וז”ל הרמב”ם מתנ”ע פ”ח ה”י:
פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך ובטל מצות פתח תפתח את ידך לו ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.
(מתוך “להנחיל” נגד הציונות, גליון שנה א’ אלול-תשרי תשפ”ג-ד עמ’ י)
הלא זו בדיוק היתה טענת ירבעם, שירושלים “התקלקלה” מעבודה זרה, ולכן צריך למצוא תחליף!
Here’s a rule I discovered (yes, discovered): the less time I have, the more Hebrew articles.
Found this here:
זכרונות ופנינים ודברי תורה ששמעתי ממו“ר רבי שמרי‘ שולמאן זצ“ל אודות רבו הגדול הגאון רבי אהרן קוטלר זצ“ל
מאת: אברהם וילנר
…
מו”ר אמר ששמע מרבי אהרן שהא שתנן במסכת סוכה פרק ב משנה ט גבי גשמים בחג משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו, אינו אלא בא”י אבל בחו”ל אם יורד גשם בחג אין בזה שום סימן רע וכו’
Of course. The question to ask: do ANY Chazals apply in Chutz La’aretz?!