מלחמת ששת הימים: ניסים או דרך הטבע? דומיא דפורים

האנטי-ציונים מפטפטים כנגדנו שלא היו נסים במלחמות ישראל, אפי’ בששת הימים, אלא הכל בדרך הטבע.

והם עוד מכנים את המאמינים “כופרים”, עולם הפוך ראיתי!

כנראה לא שמעו על ימי פורים שהגמ’ מכנה נס, “פורים דאיכא ניסא לימא, אמר רבי יצחק לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ”.

כשדוחקים אותם אל הקיר, נו, הם מוכנים להודות שזה בכלל יתר ה”ניסים הנסתרים”, כי אין טבע כלל, אבל כופרים בגילוי השגחה “אישי” וסימן על מהות התקופה.

אך לא, זה דומה יותר לנס של פורים! והאמת עד לעצמו.

תראה כמה חביבין ישראל! – פר’ כי תשא

אני רק מעתיק…

תנחומא כי תשא ח’:

כי תשא את ראש בני ישראל רבי יהודה בשם רבי שמואל בר נחמן אמר משל למלך שהיו לו פורפרין הרבה והיה מצוה לאחד ואומר לו פורפוריא זו שהיא חביבה עלי מכל פורפרין שבעולם תן דעתך עליה שאותה לבשתי ביום שנכנסתי במלכות והיא דבקה במתני ואני מתגאה (ס”א מתנאה) בה ואף כאן אמר הקב”ה למשה תן דעתך על ישראל שהם דבקים לי במתני שנאמר (ירמיה יג) כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל והם המליכוני בעולם ואמרו ה’ ימלוך לעולם ועד (שמות טו) ומרוב חבתם ירדתי מן העליונים לתחתונים ושכנתי בתוך יריעות עזים

אמר משה רבנו משבעים אומות אין את מצוני על אחת מהם אלא על ישראל כי תשא את ראש בני ישראל ואל בני ישראל תאמר ואל בני ישראל תדבר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל ואתה תצוה את בני ישראל כל מה שאתה מצויני על בני ישראל א”ל לפי שהם חביבין עלי מכל האומות והם סגולתי ובהם חשקתי ובהם בחרתי שנאמר ובך בחר ה’ אלהיך להיות לו לעם סגולה (דברים יד)

בא וראה כמה חבבן שנקראו חמשה פעמים בפסוק אחד ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו וגו’ אמר רשב”י משל למלך שמסר בנו לפדגוגו והיה מבקשו אצלו בכל שעה ואומר לו אכל ברי שתה ברי אזל ברי לבי ספרא הדר ברי מבי ספרא כך הקב”ה מתאוה להזכיר את ישראל בכל שעה

אמר רבי יהודה בר סימון משל לאחד שהיה עושה עטרה עבר אחד ראה אותה א”ל כל מה שאתה יכול לקשט בה אבנים טובות ומרגליות קשט ותקן בה שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך כך אמר הקב”ה למשה כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני ולפארן עשה שבהם אני מתפאר שנאמר (ישעיה מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר

תיקוני עירובין גליון 397#

גליון שאלות הלכתיות המתחדשות מידי שבוע בבדיקת העירובים השכונתיים

השבוע בגיליון

השבוע בס”ד נפתחו סידרות השיעורים המיוחדים ללימוד חישוב התחום בזמנינו / בפתיחה למדנו כמה המציאות של ההליכה שונה בזמנינו ממה שהיה לפני מאה שנים ויותר / היום התחום הוא כבר לא 18 דקות! / מדוע שיעור אפיית מצות ח”י רגעים / בדוק – הפסיעה של אדם ממוצע בזמנינו יותר מגודל אמה לשיעור חזו”א!

אזהרה לישיבות ומשפחות שנוסעים למתחמים שאינם בתוך ישוב, לא לצאת יותר מעשר דקות בלבד!

ישוב עם גדר טובה שבביקורת שנערכה התגלתה פירצה חדשה / מוקד העירוב העמיד מיד עמוד חדש ותיקן את הישוב, לזכות בשמירת השבת. / אולי נלמד מזה משהו לחיים.

מתחם של ישיבה שעשו חריץ קטן כדי להחזיק את החוט בתוכו, מה דינו?

עוד ישוב שנבדק השבוע, ומיד בתחילת הסיור היה חוט קרוע! / באיזה אופן העמודים של גדר מגרש ספורט כשרים לעירוב / עמוד עירוב שהברזלים שבראשו מחוברים מבחוץ, האם החוט על גביו / כשיש קשר בחוט והקשר יוצא מהעמוד / מה הבעיה בקשר בצורת טבעת.

Download (PDF, 2.17MB)

Reprinted with permission.