בענין בנין מקדש בידי שמים – הרב חיים אינהורן

מתוך פורום “אוהבי ציון”, ברשות הכותב:

יהיו הדברים לע”נ מרן מאור ישראל הגרצ”ה קלישר, שמחר יום פקודתו, וזי”ע – אמן.

הגרצ”ה וכן האם הבנים במאמר מקדש ה’ כמה פרקים האריכו מאד בשאלה זו, שלא נעלמה מעיניהם, כמובן, יעו”ש מה שכתוב ישובים לזה.

למעשה היה מצופה בדורנו – אחרי המהר”ל הרמח”ל והגר”א שאנשים כבר יבינו מה פירוש ירידה משמים, שלא הכוונה שירד פיזי אלא אור רוחני,

ובאמת הוא מפורש גם כבר בבנין בית המקדש בית המקדש שאמר במדרש שהש”ר א  (ר’ ) יצחק בריה דרב יהודה בר יחזקאל אמר כתיב (שם ח,) “בנה בניתי בית זבול לך”, בנין בנה בניתי. רבי ברכיה אמר הבית אשר היו בונים אין כתיב כאן, אלא והבית בהבנותו, מאליו היה נבנה. שנאמר (שם ו,) “אבן שלמה מסע נבנה”. בנוי אין כתיב כאן, אלא נבנה.

וכן מה שמביאים מתפילת נחם, ואתה ה’ באש עתיד לבנותה, שוכחים הרישא, אתה ה’ באש היצתה, ושם את הבפועל עשה הרי טיטוס ימ”ש.

וכששאלתי את סבא הגרז”ן זצ”ל אמר לי

ראשית – תזכור תמיד, רש”י לא בא לפטור אותך ממצוות, ואח”כ אמר לי את היסוד לגבי בית שני, כדלקמן.

ומ”מ יש הרי מספיק גדולים קלאסיים שסברו שלא יתכן שזה כפשוטו ובראשם עיין ברמב”ם ובכל נושאי כליו הל’ בנין בה”ב וכן חינוך ונו”כ תצ”ה

ובמאירי סוכה מ”א שפירש להדיא את הסוגיא שם, שחשש לב”ד טועים שיבנו בטעות ביו”ט מרוב חיבת הקודש

 ובערוך לנר בסוכה שם האריך להוכיח שא”א שירד משמים, רק שיבנה בידי אדם, ובערוך השולחן בהגדת ליל שימורים על הפיוט א – ל בנה, כתב שקודם יבנה בידי אדם ואח”כ ירד של אש לתוכו, ולכן הכל שם כפול בפיוט א -ל בנה, על ב’ המקדשים.

והנה אפשר לומר שאין מחלוקת בין רש”י לרמב”ם ודעימיה, ע”פ דברי

המהר”ם שיק יו”ד רי”ג והגר”ח קנייבסקי על טעמא דקרא ישעיהו שיש 2 אפשרויות –

אם בעיתה ואם אחישנה, (וממילא אנחנו כבר זמן ארוך בתהליך של בעיתה)והגדיל הגר”ח קנייבסקי

לטעון שזכו – בידי אדם, לא זכו – ירד משמים.

אפי’ הויואל משה סובר שא”א שירד משמים (אלא שהוא רוצה ‘משיח’ בשביל זה, ומה”ת)

זכור לי שיש עוד הרבה שכתבו כך.

מעבר לכך צריך לזכור שאין מדרש כזה, גם רש”י לא חשב שיש כזה מדרש, אלא היות וכתוב במדרש שיש מקדש של מעלה, וזה כן כתוב, אז רש”י מוסיף מעצמו שרוצים שאותו מקדש של מעלה הוא ירד,

וכנראה הביאור הוא פשוט ומאיר עיניים, כיוון שגם רש”י ידע שביהמ”ק שיורד משמים הוא פסול ואין לו דין ביהמ”ק בדיוק כמו סכך של סוכה שירד לך על הסוכה משמים, וגם רש”י עצמון התכוון לרעיון שהיות וביהמ”ק יש בו מימד על טבעי צריך לחשוש שיבנה, גם אם מבחינה טבעית זה נראה בלתי שייך, כי א”א ביו”ט או בלילה, על מהרה יבנה ביהמ”ק סובר רש”י שאין להקשות כאלו שאלות, כי הקב”ה יכול לעשות כל מיני דברים אבל וודאי שלא התכוון לשעבד דווקא לצורה כזו של ירידה משמים.

בעבר כתבתי כאן בשם סבא, וכן כתב גם הרב היהודי שמה שאנו מצווים במ”ע מדאו’ שהיא מהמצוות החשובות ביותר עד שמבטלין בשבילה תורה, הוא כעין בית שני, שעל חסרונו היום יומי אנו מתאבלים יום יום, ויש לנו גם הבטחה שוודאי תקויים על בית מיוחד ונעלה, המכונה שלישי, ויתכן שיהיה מיד, אך אנו מצווים על בית כמו בית שני,  ובאמת מכמה מקורות ובראשם אדוננו הגר”א נראה שיתחיל קודם כמו בבית שני ואז יתקדם לבית שלישי ואכמ”ל.

ומהיכי תיתי שאפילו יש ציפייה כזו שירד משמים, שזה יפתור את חיוב המצווה הגדולה הזו?

וכך כתב הרמח”ל ב”משכני עליון” (נמצא ב”גנזי רמח”ל” עמוד קנז) “שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה, והוא משרז”ל שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום, כי לא יעקר הבית העליון ממקומו, רק יתפשט ויגיע למטה,ואז יבנה סביבותיו בנין חמרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד, לא יתפרדו זה מזה. והכבוד יהיה שורה בו בגילוי גמור, והוא הענין שנאמר עליו “ונגלה כבוד ה’ וראו”.

נסיים בכמה מקומות בהם רשי עצמו כותב שביהמ”ק נבנה בידי אדם:

א) פירוש רש”י בשמות פרק טו, יז:

“חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנאמר (ישעיה מט) אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה’ ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו”.
הרי שמפרש שבנין בית המקדש שבשתי ידים הוא המקדש שלעתיד לבא.
וכוונת רש”י לגמרא במסכת כתובות דף ה ע”א:
“דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב: (ישעיהו מ”ח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים – כתיב: (שמות ט”ו) מכון לשבתך פעלת ה’ מקדש אדני כוננו ידיך”.
מבואר בדברי בר קפרא שבנין המקדש הוא מעשה ידיהם של צדיקים, ולא ירד מוכן מהשמים.
עוד מבואר, שדוקא מעלה גדולה היא שהמקדש נבנה בידי בשר ודם, וזה נחשב לעשיה המושלמת יותר של הקב”ה.

חשיבות זו מבוארת בספר תפארת ישראל למהר”ל מפראג פרק ב:
“ובמדרש (תנחומא תזריע): שאל טורנוסרופס הרשע איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו של בשר ודם! אמר לו טורנוסרופס הרשע ראית השמים והארץ יכול האדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטים עליו אלא אמור דברים שהם מצוין בבני אדם. אמר לו למה אתם מולים? אמר לו אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלוסקאות אמר לו טורנוסרופס הרשע אם הקדוש ברוך הוא רוצה במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו אמר לו רבי עקיבא ולמה טיבורו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול שלא נתן הקדוש ברוך הוא המצות אלא לצרף האדם בהם לכך אמר דוד כל אמרת אלוה צרופה ע”כ.
וביאור זה כי טורנוסרופס היה סבור כי מעשה האדם פחותים מן מעשה הטבע במה שהטבע פעל אלהי, לכך אמר שהמילה היא יותר פחותה מן הערלה שהיא מעשה הטבע שפעל השם יתברך ואלו המילה מעשה האדם.
והשיב לו שאין הדבר כך כי מעשה האדם במה שהוא פעל האדם שהוא בעל שכל יותר במדרגה מן הטבע שהוא כח חמרי בלבד וכמו שהוכיח לו מן החטים שהוא פעל הטבע והוא חסר עד שיושלם על ידי אדם השכלי שמזה תראה כי פעל השכל הוא על הטבע”.

ב) על הפסוק ביחזקאל פרק מג, יא:
וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.
פירש רש”י:
“וישמרו – ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ”.

ג) על הפסוק ביחזקאל פרק מה, א:
וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה’ קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ וְרֹחַב עֲשָׂרָה אָלֶף קֹדֶשׁ הוּא בְכָל גְּבוּלָהּ סָבִיב.
פירש רש”י:
“ובהפילכם את הארץ בנחלה – שעתידים לחלוק את א”י לי”ב רצועות לא כחלוקה הראשונה שהיתה לרב כפי מניינו ולמעט כפי פקודיו והיו ב’ שבטים או ג’ ברצועה אחת עכשיו החלקים שוים וכשורות הכרם מפאת ים עד פאת קדים כמו שמפורש בסוף הספר.
תרומה לה’ – לבנות בית המקדש הזה בו”.

ד) על מסכת סוכה דף נב ע”ב:
“(זכריה ב) ויראני ה’ ארבעה חרשים. מאן נינהו ארבעה חרשים? – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: משיח בן דויד ומשיח בן יוסף, ואליהו, וכהן צדק”.
למה נקראו ארבעתם חרשים? – פירש רש”י:
“חרשים – אומנים, משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש, אליהו חרש אבן, שבנה מזבח בהר הכרמל, ומצינו שהוא עתיד להשתלח.
וכהן צדק – הוא שם בן נח, ונקרא חרש ויחזק חרש את צורף (ישעיהו מא)… וקראו חרש על שם בנין התיבה, שבנה עם אביו”.

היוצא מדבריו שכמו שבָּנוּ שֵם ואליהו בידיהם את התיבה והמזבח כך יבנו המשיחים את בית המקדש. הרי שיבנה בידי בשר ודם. ומשיחים אלו הם בשר ודם, שהרי אמרו במסכת סוכה דף נב ע”א שמשיח בן יוסף יהרג ויסתכלו בו בהרוג שלפניהם כמו שפירש שם רש”י.

וּרְחוֹקִ֣ים ׀ יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל ה’ וִידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־ ה’ צְ-בָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל ה’ אֱ-לֹהֵיכֶֽם׃

MEET: The Davidic Dynasty

Quoting the organization’s About page:

The Davidic Dynasty is dedicated to honoring the history, lineage and heritage of the royal line of King David, the king who united twelve tribes into the nation of Israel. Virtually every royal house in Europe, including the Windsor’s of England, traces itself as descendants of the House of David.

Jewish liturgy and Christian sources are replete with references about the rebuilding of the House of David. The Davidic Dynasty envisions itself as an essential conduit and facilitator in the rebuilding of the House of David and the reunification of descendants of this royal line.

Founded in 2000 by Susan J. Roth, the Davidic Dynasty is a project of the Eshet Chayil Foundation, a nonprofit organization. Today, the Davidic Dynasty is guided by a core group of dedicated professionals and Davidic descendants. Susan has impressive credentials in the Jewish nonprofit world including leadership positions in the Central New Jersey Holocaust Committee, the Central New Jersey YM-YWHA, and the Central New Jersey Jewish Federation. Both an author and a publisher, Susan Roth has dedicated her life to honoring the memory and legacy of King David and to documenting his genealogy.

First, They Came for the Charedim. And I Did Not Speak Out. Because I Was Not Charedi.

An excerpt from YWN (but not Arutz Sheva):

 Rabbi David Fendel, the Rosh Yeshivah of the Hesder Yeshiva in Sderot, explained his decision to take part in the Chareidi protest against the arrests of bnei yeshivos in Jerusalem on Thursday afternoon.

“I see it as a great zechus to join the mass tefillah,” Rabbi Fendel said. “Hakadosh Baruch Hu doesn’t reject the tefillah of many.”

Rabbi Fendel slammed “the military-legal system for trying to chase down and arrest yeshivah bochurim without finding a solution, without understanding or working with the public, without seeking the right path within the IDF for those who are not learning, and without developing alternative programs.”

“We know this is an attempt to bring down the right-wing government—an attempt to divide and fracture the religious and faith-based public,” Rabbi Fendel added.

“This is a protest against arrests that serve no purpose other than to help the left win elections and deepen the divisions within our people.”

Rabbi Fendel also warned that if, chalilah, a government were to be formed without Torah representation or without an understanding of the importance of limmud Torah, the next to be targeted would be the Hesder yeshivos.

“It won’t help to remind anyone of the pure korbanos—the many fallen soldiers who came from our own Batei Medrash, including ours,” he emphasized. “They will only seek to harm the rebirth of kedushah, this neis of so many people learning Torah.”

My summary of the opposite logic:

  • First, they came for the Charedim.
  • And I did not speak out.
  • Because I was not Charedi.
  • Then they came for Hesder.
  • And there was no one left.
  • To speak out for me.

(And we mentioned this rabbi before here.)

ומה אם זה היה מביא לחיילים חטופים חדשים?! – הבדיחה שנקראת צה”ל

מתוך החדשות:

הטענות שממשלת ישראל הורתה לצה״ל להקריב את החטופים במבצע מרכבות גדעון, והמציאות ההפוכה בפועל: במרחבים בהם צה”ל פעל בחודשים האחרונים בדרום הרצועה, היו אזורים מתוחמים שצה״ל נמנע מלהיכנס אליהם או להפציץ בהם עקב הערכה שמוחזקים בהם חטופים. במתחמים הללו, הכוחות הפעילים של חמאס הבינו שהם חסינים במידה רבה. הם לא רק עסקו בשמירת החטוף אלא גם ניסו לפגוע בחיילי צה״ל שמסביב תוך הישענות על אותו מרחב בטוח. מאחד המרחבים יצאו מחבלים שהצליחו לפגוע שוב ושוב בחיילים ולחזור בלי פגע למקום בהם אסור היה להפציץ, וביניהם כמה מהפיגועים הקטלניים ביותר. בסה”כ נהרגו כ-12 חיילים ממחבלים שיצאו מתוך אותו מתחם חסין, ששהה בו חטוף אחד. (אושר לפרסום על ידי הצנזורה)