Month: January 2026 – י״א בשבט תשפ״ו

יום רביעי, י’ שבט התשפ”ו

לפעמים אנחנו שרויים כל-כך עמוק בקונספציות ובמושכלי יסוד שהונחלו לנו ללא כל מסננת של ביקורת, עד שאנחנו מתקשים לשאול שאלות פשוטות, אשר מאליהן היו פותרות בעיות רבות, וכאשר מדובר בענין של חיים ומוות – ההשלכות הן הרות-גורל.

כזו היא הידיעה אודות השטפונות העזים שפקדו בשבועות האחרונים את אזור צפון ירושלים וגרמו לנזק בטחוני מטריד – גדר המפרידה בין שכונת רמות א’ לשכונת בית חנינא שבמזרח ירושלים קרסה ונפלה, מה שגורם לחששות כבדים בקרב התושבים.

לדברי תושב השכונה – כך מספרים לנו – מדובר בגדר שהוקמה בידי הרשויות לאחר הטבח בשמחת תורה תשפ”ד, כאשר החשש בקרב התושבים גבר. קודם לבנית הגדר, היו תושבי שכונת בית חנינא המזרח-ירושלמית מגיעים לאזור באמצעות טרקטורונים וכלי רכב אחרים, נוסעים בפראות ואף מבצעים גניבות רכבים. לדבריו, מאז שהוקמה הגדר, האירועים הללו פחתו בהרבה.

והנה, בשבועות האחרונים, כאשר גל גשמים ושטפונות חריג פקד את ירושלים, נפגעה הגדר בצורה קשה, לאור מיקומה בתוואי הנחלים. לבסוף, קרסה הגדר לחלוטין, וכעת, המעבר בין השכונות הערביות בצפונה של ירושלים אל השכונה היהודית – פתוח לחלוטין. “בדיוק כמו שהם באים לגנוב רכב – הם גם יכולים להגיע ולרצוח חלילה”, אומר התושב המודאג, תוך שהוא מזכיר לנו, כי כמה מאות מטרים בלבד מהמקום התרחש לפני כחצי שנה הפיגוע הקשה בצומת רמות, שבו נרצחו שישה יהודים, הי”ד. המצב שבו הדרך נפתחת בפני טרוריסטים פוטנציאליים, מעורר חלחלה בקרב התושבים ברמות.

מה הפתרון המוצע? תושבים רבים קוראים לפעולה מהירה לשיקום המכשול ולבחינה מחודשת של עמידות התשתיות באזור. אלו מזהירים, כי הפרצה עלולה להפוך במהירות לסיכון ממשי, חלילה, באחד האזורים הרגישים ביותר של ירושלים.

הידיעה הזאת מצטרפת לידיעה נוספת מהזמן האחרון, ולפיה בחודשים האחרונים, וביתר שאת מאז אותו פיגוע מחודש אלול האחרון, הגיעו לתיבת המייל והטלפון של תנועת ‘רגבים’ עשרות פניות מודאגות מתושבי השכונה הירושלמית. לדברי התושבים, השכונה ניצבת מול הכפר בית איכסא, הממוקם ממש על קו התפר, במרחק מאות מטרים בלבד מכביש 1 ומסילת הרכבת בין ירושלים לתל אביב, ובעית התפר של הכפר יוצרת חיבור ישיר בין הפלסטינים לבין השטח הישראלי ויכולת חדירה ללא כל הפרדה או מכשול. בנוסף, ערבים ישראליים בונים באופן בלתי חוקי ונהנים ממגורים בפרווריי ירושלים ללא המחירים של ירושלים, וכמובן – יש גם הברחות נשק, רכבים ועוד.

מ. דורי, תושבת רמות 06, כתבה במייל ששלחה: “לאור מקרים רבים של חדירות בלתי מורשות, פריצות לבתים, גניבת רכבים, ותחושת חוסר ביטחון כללית – אני פונה אליכם בבקשה דחופה להגבלת התפשטות הכפר בית איכסא באמצעות בנייה לא חוקית לכיוון שכונת רמות וכן לבדיקת החפירות המתבצעות שם”.

לדבריה, “הטרקטורים עובדים שם ללא לאות כל הזמן, מכשירים שם שטחים ומקימים בניינים ושכונות שלמות. תושבי השכונה חשים תחושת חוסר ביטחון עמוקה. נא טיפולכם להפסקת הבניה המסיבית באזור והריסת המבנים הלא חוקיים שנבנו שם מתוך כוונה להשתלט על שטחים ולהקיף את שכונת רמות!”

מ. מוסיפה: “נא בדיקתכם אם לא חופרים שם מנהרות. הקמת גדר ביטחונית תסייע בס”ד בשמירה על ביטחונם של התושבים, תמנע חדירות בלתי מורשות, ותתרום לחיזוק תחושת הביטחון האישי בשכונה ובכך תהווה השתדלות ראויה למניעת אסונות רבים בס”ד. וחלילה וחס שלא נבכה בדיעבד“.

במייל נוסף נכתב: “קדיחות וחפירות בלתי פוסקות מכיון הכפר יום וליל. הן נשמעות חזק בימי שבתות וחגים כולל ‘כיפור’. נראה שיש שם חפירות מעבר לבניית בתים תמימים, במקביל לחפירת בור הנמשך זמן רב – והסתרתו על ידי גבעות של חול. תושבי האזור מודאגים מאד ואין למי לפנות”.

גם מול בית איכסא, הפתרון המוצע הוא גדר בטחונית שתגן על התושבים. ואנכי הקטן, מתקשה שלא להזכר בחכמי חלם, אשר החליטו להקים בית חולים תחת הגשר, ושואל שאלת תם – אם הגדר שבין רמות לבית חנינה קרסה, איך זה שאיננו מדווחים על חשש בקרב תושבי בית חנינה מחדירתם של תושבי רמות לשכונתם, מפיגועים שהם עלולים לבצע, מכל מיני נזקים העלולים לקרות להם? מדוע תושבי בית איכסא אינם מודאגים מהפירצות בגדר הנוכחית? איך זה שכאשר יהודי נקלע לשכונה ערבית בירושלים או בכל מקום אחר בארץ, הוא מחסיר פעימה בלב, מייחל לרגע בו יצא מהשכונה ורק אז נושם לרווחה, בעוד שערבי יכול להלך לו בחופשיות ובנחת בכל מקום בארץ מלבד יצהר? איך זה שכל מפגש בין יהודי לערבי בארץ ישראל מוליד בקרב היהודי חשש מובנה, אותו ירשנו מאבותינו שחיו בגולה הדוויה?

התשובה לשאלות הללו טמונה בקונספציה. התשובה טמונה בחכמי חלם. התשובה טמונה במחשבה הנואלת, ולפיה אם משרד הבטחון ישקם את הגדר, אנחנו נהיה מוגנים. התשובה טמונה בכך שממשלת הימין המלא-מלא מלהגת על ‘פירוז עזה’ ולא על כיבוש, נקמה, הורשה והתישבות יהודית שתשים קץ אחת ולתמיד לשאיפה הערבית להשמדתנו. אנחנו מתפארים בחיסולים של ראשי המחבלים ואיננו מבינים, כי במקום לקטול יתושים, צריך לייבש את הביצה.

אנחנו חיים בארצנו בתחושת פחד מתמיד, משום שטרם הפנמנו שה’ נתן לנו את הארץ, שאנחנו בעלי הבית עליה, ושהאויב – הוא שצריך לחשוש מפנינו. כשאין יעוד, כשאין חזון, כשאין אמונה בצדקת הדרך – בונים בית חולים תחת הגשר, מפרזים את עזה, בונים גדרות בירושלים ומחכים לטבח הבא, היל”ת. הגיע הזמן לשוב לפני ה’ – זה כולל את שמירת המצוות הפרטית של כל אחד מאתנו, אבל לא פחות מכך – זה כולל את השיבה אל הברית שכרתנו אתו על הארץ, אל האמונה בכחו הגדול מול אויבינו ואל הידיעה, כי הוא חפץ בנצחוננו ומוריש גויים רבים ועצומים מפנינו. השיבנו ה’ אליך – ונשובה!