד שרק 1% התנגדו לכך. לפי אותו סקר, 59% תמכו בטרנספרשל יפנים שנולדו במדינה והיו אזרחי ארצות הברית, בעוד ש-25% התנגדו. בעקבות הצו של רוזוולט, הוכנסו למחנות ריכוז גם מעל 10,000 אנשים ממוצא גרמני ואיטלקי בשל העובדה, שגרמניה ואיטליה היו בעלות ברית של יפן.

באירופה של אחר המלחמה, לעומת זאת, שם האויב העיקרי היה גרמניה ולא יפן – גורלם של בני המיעוטים הגרמניים בארצות אותן הם תקפו היה קשה הרבה יותר. מעל 12 מליון גרמנים גורשו כמעט בין-לילה מפולין, צ’כוסלובקיה והונגריה ומדינות נוספות במזרח אירופה, לרבות כאלו שחיו בארצות הללו מאות רבות של שנים. המהלך היה יוזמה של וינסטון צ’רצ’יל, ראש ממשלת בריטניה והאיש המוערץ על-ידי נתניהו, וזכה לתמיכת מנהיגי בעלות הברית כולם במסגרת עיצובה מחדש של אירופה לאחר המלחמה. עבור הצ’כים, הפולנים, ההונגרים ושאר קרבנות התוקפנות הגרמנית, מחאותיהם של האפיפיור דאז ועוד כל מיני יפי-נפש על הפגיעה בזכויות הגרמנים הייתה מעניינת כקליפת השום. הם סבלו די מהגיס החמישי הגרמני, והם גמרו בדעתם שלא עוד.

אכן, חכמה בגויים תאמין, אך לדאבוננו, מי שמסרב ללמוד מהתורה הקדושה כיצד לטפל באויב המבקש להשמידנו – אינו מוכן ללמוד את זה גם מהגויים החכמים. “והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם” (במדבר לג נב) אמרה תורה, ואנחנו מחפשים פתרונות של דו-קיום, שיבטיח את המשך הרציחות. התורה אף לא דרשה מאתנו לדמיין בעצמנו מה יקרה אם לא נוריש את יושבי הארץ. היא אמרה במפורש (שם נה-נו) – “וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ. וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם”. ומבאר האברבנאל בטוב טעם ודעת בשמות לד יב – “כי מדרך המוסר בהיות שר ואדון עוזר לאדם מה ולוחם מלחמותיו ומגרש את אויביו, אין ראוי שישלים האיש בעל הריב עמהם, מבלי רשות ומצות האדון העוזר אותו. ועל-כן בהיותו יתברך מגרש אויביו, אין ראוי שיכרות להם ברית, כי יהיה זה חילול כבודו יתברך, כל שכן שהאהבה והברית עמהם לא תצלח. כי אחרי שהם לקחו את ארצם מידם, אין ספק שתמיד יבקשו רעת ישראל. וזה אומרו ‘אשר אתה בא עליה’, רוצה לומר, כי כיון שאתה ישראל באת אל הארץ ההיא, ולקחת אותה מידי יושביה, והם עשוקים וגזולים ממנה, איך ישמרו לך ברית אהבה? אבל יהיה בהיפך, כי ‘יהיה למוקש בקרבך’, כלומר שכאשר תקראנה מלחמה יתוספו על שונאיך וילחמו בך”.

המחבל בעפולה ובבית שאן היה שוהה בלתי-חוקי? גילוי מרעיש! מתי כבר יבינו, שהאויב הערבי בכללותו הוא שוהה בלתי-חוקי בארצנו! מתי כבר יבינו, שזה או אנחנו או הם? מתי ילמדו מהתורה הקדושה איך מטפלים באויב, מתי ילמדו לכל הפחות את חכמת העמים השפויים, שרוצים לחיות ולא למות? ככל הנראה, שכל ישר זה טוב בשביל גויים, בשבילנו אין מנוס אלא לשוב אל ה’ וללמוד מתורתו כיצד חיים ולא מתים, כיצד מנצחים ולא מובסים, כיצד מכריעים מיהם בעלי הבית בארצנו ומיהם השוהים הבלתי-חוקיים. כדאי לשוב אל ה’ במהרה, חבל על כל דם שנשפך!