הלכות עקירת עצי זית של האויב

[קבלתי.]

שו”ת חוות יאיר סימן קצ”ה:

… ופשטן של דברי המקרא במ”ש רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל אותו תשחית וכרת ובנית מצור וכו’ משמע דמעץ זה בונה סוללות ומצור על העיר ומ”מ דוקא מאילני’ שאינם של מאכל ואיך נתיר לצורך בנין וטעם כל דהו. ונ”ל דגם חז”ל הרגישו בזה ובאשר בלתי מסתבר שתאסור התורה השחתת עץ מאכל אם נצרך למצור ולכיבוש השונא כ”ש אם מלחמת מצוה הוא לכן פרשו בבריית’ רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה אילן סרק ור”ל דרישא דקראי אוסר השחתת עצי פרי דרך השחתה לנקום באויב כמו שאמר ג”כ בספרי שאין מונעים מהם אמת המים ונקטם הרמב”ם בהדדי ספ”ו ממלכים והדר אמר להתיר שניהם לצורך מצור. וקמ”ל שגם לצורך מצור יקדים סרק למאכל … ואם מצוה זו גם במלחמת מצוה צל”ע דרש”י פי’ בחומש על רישא דקראי כי תצור וכו’ מכאן אמרו אין צרין וכו’ ובמלחמת רשות הכתוב מדבר ואכ ודאי הא דלא תשחית ג”כ מיירי דוקא במלחמת רשות דהא הא דלא תשחית קאי על כי תצור וסיים בתרי’ עד רדתה דמוסב על כי תצור כבגמ’ שבת (צ”ע ברא”ם) ולשון הרמב”ם פ”ו דמלכים על הא דאין צרין וכו’ בין מלחמת מצוה בין מלחמת רשות (ויש שם טעות בדפוס כמ”ש הכ”מ) ובס”פ ב’ דשבת כתב על ואפי’ בשבת ואף על פי שהיא מלחמת רשות ואצ”ל במלחמת מצוה וכן סתם עוד שם פ”ל וכתב הה”מ על שהיא מלחמת רשות מפורש בספרי. וצל”ע שם דאם סתם בספרי דמיירי במלחמת רשות י”ל דבמ”מ מותר לצור לכתחלה אפילו בע”ש. והכי משמע לשון רש”י בחומש הנ”ל ולפי זה הותר במ”מ השחתת עצים וסתימת מעייני]

הטרוד יאיר חיים בכרך

+/מהגהות ב”ד/ ע’ שאילת יעב”ץ ח”א (סי’ ע”ו) וחיים שאל (סי’ כ”ב כ”ג) ושאילת שלום מה”ת (סי’ קע”ג).+

Hisgarus Ba’umos: The Mesorah of Radzyn

Quoting from the official Ishbitza-Radzyn website:

Rabbi Shmuel Shlomo Leiner eventually took over for his father, the Tiferes Yosef, but it took time and a lot of people to convince him. He was very zealous. He held high standards for Radzyner shuls and would close down any that didn’t meet these standards, e.g. one in which the Gabbai didn’t send his daughters to the local Beis Yaakov school but sent to the public school instead. In spite of efforts to bring him to the USA, he elected to stay with his chassidim. He encouraged his chassidim to fight the Nazis, allowing Jews to escape to the woods. Eventually the Nazis found out who had been causing so much trouble for them and hunted him down. He was executed on the 29th if Iyar in 1942.  He went down with a fight, spitting at his Nazi captors.

Or on Wikipedia:

The Rebbe was known for encouraging resistance to the orders of the Nazis and the Judenrat and for urging people to break out of the ghettos, flee to the forests and take up arms. (Although he never made it to the woods himself, his brother-in-law, Rabbi Avraham Yissachor Englard, fled to the forest and joined the partisans with a group of Radziner Chasidim.) The story goes that in his last moments, the Rebbe was wrapped in his father’s tallis as a German soldier took him into the Włodawa cemetery at gunpoint. At one point, the Nazi pushed him. The Rebbe turned around, slapped him across the face, and kicked him. This obviously degraded the Germans greatly, thus stunning him by showing the inner power of the Jewish people. The Rebbe was immediately shot to death on that day, 29 Iyar 5702 (1942). Buried in Włodawa.

And see this.

יהודה אפשטיין: לא מפחד מהדיפ-סטייט אלא ממה שעל-פני השטח

הסכנה הבטחונית הגדולה ביותר – החדלון הערכי

יום רביעי, ל’ תשרי התשפ”ו
ברמת העקרון, אינני חובב קונספירציות. אני מעדיף לדבר על דברים שהוכחו על-סמך עובדות מוצקות ולא על סמך השערות, גם כאלו שמסתברות, משום שלב האדם נוטה להחיל את האג’נדה שלו על כל מיני אירועים ולבנות בנין שלם, לעיתים על יסודות רעועים. לכן התיחסתי בהסתייגות מסוימת לאמירות, כאילו הטבח הנורא בשמיני עצרת לפני שנתיים היה מתוכנן בידי בוגדים מבפנים, אף שמבחינות רבות ניתן בהחלט להבין את אלו הטוענים כך, ולא אפול מהכסא אם אגלה שצדקו.
אולם כיום, אני מבין שיש דברים חמורים הרבה יותר מקונספירציה כזו או אחרת שנרקמה במחשכים בין קפלן לעזה. היום אני מבין, שהבגידה והסכין בגב הלוחמים נעשים רשמית, בגלוי מעל השולחן. וכך אנחנו מדווחים, כי שר האסירים הפלסטיני לשעבר, אשרף אל-עג’רמי, איש החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין בעבר ופת”ח בהווה, שהיה כלוא במשך שתים עשרה שנים בשל פעילותו הטרוריסטית, הוזמן על ידי צה”ל להעביר שיחה בפני הקצונה הבכירה. במהלך ההרצאה, דיבר – איך לא – על הג’נוסייד שישראל מבצעת בעזה.
זהו פרצופה של הקצונה הבכירה בצה”ל היום. אותה קצונה בכירה, שמעולם לא למדה על זהותנו הלאומית, על יחודנו כעם ה’, על הברית שכרתנו עם בורא עולם, על זכותנו הבלעדית על הארץ, על חובתנו להקים כאן את מלכות ה’ ולסלק מכאן את אויבינו הקמים לכלותנו – אותה קצונה יושבת לשמוע את משנתם של יורשי הנאצים בימינו. האם מישהו עדיין מתפלא, שראש אמ”ן סבר לפני הטבח הנורא בדרום, כי האיום העיקרי שעלינו לעסוק בו הוא משבר האקלים?
כל החימושים שבעולם לא יעזרו לצבא, שרואה את עצמו ככובש בארץ לא לו. כל הטכנולוגיות המשוכללות לא יעזרו לצבא, שמזדהה עם הנרטיב של האויב. השמאל הרדיקלי השתלט באופן מתוחכם על מוקדי הכח בישראל, והפך את צה”ל לחוד החנית במאבק שלו לחיסול יהדותה של המדינה ולביטול אחיזתנו בארץ. אותו צבא, הרודף באובססיביות אחרי הגיבורים מיישבי הארץ במאחזים – נותן במה למחבל ארור, שירצה בפנינו על רצח-עם שאנחנו מבצעים בעזה.
צר לי, ח”כ טלי גוטליב, צר לי ח”כ אלמוג כהן, אני מאד מעריך את הרצון שלכם לחשוף קשרים אפלים בין השמאל לאויב, אבל הדברים מחווירים לעומת הקשרים הגלויים, לעומת שיתוף הפעולה הנעשה לאור השמש. מאז חתימת הסכם אוסלו, בעת שקציני צה”ל הבכירים השתכשכו בבריכות שחיה עם מחבלים שידיהם מגואלות בדם יהודי וכרתו אתם ברית כנגד ה’ ועמו, אנחנו נמצאים על מדרון ערכי, אשר שובר שיאים של טרוף בכל פעם מחדש.
הפתרון אינו מונח במינוי רמטכ”ל יותר התקפי, כפי שסברו בממשלה, ולא בקידום קצין דתי כזה או אחר. חייבים לנער את המערכת מהיסוד, אם חפצי חיים אנחנו. האליטות הישנות הולכות ונמוגות מבחינה מספרית, אבל הנזק שהן גורמות מקיף את כל צמתי ההכרעה במדינה. חינוך יהודי שורשי אינו רק ענין דתי, הוא צורך בטחוני חיוני בסדר גודל של פיקוח נפש לאומי.
מדברים על גיוס בחורי ישיבות? אכן, חייבים לגייס אותם, מיידית! חייבים לגייס אותם למפעל הלאומי החשוב ביותר – להתמודד עם תת-התזונה הרוחנית שרוב העם סבל ממנה במשך קרוב לשמונים שנות קיום המדינה, ועוד קודם לכן. בחורי הישיבות חייבים לעמוד בחוד החנית של המאבק על נשמת האומה, ולדאוג שלא יהיה ילד יהודי שלא ידע מדוע הוא חי כאן, מדוע הוא חי בכלל. החדלון הערכי שמערכת החינוך הישראלית הצמיחה כאן ושפירות הבאושים שלה ניכרים בקרב הקצונה הבכירה בצה”ל היא הסכנה הגדולה ביותר שקיימות כיום לקיומה של מדינת ישראל ולקיומו של העם היושב בציון.
זהו המפעל הבטחוני החשוב ביותר שצריך להשקיע בו, ואם לא נרתום את כל כוחותינו לכיוון הזה – העתיד שלנו בסכנה. אני לא מפחד מקונספירציות עלומות, אני לא מפחד מהדיפ-סטייט, ממה שמתחת לפני השטח, אני מפחד ממה שעל-פני השטח, והזמן הולך ואוזל!
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

דברי חזוק קצרים לפעילי וחלוצי ישוב ארץ ישראל

הלא לע”ל יכתבו כ”ז בספר זכרון, מעשה איש ואיש.
ויהיה כעין פי’ הגאון מלבי”ם ד”ה (א’ ו’ נ”ד):
ואת אילון ואת גת רמון, ביהושע חשב שנתנו להם מנחלת דן אלתקא גבתון אילון גת רמון, ופה דלג אלתקא וגבתון וחשב אילון גת רמון לפני אפרים, וזה מטעם שבני דן לא כבשו נחלתם כמוזכר בס’ שופטים, ובני אפרים כבשו אילון וגת רמון ונתנום ללוים ונחשב על שמם, ואלתקא וגבתון לא נכבשו לכן השמיט אותם.
יהי חלקנו עמהם!