Rabbi Aryeh Levin on the Parsha

As testified by Rabbi Binyamin Levine, his grandson (from an article we brought in the past):

Rabbi Levene says, “On Thursday, the war was still going on. On Friday, the army came to bring my grandfather to the Kotel before they opened it up to the public. My grandfather said, ‘Binyamin, du velst cumim mit mere (you will come with me).’ A car took us through the Mandelbaum gate, and we came into the Old City onto a little, little street. You couldn’t see the Wall; there were houses all the way up to it. (A week later, they knocked the houses down so throngs could come on Shavuos.)

“My grandfather wanted to make a kriah, rend his garment, because he hadn’t been to the Kotel since 1948, but he couldn’t do it. I had a pocket knife and made a cut for him. He tore his garment and made a Shehechiyanu. He was crying and started running down this alleyway. He was 80 years old. I was 20 years old, and I tried to keep up with him. And at the end of the alley was the Kotel. He started kissing the stones, his hat fell off, and he fell. Soldiers recognized him and came running to help him get up.

“What was amazing to me was that we had two pictures in our living room in Jersey City: one of my grandfather, the tzadik of Yerushalaym, and one of the ‘Koisel.’ As a child, when I had a test the next day, I used to talk to the two pictures. So, here I am running after my grandfather, and the two pictures are in front of me: my grandfather and the Kotel, only they’re live! It was like a dream.

“Then we went to Kever Rochel,” Rabbi Levene continues, “and these soldiers there were crying. My grandfather said, ‘Only by a real mother can we cry like that.’ What was most amazing to me was that, even though he was so excited, and everyone was so euphoric and thought Mashiach was coming, yet my grandfather was closed in on himself. I asked him why. He said, ‘When Avraham fought the kings to save Lot, after he won, it says that Hashem came to Avraham in a vision, and Hashem says, “Don’t be afraid, Avraham, I am a shield for you; your reward is very great.” Isn’t it odd that after the battle, after the great victory, Hashem said, “I am a shield for you”? What does it mean?’ My grandfather answered, ‘Even though the victory was very great, the “kings” will never allow us to keep that victory; they will do everything to take it away. Everyone is so happy, but I am worried. I don’t think the battle is over. The nations of the world will not let us keep it.’”

Read the rest here…

Note: It seems the source is Rabbi Efrem Goldberg’s “Behind the Bima”

משאו הדרמטי של הגר”ח פיינשטיין שליט”א בשערי הכלא

להלן התמלול המלא מדבריו של ראש הישיבה, הרב חיים פיינשטיין שליט”א – במשאו שמעורר הדים רבים (לפי התקשורת): 



“אנחנו באנו לכאן לחפש את יקיר לבבנו, את אריאל! אריאל, איפה אתה??? מי תפס אותך?? מי חטף אותך??? אנחנו יודעים למה תפסו אותך! כי אתה ברחת משם! אתה עלית ונתעלית, זכית להכיר באמת האלוקית! הכרת בתורת משה רבינו! וכיון שטעמת את הטעם של התורה ברחת מהיצר הרע, מהבלי והנאות העולם הזה.

אתה צחקת לכל העולם הזה, ולכל האנשים שלהם, לכל משרדי הממשלה ולכל הממונים, אתה צחקת להם בפנים, וברחת לאוהל של תורה! אתה ברחת לדבוק בתורה! אתה ברחת לדבוק בה’! אתה טעמת את הדבש הזה! לכן הסטרא אחרא, היצר הרע רודף אחריך! קשה לו! הוא לא יכול להסכים שאחד כמוך יפלפל בתורה! אתה מצוין שבמצוינים! הרי קושיא שלך זה קושיא אדירה! תירוץ שלך זה תירוץ אדיר! חילוק שלך זה חילוק אדיר! קשה להתמודד איתך! אתה ברחת מהסטרא אחרא, ברחת ממקום הטומאה ובאת למקום הקדושה, אז הטומאה לא יכולה להסכים לזה! קשה לה להתמודד עם זה שאריאל ישב וילמד תורה! לכן תפסו אותך…

“אבל אתה אריאל, אם אתה שומע אותנו ואם אתה לא שומע אותנו  – כולנו איתך! כולנו עומדים מאחוריך! כל רבני וראשי הישיבה! כל אברכי הישיבה, כל האברכים בכל הכוללים של ‘עטרת שלמה’, כל תלמידי הישיבות הקטנות והתלמודי תורה! אלפים אלפים מאחוריך! כל בני הישיבות בארץ ישראל – 50 אלף בני ישיבות עומדים מאחוריך! אריאל! אל ירך לבבך ואל ימס ליבך, כולנו איתך! מה נאמר כולנו איתך – הקב”ה איתך! מה אתה צריך יותר מזה? איפה שאתה יושב תשנן דברי תורה כמו שעשה ר’ שמעון בר יוחאי שברח מהרומאים וישב במערה ועסק בתורה עם ר’ אלעזר בנו, כך אתה תשב ותשנן את הקושיות האדירות שלך! את העוצמות של תורה שיש בך! תשנן ותחזור, תצחק ליצר הרע בפנים, תגיד לו – אני לא מפחד ממך! אני לא נע ולא זע ממך! אני ממשיך ללמוד תורה בכל מקום, אני דבוק בה’ אלוקי ישראל, ה’ יעזור לך, אתה תעבור את זה, כולנו איתך, חזק ואמץ!

“ולשאר הבחורים היקרים שנמצאים כאן – אתם עמלי התורה, אתם ה’לב’ של עם ישראל, לא מישהו אחר, רק אתם! אתם שעמלים בגמ’, אתם שעמלים במשנה, אתם שעמלים ברש”י, אתם שעמלים בתוס’, אתם שעמלים ברבי עקיבא איגר, אתם ה’לב’ של עם ישראל, כל היתר זה מסביב, כל היתר חיים ב’זכותכם’! אתם השומרים! הקב”ה לא נתן את ארץ ישראל שתהיה הפקר ביד מורדים וכופרים, יש השגחה פרטית מהשמים, ועליכם כל הישוב מתבסס, כל הצעירים, הזקנים, החיילים, המפקדים, כל משטרה צבאית – הכל מתבסס עליכם, בלעדיכם הכל היה מתמוטט כרגע!

“אבל אני רוצה לומר לכם איזה דברים  – תדעו לכם, זה ניסיון עד היכן נהיה דבוקים ומחוברים ללימוד תורה! והניסיון הועמד ‘בפניכם’, אתם הצעירים לאורך ימים ושנים, הנה ראיתם, תפסו את אריאל!… אבל הוא לומד תורה!!! והוא ימשיך ללמוד!!!… איך הוא אמר לשופט? אני לא חושב להפסיק ללמוד תורה בשום פנים אופן!!!… אני ילך 20 יום למעצר!!.. מה זה 20 יום?

על זה כתוב בפסוק ‘יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם’! הניסיון בפניכם, ואם הוא בפניכם אתם יכולים לעמוד בזה!… והתורה הזו שאתם לומדים מתוך ניסיון זה כפול ומכופל, מי יכול לשער את השכר של אריאל שכעת הוא לומד במעצר איזה קושיא?! איזה תירוץ?! אתם חייבים לעמוד בניסיון!!!

“איך תעמדו בניסיון? אתם צריכים לדעת שאנחנו לא ‘נפלנו’ פה בהחלטת האו”ם בשנת ארבעים ושמונה, לא שם אנחנו מתחילים! מי שאין לו תורה יתחיל מהאו”ם… והרי בכלל כל האו”ם פסל מזמן את המדינה…, על מה אתם מתבססים? אתם שאין לכם תורה, אתם ‘אומרים’ שאין לכם, אבל האמת היא שיש לכם, גם אתם קיבלתם את התורה, אתם רק בורחים ממנה, על מה אתם מתבססים? על מה המדינה עומדת? אנחנו לא נולדנו בארבעים ושמונה, אנחנו ממשיכים מסורת אבותינו מהר סיני!! ה’ התגלה בהר סיני לעיני כל עם ישראל ולעיני כל הדורות שעתידים להוולד, והוא מסר לנו את התורה, והשביע אותנו ללמוד תורה ולשמור תורה!! שבועה חמורה יותר משבועת חיילים לצבא!! שבועה חמורה יותר, שבועה נצחית יותר, שבועה מהותית יותר לאין ערוך בכלל!!!… וכך מסירת התורה נמשכה מדור לדור עד ימינו אלה.

“אנחנו זכינו בס”ד לשבת באוהל התורה ולהחזיק בתורה בכל כח, אנחנו נשבענו ואנחנו נקיים את זה!! אחננו לא נפסיק ללמוד אפילו רגע אחד!!! יהיה מעצר של 20 יום או שנה חס ושלם, ויהיה מה שיהיה, כל גזירות ממון… אנו לא נפסיק ללמוד תורה!! אנחנו למדנו תורה בזמן הרומאים שהחריבו את הארץ, למדנו תורה בזמן היונים, למדנו תורה בגלות בבל, למדנו תורה במחנות בשואה, למדו שם תורה! יש גמרות ודפים שבאים משם, גם שם למדו תורה… למדנו תורה במחנות העקורים, למדנו בתימן, בספרד, במרוקו, כל חכמי מרוקו הגאונים!… למדנו תורה באשכנז, בצרפת, ברוסיה, בסיביר למדנו תורה!!! המקדש דוד היה בסיביר, שם חיבר את המקדש דוד, ושם הוא נפטר, בסיביר!…

“מה אתם חושבים שאנחנו מפחדים ממכם? אתם המפקדים, אתם שופטי הבג”צ, אתם חושבים שאנחנו מפחדים ממכם? יש לכם טעות בכל העסק שפתחתם!!!.. יש לכם עצה לבטל את החוק או התקנה הזו, אנחנו לא ניכנע! אנחנו נלמד תורה בכל מחיר! במסירות נפש! בכל הכח!

“איך כתוב במשנה בסוטה? ‘אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וציחצוח חרבות, אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין, אל תחפזו מקול קרנות, אל תערצו מפני קול צווחות’, לרומאים גם היה ‘צבא, כל הכלים האלו שיש לצבא היה גם לצבא הרומאי, והתורה אומרת לנו ‘אל ירך לבבכם’!  ולמה? המשנה שם ממשיכה ‘כי ה’ אלוקיכם ההולך עמכם, הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום’! לצבא כאן יש נשק ויש להם רכבים ויש להם עוד דברים…, ובשמחת תורה לפני שנתיים ראינו מה שיש להם…, אבל ‘אנו באים בנצחונו של מקום’! אנחנו באים בשם ה’, כמו שאמרנו בתהלים ‘אלה ברכב’… כל הרכבים שעומדים פה… ‘ואלה בסוסים’… יש במשטרה גם סוסים… אבל ‘אנחנו בשם ה’ אלוקינו נזכיר’! כל התורה היא שמותיו של הקב”ה, הוא ושמו חד, אנחנו צריכים לדעת את המעלה שלנו, אנחנו הלב של עם ישראל, אנחנו הדבוקים בתורה, לנו יש אחיזה בה’, ואנחנו בכוחנו מחזיקים את הכל! אנחנו נתחזק!

“אתם בחורים יקרים שטועמים טעם התורה יום יום לילה לילה, אין לכם עסק עם הבלים, כולכם קודש לה’ ולתורתו, בא ניכנס לבית מדרש בשעה 10 בבוקר, בשעה 5 בצהרים, בשעה 12 בלילה, נראה מה זה קול תורה  – כקול נהמת ים לגליו, בשעה שאלה ישנים על מיטתם, בשעה שאלה מבלים ושותים לשכרה, בשעה שהם לא יודעים איך לגמור את העולם הזה, אנחנו לומדים תורה בבית ה’, הללו את השם כל עבדי השם העומדים בבית ה’ בלילות, זה אנחנו, -אנחנו לומדים תורה בבית ה’! עלינו נאמרו כל הפסוקים! אנחנו עם התנ”ך! אנחנו מחזיקים בארץ ישראל מכח התורה, שזה הכח האחד והיחיד במוחזקות שלנו בארץ נגד כל האומות!

“הקב”ה יעזור, ‘גזירה עבידא דבטלה’, הקב”ה יכול גם לערות רוח טהרה ממרום, שכל המדינה כולה, כל השופטים וכל היעוץ המשפטי למיניו וסוגיו, כל חברי הממשלה וכל חברי הכנסת, הרי אם יהיה להם ניעור קטן אחד  – כולם חוזרים בתשובה, אין להם גבורה ואין להם שום דבר, רק ריקנות והנאות העוה”ז, זה מה שהם יודעים, ברגע אחד הקב”ה יכול להחזיר אותם בתשובה ועל זה באמת אנחנו מתפללים, אבל איך שיהיה, כל בחור שעומד פה ושלא עומד פה –  בין אם הוא בגיל 16, או בגיל 18, או בגיל 22 – אנחנו לא מפחדים ממאסר, לא מפחדים מגזירות ממון, וגם לא מפחדים מדברים יותר גרועים… תדעו לכם זה טעות כל הענין, אם יש למישהו שם במערכת המשפט קצת בינה הוא יבין אם מי הוא התחיל את העסק, עם מי הוא נלחם – היו לא תהיה!!!! אין לכם סיכוי!!! אנחנו פה החזקים!!!! אנחנו מחזיקים בתורת משה ואנחנו דבוקים בהקב”ה!!! זה הכח האמיתי!!!

“הקב”ה יעזור שכולכם תעלו מעלה מעלה במעלות התורה ובזכות התורה נזכה ל’מרבה תורה מרבה חיים’, בזכות התורה אנחנו נצא חזקים ומנצחים במלחמה הזו!!! ואריאל, אנחנו מחכים לך!!! איפה הקושיא הטובה שתשאל ולא נדע מה לענות!!! איפה?? תחבר שמה 20 קושיות, כל יום שאלה חזקה!!… אח”כ תבוא לביהמ”ד, כולם מחכים לך, נשמע את הקושיא שלך ולא נדע מה לענות, כזה גיבור אתה! כזה קשור לתורה ולה’! חזק ואמץ! כולם מאחוריך! כל מי ששייך למציאות של ‘תורה’ כולם מאחוריך, חזקו ואמצו!

אור הרעיון: בין דמוקרטיה מערבית למלכות שמים

שורש הויכוח – האם תתכן דרך ה’?

יום שלישי, ו’ מרחשון התשפ”ו

בארבעה מקומות בספר יחזקאל מופיע ביטוי יחודי, אותו מצטט הנביא בשם העם, והוא משיב עליו בזעם רב – “לא יתכן דרך ה’ (כתוב אד-ני)”. אביא לדוגמא שנים מתוכם. בפרק יח פסוק כה מובא – “וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ ה’ (כתוב אֲדֹ-נָ֑י) שִׁמְעוּ־נָא֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲדַרְכִּי֙ לֹ֣א יִתָּכֵ֔ן הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽנוּ”. ואילו בפרק לג פסוק כ מובא –”וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ ה’ (שוב כתוב אֲדֹנָ֑י) אִ֧ישׁ כִּדְרָכָ֛יו אֶשְׁפּ֥וֹט אֶתְכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל”. ונראה, כי בזמננו, אנו מתכנסים בדיוק לנקודה הזאת במאבק על צביונה של מדינת ישראל – האם תתכן דרך ה’, או שמא אין היא אלא תיאוריה יפה, שאין לה שייכות במציאות בת-זמננו.

עם שוך הקרבות בעזה (עד להודעה חדשה), נושא גיוס החרדים עולה לכותרות, שונאי התורה כבר מכשירים את הקרקע לשלילת זכות הצבעה ממי שאינו מתגייס (זה לא יקרה היום או מחר, אבל עצם העלאתו נועד ליצור חלחול ראשוני לתודעת ההמון), והציבור החרדי מתלכד סביב המאבק כנגד הנסיון לשנות את אורחות חייו. אך מאחורי כל זה עומדת שאלה אחת – האם במדינת ישראל בת-ימינו ניתן לחיות לאור התורה הקדושה ולקיים מערכות חיים של אומה על-פיה, או שהיהדות שייכת לתחום ה’דת’ המצומצמם, בבחינת ‘היה חרדי בביתך וישראלי בצאתך’.

לנלחמים בעד גיוס חרדים לא מפריע שנלמד, שנתפלל, שנקיים מצוות פרטיות כאוות נפשנו. אדרבה, בתוך אנשי קדמה וליברליזם, הם חייבים לגלות כלפינו סבלנו כפי שהם מגלים כלפי כל הדתות והאמונות. אבל על הליבה של החיים הציבוריים, על המהות – הם חייבים לשמר מכל משמר, שלא נפגע בהישגים שהשיגו במהלך עשרות שנים, בהם החדירו את הרעל הפרוגרסיבי לכל פינה במוקדי ההשפעה – בצבא, באקדמיה, בתרבות, בתקשורת ובכל מקום בו באמת מעצבים את התודעה הלאומית.

צריך להבין – הגיוס לצבא לא נועד לגרום לנו לא להניח תפילין, מבחינתם זה בסדר גמור שנניח קופסאות על הראש ועל היד. הגיוס לצבא נועד לקעקע את המשמעות של התפילין, את המשמעות של היותנו עבדי ה’ שהוציאנו ממצרים ולקחנו להיות לו לעם, המנהל את אורחות חייו לאור התורה. הם יודעים היטב – לצערי הרבה יותר טוב מאתנו – שהתורה אינה אוסף חוקים עתיקים חסרי משמעות, כי אם מערכת ערכית ומושגית מקיפה, הבנויה על יסודות רעיוניים מנוגדים לחלוטין לסט הערכים הדמוקרטי הליברלי המערבי. הם יודעים היטב, כי יחס התורה לערכים כמו שוויון בין יהודי לגוי, זכויות הפרט, כיבוש הארץ, אתיקה צבאית וכיוצא בכך – נושאים העומדים בליבת היסוד של השקפתם הקלוקלת – יחס התורה לערכים הללו הוא יחס קוטבי במאה ושמונים מעלות ליחס שלהם. והם חותרים לחנך אותנו מחדש לאור אותם ערכים נלוזים, ולשם כך לא אכפת להם שנאכל אוכל כשר למהדרין מהמהדרין ונקיים בדקדוק רב את כל המצוות המעשיות, ובלבד שלא נפנים את התוכן שלהן. אנחנו נקרא קריאת שמע כאוות נפשנו, ובלבד שנשבע אמונים לדמוקרטיה המערבית.

זו המשמעות הפנימית של דברי הרשעים ‘לא יתכן דרך ה”. כנגד זאת, עלינו להשיב להם כדברי הנביא – “דרכיכם לא יתכנו”. כנגד הערכים המערביים שמכרסמים בחברה מבפנים, שמחריבים את התא המשפחתי, שהרסו את הצבא וגרמו לדשדוש המערכה בעזה, שמאפשרים לאויב הערבי לכרסם בתוכנו – אנו נעמיד את דרך ה’ כיסוד לקיומנו הלאומי. רוצים שנתגייס לצבא? בבקשה. אך לא לצבא הפרוגרס שנועד לשטוף לנו את המח ולהפוך אותנו לליברלים פרוגרסיבים בני דת משה, אלא לצבא ה’, הנלחם את מלחמותיו, משמיד את אויבי ה’ ומקדש את שמו. נשמח להתגייס לצבא קדוש, בו לא יראה ערות דבר, ואף נתרום מיכולותינו כדי להחדיר תורה ויראה בקרב החיילים שטרם זכו לכך בגלל החינוך הקלוקל שלכם.

עם המסר הזה ראוי לבוא לעם שבשדות, בלא מורא ובלא משוא פנים, כי דרך ה’ אכן תתכן, ודרכיהם של שונאי התורה – הם לא יתכנו!


הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או
1@SHEMA-YISRAEL.ORG