Month: February 2026 – ל׳ בשבט תשפ״ו

Rothbard: A Timely Quote on Military Conscription

Murray Rothbard, in a 1963 essay titled “War, Peace, and the State“:

A final word about conscription: of all the ways in which war aggrandizes the State, this is perhaps the most flagrant and most despotic. But the most striking fact about conscription is the absurdity of the arguments put forward on its behalf. A man must be conscripted to defend his (or someone else’s?) liberty against an evil State beyond the borders. Defend his liberty? How? By being coerced into an army whose very raison d’être is the expunging of liberty, the trampling on all the liberties of the person, the calculated and brutal dehumanization of the soldier and his transformation into an efficient engine of murder at the whim of his ‘commanding officer’? Can any conceivable foreign State do anything worse to him than what ‘his’ army is now doing for his alleged benefit? Who is there, O Lord, to defend him against his ‘defenders‘?

And I won’t reproduce the footnote.

הקול היהודי עם יהודה אפשטיין: הציבור החרדי צריך לקחת את המושכות בהנהגת המדינה

להאזנה בי”ט…

בפרק מרתק של פודקאסט “חושבים בקול”, יהודה הס מארח את הרב יהודה אפשטיין, יו”ר אגודת “קדושת ציון”. האם הציבור החרדי מוכן להפסיק להתגונן ולהתחיל להנהיג? איך נראה צבא שגם יאיר לפיד יפחד לשלוח אליו את הילדים? ולמה הישיבות צריכות לעבור לעכו, לוד וחברון?

ראיון עומק על התודעה החרדית החדשה, המאבק בפרוגרס, ואיך מנהלים מדינה מודרנית על פי התורה.

חלוקה לפרקים:

00:00 – פתיחה: מי אתה הרב יהודה אפשטיין?
04:10 – שיטת הרב זילברמן והשיבה למקורות.
07:35 – “קדושת ציון”: המהפכה התודעתית בציבור החרדי.
12:00 – למה החרדים עזבו את מפעל יישוב הארץ?
17:00 – המאבק באלימות ובהשתקה בתוך המגזר.
21:40 – היעד: הציבור החרדי לוקח את המושכות על המדינה.
25:00 – המהפך בצה”ל: מקוד אתי ועד לצבא ש”מחזיר בתשובה”.
29:40 – אסטרטגיה ביטחונית: ישיבות בערים מעורבות ובגבעות.
34:20 – פוליטיקה חרדית: מעבר לעסקנות המפלגתית.
39:00 – חרדים עובדים: לא עוד “סוג ב'”.
44:40 – כפייה דתית או איכות סביבה רוחנית?
51:40 – סיכום: ההכרעה הגורלית בין תורה לפרוגרס.

מאתר י”ט כאן…

IN DEFENSE OF Cop/Soldier Costumes on Purim

Baruch Hashem, many Jews in Eretz Yisrael dislike the inherently secular State, and continually find new ways of non-violently banishing its evil influence. And yes, monopolies are bad, including the IDF and so on. Not to mention, well, facts and history… And They got worse (a lot worse!), so we should absolutely up the ante. But does it follow that observant Jews should forbid cop/soldier costumes on Purim?

If child psychologists say children (boys?) have a deep-seated need to play with guns as cops and robbers etc., to feel more powerful than they are (“power-play to process feelings of vulnerability”, blah blah), who are we to disagree with the experts? Isn’t going against basic human nature in the false belief that human nature is “infinitely malleable” (nothing to lose but our socially created chains) a Leftist delusion?!

The only proof I saw adduced to this sudden war against children’s martial and constablery costumes on Purim is the Koztker Rebbe, quoted as saying the Cantonist decree started when Jews went to watch Napoleon’s parades and sang the songs.

But that was adults, not children! And it sounds a lot like מפני ששמחים ביום אידם. Also, enjoying war per se is problematic. Sefer Shmuel (I 17:28):

ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת… אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת

Mystically speaking, perhaps the opposite can be argued, like how Chassidic Purim shpiels try to use sympathetic magic against the regime…

Has anyone ever opposed such Purim children’s costumes traditionally?! What happened to the Jewish knack for inversion?

So while I appreciate the [somewhat browbeaten] change in children’s costumes, I suggest permitting fatigues and police uniforms for children, but let’s have the insignia read “Pinkerton” (hmmm)/Etzel/David Hamelech/נוער הגבעות instead of the American and Israeli State symbols and flags.

Venahafoch hu! The problem isn’t the weapons and uniforms; it’s who wields them, why, in whose service; Who, Whom.

ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם!

יהודה אפשטיין: מבעירים את השטח בבני ברק, מכילים את הטרור ברמאללה

יום שני, כ”ט שבט התשפ”ו

לא היו ימים יפים לנפתלי בנט וחבריו כמו אתמול, כאשר חיילות הותקפו בבני ברק בידי כמה בחורים משועממים, ו’חולצו’ במבצע הרואי על-ידי שוטרי משטרת ישראל, שידעו להפגין נחישות, עוצמה, אומץ וכל מה שכל-כך חסר להם מול פורעים אמיתיים מהמגזר הערבי, אשר הפכו אזורים שלמים בארץ לאקס-טריטוריה. באורח פלאי, החיילות יצאו בלא פגע ואף לא נזקקו לטיפול רפואי, מה שלא הפריע לתשקורת הישראלית לדבר על לינץ’ מסוכן ואכזרי, תוך אזכור כי בני ברק הוא מקום שחיילת אינה יכולה להכנס אליו בבטחה, ושאר קלישאות נבובות. אירוע שאמור היה להיות מטופל בידי גורמי חינוך ורווחה ויכול היה להשתלב במאבק הכללי כנגד תופעת הנפצים ושאר מעשי ההוללות של נערים משועממים שלא זכו להפנים את המסרים העמוקים והמרוממים של מגילת אסתר ותחת זאת אמצו להם מנהגים נלוזים של העולם החילוני – אירוע כזה הפך בחסות הפוליטיקאים המתחסדים, ובראשם נפתלי בנט, למפגן של שנאה והסתה כנגד הציבור האיכותי, העדין והשלו ביותר בחברה הישראלית. בדיוק לאחרונה, אגב, התפרסם דו”ח אודות נתוני הפשיעה בערים השונות – ככל הנראה בלי לכלול את המגזר הערבי הרגוע ושומר החוק – ואף אחד לא הופתע למצוא את מודיעין עלית, בני ברק ובית שמש בתחתית הרשימה, כשבראשה מככבות ערים כמו באר שבע, רמלה ובת ים, בה מתגוררת אוכלוסיה שעברה את כור ההיתוך החילוני שהשיל מהם את התורה והמצוות והחדיר בהם ‘ערכים’ מערביים של נהנתנות, פריקת עול וסגידה לכסף ולהישגים חומריים.
אך בעוד שבסמוך לראש חודש אדר לא נרתע הצבא מלשלוח חיילות לבני ברק ולעורר פרובוקציה מיותרת מול אותו נוער שוליים, כאשר המשטרה מענישה את האוכלוסיה החרדית בלא אבחנה ועוצרת עוברי אורח מקריים, אנו למדים שישנם אנשים בעלי רגישות, שמבינים שצריך להתחשב ולא לעורר פרובוקציות מיותרות, העלולות להתסיס את האוכלוסיה. ח”כ גלעד קריב, המוכר ממופעי הראווה המתריסים ברחבת הכותל המערבי בראשי חודשים, התגלה במפתיע כמי שמתנגד לגישת ‘יקוב הדין את ההר’. בעוד שברחבת הכותל הוא עומד על זכותן הדמוקרטית של נשים שאינן מאמינות בה’ להתפלל על-פי מנהגן המשונה לישות שאינן מאמינות בה אף שזה מעורר מדנים ואיבה ומרגיז את כלל המתפללים במקום, אתמול דווקא שמענו ממנו זמירות אחרות, המעידות על כך שהאיש מבין שלא תמיד צריך להרגיז את האוכלוסיה המקומית.
“ונהפוך הוא”, אתם שואלים? לא, לא ממש. קריב לא דיבר על תושבי בני-ברק האלימים. אותם צריך ‘לחנך’ ולהרתיע, להעניש באופן קולקטיבי על מעשי קונדס של יחידים משועממים ולהראות להם מי בעל הבית. אבל לעומת השב”ב של בני-ברק, קריב מגלה סבלנות עד אין קץ כלפי השבאב של רמאללה ושכם. וכך אנחנו מדווחים, כי האיש עם הכיפה שכופר בגלוי בתורת ה’ מתאונן על צעדי הסיפוח שמקדם הקבינט, בזו הלשון – “רגע לפני חודש רמדאן, סמוטריץ’ וכץ נחושים להבעיר את שטחים, להביא לקריסת הרשות הפלסטינית, ולהוביל לאינתיפאדה שלישית. המהלכים המתוכננים יעלו בחייהם של ישראלים ופלסטינים כאחד, והכל בשם תוכנית ההכרעה ההזויה של סמוטריץ’ וההפקרות המוחלטת של נתניהו”.
הבנתם מה הוא אומר? סמוטריץ’ וכץ נחשים להבעיר את ‘השטחים’ ולהוביל לאינתיפאדה שלישית. כלומר, הערבים ישתוללו, ירצחו, יטבחו ביהודים, אבל האשמים יהיו כמו תמיד – היהודים! כמו שהרשל גרינשפן היה אשם בליל הבדולח. הרי לא יעלה על הדעת לומר, שמי ששלח חיילות לבני ברק רצה להבעיר את השטח. ועם כל הכבוד למבצע החילוץ האדיר של משטרת ישראל אתמול, אני משער שבג’נין ובטול כרם יהיה קצת יותר קשה להתמודד עם ההשתוללות הברברית של האוכלוסיה המקומית ממה שהיה אתמול בבני ברק. אבל כאן משנה קריב את עורו. כאן אין חשיבות לשלטון החוק, למשילות, לעיקרון של אפס סבלנות כלפי פורעים. כאן צריך מראש להכנע ולהמנע מצעדים מתבקשים, כי הפורעים עלולים להתרגז. כאן מתגלה הח”כ הלוחמני מהאופוזיציה כמי שמונע אך ורק מפוזיציה.
ועוד הערה אחרונה – השימוש המתוחכם במוטיב ‘החיילות שלנו’ כדי להשמיץ ולהוקיע את הציבור החרדי – אינו אלא פרומו למאבק האמיתי שמתכננים בשמאל במידה ואכן יהיה מתוה גיוס לחרדים – המאבק על דמותו של צה”ל. אותם חרדים שהם כה להוטים לגייס – במדה ויתגייסו וידרשו תנאים מינימליים של צבא יהודי שה’ מתהלך בקרבו, שלא יראה בו ערות דבר – אותם חרדים יהיו למרמס תחת מגפי הפמיניזם הרדיקלי והפרוגרס, אשר השתלטו על האג’נדה של צה”ל מתוך מטרה כפולה – להחדיר את ארס הפריצות והזוהמה המוסרית לכל שדרות הצבא ולמסמס את ערך הנצחון על האויב, את האמונה בצדקת המאבק על הארץ ואת כל הערכים הבסיסיים ביותר, אשר בלעדיהם מובטחת לנו תבוסה מול האויב הנלחם בשם דתו ואמונתו. אל תתבלבלו, רבותי, אלו לא שני מאבקים נפרדים, זה מאבק אחד על נפש האומה! משנאי ה’ מבינים זאת היטב, הגיע הזמן שגם אנחנו נבין ונפעל בהתאם.
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או