Month: July 2025 – כ״ח בתמוז תשפ״ה

Rabbi Meir Kahane of blessed memory

Murdered 31 Years Ago – But Still My Rebbe

There are those who teach with words and there are those who teach with actions. The best teacher, however, is one who teaches with words followed by actions! This is the reason why I loved Rabbi Meir Kahane so much and why he is my guiding force – to this very day.

He taught us the importance of redeeming captives by explaining the Torah and the Talmud… and then by leading us into the streets to free 3,000,000 Jews who were imprisoned in the former Soviet Union.

He taught us about Jewish strength from Shimon and Levi to King David and then led us in battle against vicious anti-Semites making sure we did to them what they wanted to do to us.

He taught us the Halacha -yes, the Halacha – of Arabs living in the modern State of Israel and then did the best he could to make those Halachot as real as keeping kosher.

Rav Kahane was my Rebbe, and I thank HaShem for giving me the opportunity to learn from him personally. My wife knew him even before I did and was a strong and proud member of the Jewish Defense League as well. When we made Aliyah in July 1990, we went to our Rebbe, with our kids, on the first Motzei Shabbat we could. We proudly told him we had followed him to Israel, and we were ready to help his dreams become a reality. Sadly, an assassin’s bullet ended those dreams just 4 months later…

In the last 31 years, his words have become truer than ever. His books and videos are more popular today than ever before and people are finally understanding his warnings and predictions. How many times did he speak about the dangerous Arabs inside Israel… the ones who are citizens of the State? Most Jewish leaders and Rabbonim told their followers not to listen to those “extreme words”. Yet, need I remind you of the horrific riots just a few months ago – by Israeli Arabs – in cities such as Lod, Jaffa, Ramle, Akko and Jerusalem?

Rabbi Kahane never ran away from controversial subjects. He spoke about intermarriage in America and what must be done to stop it… yet very few listened to him. Today, intermarriage is out of control. He spoke about the weakness of Reform Jewry, the dangers of missionary cults, and the lack of Jewish identity. While 99% of Orthodox Rabbis were teaching in ways that the youth (and most adults) could not relate to, Rabbi Kahane was teaching us with fire and brimstone! His words ignited our souls… but he wasn’t finished. “A Jewish head is not enough,” he used to say. “One needs a Jewish fist attached to a Jewish head!” – He taught us that as well!

Yes, he was controversial… but that’s exactly what the Jewish world needs. Of course, we need to study and master Halacha. We need to know TaNaCH, Halacha, Rambam, Mishna/Talmud plus Midrash, the Biblical commentaries and more. Rabbi Kahane started his day at 4am and studied these subjects for 3 hours – every day of the year! The key point, however, is that Judaism is more than that. People today – especially the youth – are lost. They have no direction because their Rabbonim refuse to discuss “controversial subjects”.

Question: What does the Torah say about transferring Arabs?

Answer by Rabbis today: That’s not for us to discuss.

Question: Is it permitted to trade land for peace?

Answer by Rabbis today: We don’t discuss politics in the Yeshiva or shul. (Note: I have more respect for a Rav who gives a 3-hour shiur on why you can give away land – even though I vehemently oppose it – than a Rav who refuses to answer the question)

Question: I am going into the IDF. If given an order to throw Jews out of their homes, must I listen or can I disobey those orders?

Answer by Rabbis today: That’s a question for the IDF Rabbi, not me…

Question: I live in New York, Chicago, Toronto etc… and anti-Semitism is growing. Can our community form a security/defense team to protect Jews and teach these haters a lesson they will never forget?

Answer by Rabbis today: We don’t deal with those issues. The police will protect us.

I could go on and on with another 50 questions, but you get the point.

Rabbi Kahane gave us these answers… and most of them were not “politically correct”… but they were “Jewishly correct!” Baruch HaShem, through his prolific writing career we have his words and guidance on exactly what to do. Thanks to YouTube and the internet, and some wonderful and faithful students, you can watch hundreds of hours of his Torah classes, debates, and speeches. This is why, even 31 years after his tragic murder, I say that he is still my Rebbe. His words, actions and Torah guide me and my family to this very day and I urge everyone reading this article to do the same.

May Rabbi Kahane’s memory be a blessing for his wife, his entire family and the Nation of Israel he loved so much.

From Shmuel Sackett, here.

היה משה מתאוה לראות נקמת המדינים קודם שימות

פרשת מטות-מסעי

רצח עם? תשאלו את משה רבנו…

יום חמישי, כ”ח תמוז התשפ”ה
בזמן שהעולם הנאור, אותו עולם שעמד מנגד כאשר יהודי אירופה הושמדו בכבשנים, מאשים את ישראל בביצוע רצח עם אחר שנאלצה להתגונן משותפיהם וממשיכי דרכם של הנאצים הארורים, רבים בתוכנו מתבלבלים וסבורים, כי מתפקידנו להצטדק ולהאכיל את מרצחינו, שמא יגיעו למסקנה אותם גויים נאורים, כי אכן אנחנו מבצעים רצח עם כלפי הפיקציה שהם המציאו, הלא הוא ‘העם הפלשתיני’, אשר תרומתו לאנושות מסתכם בנסיון להמשיך את מלאכתם של אותם נאצים ארורים ולהכרית את שם ישראל מעל פני האדמה.
והנה דווקא כעת, אנו קוראים בפרשת השבוע הקרובה, כיצד מתיחסת תורתנו הקדושה לעמים הבאים להשמיד את ישראל, ולרבים נכונה הפתעה מצערת – תורת ה’ לא בדיוק מכירה באמנת ז’נבה ובכל הקשקושים של האו”ם וארגוניו השונים, אשר שומרים על שלות נפשם מול כל טבח אכזרי על-פני הגלובוס, אבל יודעים תמיד לגנות את אותה אומה יחידה ואותה מדינה יחידה בעולם, אשר נתונה לנסיונות חיסול והשמדה מיום הקמתה בידי כל אויביה מסביב, בגיבוי רבים רבים מבני יבשת אירופה הרוויה בדם מליוני בניה, אליהם מצטרפים בני-בריתם בארה”ב. רק אתמול שמענו את בנו של הנשיא האמריקאי הקודם מאשים אותנו ברצח עם, וגם הממשל הנוכחי לא טומן ידו בצלחת ומביע ‘דאגה’ לנוכח הרעב בעזה.
תזכורת מהפרשה שעברה – ה’ מצוה לצרור את המדינים ולהכות בהם. מדוע? “כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם המוכה ביום המגפה”. השבוע מגיע תור הביצוע (במדבר לא א-ג) – “וַיְדַבֵּ֥ר ה’ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר. נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ. וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־ה’ בְּמִדְיָֽן”.
שמתם לב לשינוי הלשון? ה’ אומר – “נקם נקמת בני ישראל”, אבל משה אומר – “לתת נקמת ה’ במדין”. רש”י לא מפספס כאלו שינויים, ומטעים – “נקמת ה’ – שהעומד כנגד ישראל, כאלו עומד כנגד הקדוש ברוך הוא”. זהו היסוד השזור בכל התורה כולה, בכל התנ”ך כולו. כן מצינו בגלית הפלשתי, שהתרברב (שמואל א יז י) – “אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה”. בני ישראל עדיין לא מבינים את משמעות הדברים, וכשדוד מגיע, הם מסבירים לו את הסיטואציה על-פי מבטם השטחי (שם כה) – “וַיֹּ֣אמֶר׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה”. אבל דוד הנועד לגדולות, ממנו יצא המלך המשיח במהרה בימינו, מעמיד אותם על טעותם (שם כו) – “מַה־יֵּעָשֶׂ֗ה לָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר יַכֶּה֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַלָּ֔ז וְהֵסִ֥יר חֶרְפָּ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶֽעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱ-לֹהִ֥ים חַיִּֽים“.
היום, לדאבוננו, התהפכו היוצרות. המרצחים העזתים מדברים על ‘מבול אל-אקצה’, ואילו ישראל מדברת על הסדרה, עסקה, פרימטר, נסיגה, אבו-שבאב, אבו-מאזן, אבו-כל-דבר-שזז, רק לא כיבוש, הורשה, קידוש ה’, מלחמת ה’ באויביו…
נחזור למלחמת מדין מהפרשה. ה’ מצוה לצרור את המדינים, ומודיע למשה כי לאחר מכן הוא יאסף אל עמיו. היה מקום לחשוב, שמשה ירצה להשאר יותר זמן בעולם, יש לו עוד הרבה דברים טובים לעשות. אבל מה לעשות, משה מתאוה. מתאוה מאד. למה יכול להתאוות משה רבנו? אומר המדרש (תנחומא מטות ו) – “‘נקום נקמת בני ישראל’. זה שאמר הכתוב ‘לא יגרע מצדיק עיניו’ (איוב לו ז), מהו ‘לא יגרע מצדיק עיניו’ – אין הקדוש ברוך הוא מונע מצדיק מה שרוצה לראות בעיניו, מלמד שהיה משה מתאוה לראות נקמת המדינים קודם שימות, ועליו נאמר ‘ישמח צדיק כי חזה נקם’ (תהלים נח יא), ‘ישמח צדיק’ זה משה, ‘כי חזה נקם’ – נקמת מדין, ‘פעמיו ירחץ בדם הרשע’ (שם) – זה בלעם”. סיוע הומניטרי? משאיות מזון למרצחים? רצון להגיע להסדר? היום שאחרי? עבור משה רבנו, היום שאחרי הוא היום שבו ידעו כולם, כי לא כל-כך משתלם להתעסק עם ישראל.
אנו ממשיכים לקרוא (במדבר לא ז-יא) – “וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה’ אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר… וַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת־טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת־כָּל־מִקְנֵהֶ֛ם וְאֶת־כָּל־חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ. וְאֵ֤ת כָּל־עָרֵיהֶם֙ בְּמ֣וֹשְׁבֹתָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־טִֽירֹתָ֑ם שָׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ. וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַמַּלְק֑וֹחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה”.
מזעזע, נכון? רצח עם, ג’נוסייד, איך קוראים לזה היום? משה רבנו גם מזועזע. הוא לא סתם מזועזע, הוא קוצף! אפליה מגדרית! (שם יד-טו) – “וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה. וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה”! זה מה שמפריע למשה! השאירו את הנקבות בחיים, והרי הם היו בחוד החנית של המאבק הַמִּדְיָנִי. “הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּה’ עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת ה’. וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ.  וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם”.
כפי שנמסר לנו מרבותינו, בנות עד גיל שלוש הושארו בחיים, וכל היתר – נטבחו למוות. בהמשך (פסוק לה), אנו למדים כי נשארו 32,000 בנות מתחת לגיל 3. חשבון פשוט מעלה, כי היה פחות או יותר אותו מספר של בנים באותו גיל, ואם לא היה שינוי דרמטי במספר הילדים בגילאים היותר גדולים, אז עד גיל 6 היו 128,000 ילדים מדינים, ועד גיל 12 – מעל חצי מליון. מתוכם, הושארו בחיים 32,000 ילדות עד גיל 3 שנלקחו בשבי.
כך מתנהג מי שמבין, כי המלחמה היא לה’, כי החרוף והגידוף של הגויים הוא כלפי ה’. כך מתנהג מי שמבין, כי המלחמה כאן היא על כבוד שמים, ולא על ‘בטחון’ מפוקפק ליושבי הדרום. כך מתנהג מי שאינו לוקה ברחמנות של טפשים על עם, אשר שיתף פעולה בגלוי עם הנאצים, ואחר כשלונם – המשיך את מפעל השמדת העם היהודי בדבקות. כך מתנהג מי שמבין, כי אין צורך בועדת חקירה לאירועי ‘השביעי באוקטובר’, משום שהמסקנה האמיתית היחידה כתובה גם היא בפרשת השבוע שלנו (בפרשה השניה – פרשת מסעי – לג נה-נו) שחור על גבי לבן – “וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ. וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם”.
במקום לענות לאנטישמים של העולם ולהסביר להם שאנחנו לא מבצעים רצח עם, הגיע הזמן להתנהג באמת לפי התורה הקדושה ולהסביר את האמת הפשוטה, ולפיה העזתים הביאו את אסונם על עצמם, כמו המדינים בזמן משה, וכמו הגרמנים והיפנים בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר גויים שפויים הבינו, שלא מרחמים על ‘חפים מפשע’ כאשר נלחמים בעם שקם להשמיד אותך.
ג’ו ביידן אמר בשעתו, כאשר לחץ על ישראל להכניס סיוע למרצחים, כי לכן הוקם האו”ם, כדי שלא נחזור על מה שעשו לדרזדן ולשאר ערי גרמניה שהופצצו בלא רחמים. כמה טוב שביידן לא היה אז נשיא ארה”ב, כי אילו אכן היה יושב אז בבית הלבן – אדולף היטלר היה כובש את העולם! הגיע הזמן להפסיק להצטדק ולתרץ ולהתפתל. הגיע הזמן להבין, כי את מלחמות ה’ אנו נלחמים באויביו, והענישה הקולקטיבית מעוגנת היטב במקורותינו.
אולי ישנם יהודים, לרבות כאלו השומרים מצוות כלפי חוץ, אך רחוקים כמטחווי קשת מהמושגים התורניים השורשיים, אשר נעים בחוסר נוחות כאשר מעמתים אותם מול המושגים התורניים המקוריים, אשר לא תואמים את מה שמוחם המערבי התרגל אליו. אך זאת עלינו לדעת, כי התורה בנויה על ערכים, על רעיונות, על מושגים, והמצוות החיצוניות אינן אלא ביטוי של אותם מושגים. בגלותנו בין האומות, הושפענו בעל כרחנו ממושגים נוכריים. משחזרנו לארצנו, הגיע הזמן להשליך אותם מעל פנינו ולאמץ בחזרה את מושגי התורה הקדושה ולחדול מלהתנצל בפני עולם צבוע, אשר מעדיף לראות אותנו בכבשנים ותומך במרצחים העזתים, אשר מחכים בכליון עיניים להזדמנות לשחזר את הטבח הנורא שבצעו לפני פחות משנתיים. ראש הממשלה, שהרבה להשוות אותם לנאצים, חייב להבין שאכן עלינו להתיחס אליהם כמו לנאצים. לנאצים לא מכניסים סיוע. לנאצים לא דואגים שלא ימותו מרעב. לנאצים לא נותנים הזדמנות לטבוח בנו שנית!

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת: 1@קריאתשמע.ישראל או 1@SHEMA-YISRAEL.ORG

From Chevron to Har Habayit: May the Sovereignty Precedent Prevail!

Rabbi Chaim Einhorn, translated by ChatGPT:

About a week ago, the most significant upheaval in the administration of the Cave of the Patriarchs since the Shamgar Commission of 1994 took place: The Ministry of Defense, via the Civil Administration and COGAT (the Coordination of Government Activities in the Territories), transferred operational authority from the Palestinian municipality of Hebron and the Islamic Waqf to the Jewish Religious Council of Kiryat Arba–Hebron.

The implication: authority over maintenance, renovations, and planning at the site is now handled on a daily basis by Jewish Israeli hands. This includes the serious management of construction — such as roofing over the Courtyard of Yaakov, fire suppression systems, and new restrooms.

Peace Now warns this presents a risk to “ordinary Palestinians who fear that Israel may intend to replicate this move on the Temple Mount as well,” and writes:

“One of the recurring Palestinian concerns is that Israel will replicate the Cave of the Patriarchs model at the Temple Mount: allowing Jewish prayer, physically dividing the compound, or dividing it by time.”

According to the original Peace Now report, the Palestinians view the move at the Cave of the Patriarchs as a “dangerous precedent” — potentially a trial balloon for altering the status quo on the Temple Mount.

Sources:

  • Israel Hayom, Times of Israel, VINnews, and JNS all report that in mid‑July 2025, Israel—via its Civil Administration (COGAT, under the Defense Ministry)—transferred administrative authority from the Palestinian municipality and Waqf to the Jewish Religious Council of Kiryat Arba–Hebron. This marks the first operational change since the 1994 Shamgar Commission JCSEFA+6www.israelhayom.com+6Israel365 News+6.

בגלל השקפת ‘חדש’: הרב דוד יוסף נגד מצות תכלת

הנה מכתבו הנלוז:

Download (PDF, 450KB)

אגב, אולי גם הוא מפעיל כותבי צללים שוטים כמו אחיו הרשע, שהרי כותב שכה”ח יו”ד הוא “אאמו”ר“.

נ”ב, העירני חכ”א שחלק זה מספר כה”ח אכן נכתב ע”י הרב עובדיה יוסף זצ”ל. וז”ל כה”ח יו”ד סי’ קי”ז סוף סקי”ב:

כאן נתבקש בישיבה של מעלה הרב הגאון המחבר זצ”ל ומכאן והלאה עד סוף הספר ליקטתי ואספתי מאשר השיגה אנכי הצעיר באלפי ישראל עובדיה יוסף ס”ט.

Most-Common Criticism Received of the ‘Manifesto’ (So Far)…

Readers tell me the Manifesto disagrees with the Ritva (oho!), so the Ritva must be right and the Manifesto wrong…

Here’s the relevant quote (right before the ending, pages 7-8):

Perhaps this is also Rava’s intention, Makos 17b:

… אמר רבא דילידא אימיה כרבי שמעון תיליד ואי לא לא תיליד…

… Said Rava: When one’s mother is giving birth, he should pray the child be like Rabbi Shimon [bar Yochai], and if the child is not going to be like Rabbi Shimon, she should not give birth at all…

Of course, Hashem will then do as He deems fit in His infinite power and unfathomable wisdom with each and every soul (which would dissolve the Ritva’s obvious question on the universal girsa: ולא גרסינן ואי לא לא תלד כי הרבה יש למטה מר”ש שטוב להם להוליד).

End quote.

Nu, give me a break!

Want to read the rest and make up your own mind? Take our short survey and get the full Manifesto In Defense of Madness! [Update: removed]