איום בפרישה ואוטונומיה כקריאת מצוקה

אם כלל הציבור החרדי על גווניה ורבדיה יתמידו בעיקשות בכל הכוח בדרישה הזו להיפרדות, או שזה יתממש, או שזה לפחות יחזיר את הלגיטימיות לדרשותנו לפטור מלא לכל המצהיר על תורתו אומנותו כמו פעם, בלי שום סנקציה מכל סוג שהוא. כעת אנחנו מוצגים כרק מקבלים ולא נותנים, וכתובעים פריבילגיות על חשבון הדם של אחרים. תביעת האוטונומיה היא המענה הכי עוצמתי מבחינה פובליציסטית. זה רעיון שעלה בעבר בתקשורת החרדית בעת ממשלת האחים הזדונית. וכאמור זה יגיע עוד מהכיוון של השמאל שלא יסכים לחיות במדינה בעלת רוב חרדי.

מאתר JDN, כאן.

תפילה וסיור ביריחו: שלום על ישראל, תל יריחו ומעיין אלישע

התקבל:

תפילה וסיור ביריחו: שלום על ישראל, תל יריחו ומעיין אלישע

הבית של רחב – הבנין היחיד ששרד שלם בתל יריחו

ביום שישי פרשת חיי שרה, כ”ג מרחשון, 14/11/2025, נתפלל ונסייר בכמה מאתרי המורשת החשובים של יריחו.

  • נתפלל שחרית בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל (בעל הפסיפס הייחודי),
  • נסייר בתל יריחו (בו החומות הופלו על ידי שופר וחצוצרה),
  • ובמעיין אלישע (בו הנביא אלישע המתיק את המים עבור תושבי יריחו).

אוטובוסים

  • מירושלים: גשר המיתרים\שד’ הרצל (תחנה 4216) בשעה 5:40, וחטיבת הראל/שמואל הנביא (תחנה 1625) בשעה 5:45,
  • ממצפה יריחו בשעה 6:10,
  • מהכניסה הראשית של מושב נעמה (על כביש הבקעה) בשעה 6:45.
  • מבית שמש: לשלוח וואטסאפ \ סמס לפייגה מרקס ב-054-9422171.
  • חזרה בירושלים סביב 11:30.

מידע, הרשמה, ותשלום

  • מידע והרשמה: לשלוח וואטסאפ או SMS ל-יוני, טל 052-3527313. לציין שם, כמות משתתפים ומקום עליה לאוטובוס.
  • עלות: 85 ₪ למשתתף, 40 ₪ לילדים מתחת לגיל 12. העלות כוללת דמי כניסה לתל יריחו ולמעיין אלישע.
  • תשלום מראש חובה: באמצעות פייבוקס לארנה קובוס טל’ 052-8699300, או בהעברה בנקאית ל- בנק דיסקונט, סניף מס’ 159 (מרכז ירושלים), חשבון מס’ 3212507 על שם “מורשת ותרבות ביריחו”.
  • הבאים מבית שמש: לשלוח וואטסאפ \ סמס לפייגה מרקס ב-054-9422171 – המחירים מבית שמש שונים.

הכניסה ליריחו באוטובוס ממוגן ומאובטח על ידי גדוד העברי המתחדש.

סייעו לשוב לעיר קודשנו יריחו!

העיר הבכורה לכבוש!

מנעולה של ארץ ישראל!

Werner Sombart’s ‘The Jews and Modern Capitalism’ – One Thought

Find an online text version here.

After finally reading it for myself (!), I think the critics (namely, it seems, everyone else) are going too easy on themselves.

  • Could Sombart be a Jew-hater? Yes.
  • Could he, personally, be the worst sort of academic rent-seeker and hack? OK.
  • Could his work have severe methodological issues? Does he assert things like “Puritanism is Judaism”? Absolutely.
  • Is Weber more interesting? Arguably.
  • And so on.

But I also think many sections have the ring of truth to them (new types of contracts and insurance, trust, demographic patterns. And it just “sounds like” Jews, excuse the intuitionism!). He reminds me of my old theory of Martin Luther’s “On the Jews and Their Lies” (he must have spoken to real, knowledgeable Jews while writing it, then omitted their final rejoinders). If he’s wrong, he’s wrong in deep and interesting ways.

It’s not just Marx’s hatred (Jews=Capitalism) + footnotes (“What in reality is the idea of making profit, what is economic rationalism, but the application to economic activities of the rules by which the Jewish religion shaped Jewish life? Before capitalism could develop the natural man had to be changed out of all recognition, and a rationalistically minded mechanism introduced in his stead. There had to be a transvaluation of all economic values. And what was the result? The homo capitalisticus, who is closely related to the homo Judceus, both belonging to the same species, homines rationalistic! artificiales. And so the rationalization of Jewish life by the Jewish religion, if it did not actually produce the Jewish capacity for capitalism, certainly increased and heightened it”)!

To paraphrase Nietzsche (rumored): “The first scholars of a field prove nothing against it”.

If history matters (no opinion there), if Jewish history matters, if economic history matters — if, in other words, Jewish economic history is worthy of study (I think Wikipedia does a good job here), then pointing to this initially popular, groundbreaking book (tinged with bias, containing lazy data, based on poor economic theory), and gleefully mocking it doesn’t let you off the hook.

I dislike Dr. Meir Tamari’s economics, but he at least tries to understand the facts, and his footnotes are usable.

Walter Block is a good short read on Jews and capitalism, too.

לקט שמועות בעניני השלטון והמסתעף מהגר”ח גרינימן ז”ל

מתוך ספר “אשר יצוה” מא’ מבני הגר”ח גרינימן זצ”ל (הובא כאן בעבר, לא לגמרי אמין):

לאחד שנבחר לבית המינים, אמרו לו שהעיקר מה שיעשה זה שיעזור ליחידים שיש להם בעיות וצרות, הציבור כבר יסתדר עם הצרכים שלו.

עמ’ 62

אמרו פעם שהיום כל הציבור כולו נהיו חזנים ומשמיעים את קולם, ופעם זה לא היה, וכן אמרו שהיום גם אבלים וגם בתשעה באב כולם מתפללים בקול רם, ובשולחן ערוך כתוב ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים.

בגמרא אמרו שישיבת כרכים קשה, והיום הטלפון עשה את כל העולם כולו לכרך אחד, ואין לאן לברוח ממנו, אין לנו מושג כמה מן השקט של בן אדם זה לקח, כאשר יש לאדם שקט הוא יכול ללמוד בשעה, יותר ממה שהוא יכול ללמוד בעשר שעות רגילות.

עמ’ 73

החזון איש אמר על העדה חרדית בירושלים שאינם רשאים שלא לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרים, כי רוב הפוסקים סוברים בהיפוך, והסבירו שעיקר הבעיה שלהם היא שהם לא מסוגלים להודות שעד היום הם התנהגו שלא כדין.

עמ’ 98

לאחר פטירת מרן החזון איש למדתי דיני יהרג ואל יעבור, כי בחיי מרן לא חששתי שמא יכריחו אותנו הציונים לעבור על הדת, אבל כשמרן נלקח חששתי מי יודע מה יהיה, ולכן התכוננתי לכך.

גדולי הדור העוסקים בעניני הכלל צריכים זהירות מרובה וסייעתא דשמיא בכל פעולה שהם עושים, כי לפעמים פעולה קטנה אחת שעשו גורמת לעבירות אין מספר, הנה לדוגמא לעשות עיתון לבני תורה כולו הפסד, ומדוע עיתון לבני תורה צריך לכתוב כל שטות שחילוני אומר באריכות גדולה ולהתוכח איתו, בני תורה מעולם לא התעסקו בפוליטיקה, וכמה תורה חסר היום בדורנו בגלל שיש עיתון לבני תורה, כמה גדולה זכותנו שאין לנו חלק בזה, וכמה עלינו להודות לקב”ה על כך, וכמה ליבנו כואב בראותנו כל זאת, ונתקיים בנו מקרא זה בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך, והוא כלל גדול בהרבה דברים שקשה לידע מה לעשות ומה יקרה כתוצאה מזה ואנו סומכים על מקרא זה.

על דעתי כי מוטב היה אם מלכתחילה היו רבותינו מורים כי החרדים לא ישתתפו בבחירות לכנסת המינים, וכך כוחנו היה גדול הרבה יותר, שהרי גם היום שהחרדים משתתפים הרי חלק גדול מן החרדים אינו משתתף, ואם כן אין כוחנו האמיתי נמדד, וגם החילונים היו מעריכים אותנו הרבה יותר אם לא היינו משתתפים עמהם בבית המינים, כי היו רואים כי כל מעשינו הם רק לשם שמים ואין לנו כל טובת הנאה מהם, ואם משום התועלת שיש מהם, הרי החרדים היו מסתדרים על ידי כמה עסקנים שאינם חברים בבית המינים, והנבחרים אשר שם אינם מועילים כמעט לציבור החרדי.

זאת ועוד כי החורבן הנגרם בביתו של החבר בכנסת המינים, איננו שוה את התועלת שיש ממנו לציבור החרדי, כי הוא מתעסק כל הזמן עם החילונים וכן בני ביתו וכל צאצאיו בעל כרחם יורדים ברוחניות ממה שהיו, ואין התועלת ממנו שוה בנזק זה.

והלואי וגם היום שהחרדים משתתפים בבחירות, אם היה אפשר שרק יצביעו ויהיה קידוש השם שיש כך וכך חרדים, אבל לא יכנסו על ידי זה אנשים לכנסת, זה היה טוב מאד, וכן אם יעשו בחירות רק מי יהיה ראש הממשלה, אסור להשתתף בזה.

פעם הודיע איש פלוני שהוא זכה ונבחר להיות חבר בבית המינים, הוא היה מאושר ושמח, אבל גערו בו ואמרו לו לשמחה מה זו עושה, לך תתפלל הרבה שלא תיכשל ושלא תתקלקל שם וכו’ וכו’, וכן אמרו לו שיהיה שם כמה שפחות זמן, ושיוסיף עוד שעות של לימוד תורה כל יום.

וכן כתבו בחו”ב אבות שבעניני הכלל בגלותנו בין הפוקרים יש לפעמים מן ההכרח כדי להציל, להשתתף בחברתם, ויש להזהר מלהתחבר עמהם יותר מן המוכרח לטובת הכלל, ועל המשתתף להתיחס כעין בשׂם שנכנס לבורסקי.

ואחד שהיה חבר בבית המינים וסידר איזה דבר שנתבקש לסדר, התלונן למה לא באו להודות לו על כך, גערו בו מאד ואמרו לו, וכי אני צריך להודות לך כל יום על מה שאתה מניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל, ועל מה שאתה שומר שבת וכו’ וכו’, ומה בין זה לזה, וכי בשביל מה נשלחת לשם האם רק כדי לדאוג לעצמך לכסף ולכבוד.

עמ’ 45-46

ועל פטירתו [של הסטייפלר זצ”ל] אמרו שהוא נלקח בטרם עת כדי שלא יהיה לו חלק בהוצאת עיתון לבני תורה, ובכל עניני המפלגה, כי כונתו היתה לשם שמים, ובשעת פטירתו אמרו אהבתי את הערלכקייט שלו, אם היה איזה שהוא חשש באיזה שהוא דבר הוא לא היה נוגע בזה

עמ’ 59