Month: January 2026 – י״ח בטבת תשפ״ו
Kierkegaard’s ‘Panegyric Upon Abraham’ – Kosher?
This is the opening section in Søren Kierkegaard’s “Fear and Trembling”, which I do not, of course, endorse as a whole. As far as I can tell — and feel free to skip it — this piece seems valid (aside from specific errors like comparing Yirmiyahu to Avraham). Also, he ignores the moral dimension by equating “moral” victories for mankind (?!) with the religious act of obeying God.
The interesting thing for me is that, despite Kierkegaard’s making of religion into a strictly-private, individual affair, impossible to be made accessible (תנ”ך בגובה העיניים and so on), in the case of Avraham, at least, this may not be in dispute, since the Avos really were archetypes who prefigure the entire Jewish nation.
Bottom line, even non-Jews, and even idol-worshippers, can get something from the Torah.
And so, with that disclaimer of Cursedian Existentialism etc., here is one man’s praise of Akeidas Yitzchak:
היום: הפגנה גדולה נגד זממת ‘חוק’ השמד
קריאת הבד”ץ:
קו העדכונים:
דברי החתם סופר והנודע ביהודה:
Carl Sagan Didn’t Understand the Division of Labor (let alone forsee AI…)
“We’ve arranged a civilization in which most crucial elements profoundly depend on science and technology. We have also arranged things so that almost no one understands science and technology. This is a prescription for disaster. We might get away with it for a while, but sooner or later this combustible mixture of ignorance and power is going to blow up in our faces.”
Here’s One Way Hashem Could Make ‘Observant’ Jews Care About the Beis Hamikdash Again!
To be clear, He does not consult with me, and I am not claiming prophecy. The point is not to pontificate, but to rekindle holy hope.
It seems as though Jewry is in a very deep slumber, and “כל המקודש מחברו חרב מחברו” — the more pious and more knowledgeable, it seems, the less one can expect a Jew to take interest in anything practical! Must Heaven perform miraculous miracles and blatantly change our hearts? Must we wait for Moshiach to do everything, simply because it’s not on the public agenda? Crazies with bombs only turn people off even worse, needless to say.
And even then. Must we have a Mikdash run by a bunch of Mesorati/Mizrachi weirdos (at best)?! Picture the Yated attacks: מקדש חניו. I say: No. Here’s how real change can occur in a few short years, no billion-shekel propaganda budget, no heart surgery, no renascent Jewish Underground, no blackmailing all the “transmission belts of influence” at once, and no worldwide devastation.
There’s an explicit Reb Yoelish. Try not to explode until I quote it below. (I’ve earned the right to be a bit cynical after making the case from various angles, repeatedly.)
Step One: America really does take over Aza.
Step Two: They have lots of fun and profit greatly off it, and break out in Edomite “אמר בלבו מי יורדני ארץ” confidence.
Step Three: Aza is working out for them, their army bases are secure, and the regime is utterly subservient as always, so they decide Jerusalem and Temple Mount are theirs, too. Why not build a few churches up there? Make it the American Vatican, golden and gaudy, a “Biblical McDonald’s”, etc. etc.! If DJ Trump finagles another term, he’ll install a huuuge golden statue of himself in the Kodesh Kodashim on the peak of Trump Mount, as the Erev Rav chief grimaces and smiles wanly. Israeli Jews can also visit the casino (yes, in between the “Multi-Faith” churches is a golden casino) after getting a temp visa through the friendly (processing time: 6-8 weeks) American Embassy. We don’t even get sheitels out of it, since it’s the other kind of Avoda Zara. Wait, did I mention the entire Kosel area is part of the gated compound (excepting the Reform section)? OY VEY.
Step Four: Ooo, Ahh. The Jews FINALLY get mad, Charedi Gedolim included! Derech Hateva.
Step Five: We kick out the infidels and restore the Avodah, just like Chanuka! [We already have the Kodshim Kollels, strive as they might to not decide disputes and dilemmas too much.] Just lighting the Menorah at first, because it’s not as threatening, doesn’t involve as many doubts. Eventually, we restore the Beis Hamikdash itself to “Charediness”, and distort all history to claim we never felt or held any differently, chas veshalom (as post-facto ideological laundering already done with eating bugs, Eruv, Eretz Yisrael, softer chinuch, shatnez, shmittah, living beyond the Green Line, Hebrew, etc. etc.).
That’s what the famous Bach (Nu, Rabbi Yoel Sirkis) says ALREADY HAPENED ONCE:
ואיכא למידק היא גופה קשה למה לא קבעום למשתה ולשמחה כמו בפורים ונראה דבפורים עיקר הגזירה היתה לפי שנהנו מסעודתו ועל כן נגזר עליהם להרוג ולאבד את הגופים שנהנו מאכילה ושתייה של איסור ושמחה ומשתה של איסור וכשעשו תשובה עינו נפשותם וכמ”ש אסתר לך כנוס את כל היהודים ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים וגו’ ולפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור עיקר הנס אבל בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה וע”כ היתה הגזירה לבטל מהם העבודה כדתניא בברייתא שגזר עליהן לבטל התמיד ועוד א”ל מצוה אחת יש בידן אם אתם מבטלין אותן מידם כבר הם אבודין ואיזה זה הדלקת מנורה שכתב בה להעלות נר תמיד כל זמן שמדליקין אותן תמיד הם עומדין כו’ עמדו וטמאו כל השמנים וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה’ על ידי כהנים עובדי העבודה בבית ה’ ע”כ נעשה הנס גם כן בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על קיום העבודה ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב ולענין הלכה יראה לע”ד דלא כמהר”מ דמנהג זה שמרבים בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים ומהרש”ל כתב גם כן דברמב”ם משמע דימי שמחה הן וכן כתב המרדכי הארוך עכ”ל ועיין ברמב”ם פרק שלישי הלכה ג’ וז”ל מהר”ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה וכן מוכח קצת ברמב”ם ויש מביאין ראיה מפ”ב דשבת במרדכי והוכיחו קצת מרבינו יואל שפסק בברכת המזון אם לא אמר על הנסים מחזירין אותו ש”מ דשאני משאר הימים ולא סגי בלא פת עכ”ל.
No miracles. Bookmark this! I could really see this happening; history rhymes…