מכתב שנשלח למחבר הקונטרס:
מעולם לא עלה על הדעת לפרסם ברבים הצעות לשנוי כה חריף בהנהגת כלל ישראל מבלי להיועץ קודם עם פוסקי הדור. ולפרסם חוות דעתם. וזהו ללא ספק אחת מפירות הבאושים של דורנו דור העקבתא דמשיחא. והסכנה גדולה יותר משום שהקונטרס שזור בהרבה מ”מ מפוסקים ולא כל אחד מעין בהם ורק תופס המסקנא. הנה זה לאו דווקא. פוק חזי. וכך לאט לאט מתערערת השמיעה לדעת תורה וצומחת השכלה חדשה “למדנית” [שהרבנים מחמירים ואפילו החזו”א המחמיר הגדול מקל ] כי כל עיקר כחם של המשכילים היה לקעקע סמכות הרבנים ובכך לנתק ישראל ממקור מים חיים. וכעת מתחדש סוג חדש שכל אחד בונה במה לעצמו. וסופו מי ישורנו. והדברים אינם אמורים דווקא על קונ’ זה אלא על כל המעוררים לרוב לחומרא. וכאן שהוא לקולא נגד מנהג פשוט אף אצל הקלים ביותר בקיום תורה ומצוות.
ובדורנו שיצרא דעריות גבר בלי גבול ממש בחסות מעצבי האופנה מהגרועים שבאומות העולם שקנו שביתה בקרב הצבור וכמעט ולא שייך להלחם נגד השתלטות זו אלא בהגברת הקדושה אצל אותן בנות ישראל שעומדות בגאון נגד רוח זו. והקלה רק תגרור הקלה נוספת אלא א”כ מדובר בנשים עם דעת חזקה להשמע להלכה בלא סייג ממש ולא מתוך משיכה אחר נטית הלב והרחוב.
ודברי כת”ר עלולים להרחיב הפירצה. ועיין בתשובות אג”מ אבן העזר וימצא שם הרבה חיזוק לדבריו ואולי טעות היא להראות לו מקור זה כי יתלה באילן גבוה אבל מסקנתו שמן הראוי לחוש לחת”ס שהנהיג כנראה הנהגה זו הנוהגת בכלל ישראל אבל למקילים לא אפשר יותר מב’ אצבעות וממילא לא ישביע זה היצרא הנ”ל וגם לא תאוות הבעל. ופוק חזי אותן הנוהגות כפי הצעת כת”ר להקפיד על עיקר הדין שלרוב נמנות על הפרוצות וניכר ששמירת הצניעות עול הוא בשבילן ונשות ישראל הכשרות והצדקניות לא מבקשות הצעות להקל מעליהן וא”כ ממ”נ לא ברור למי מופנים דבריו. אם לפרוצות הרי הן לא זקוקות לדבריו ונמוקיו ואם לצדקניות הרי ברור שהדברים יתקבלו בתמיהה רבתי ואם למתנדנדות הרי שלא ההלכה היא הנר לרגלן.
ובר מין דין האם נתינת פת בסלו בדורנו בנושא כה רגיש ועדין לא יוליד אצל הבנות זלזול בצניעות בראותן את אמן חורגת ממנהג ישראל ודמה בנפשך שיחת חולין של ילדי אותן “צדקניות חדשות” מתפארים בהאמא לא הולכת בכסוי ראש בבית. ואם ישמעו שאין זה עיקר הדין לא יפלא שבניהם אחריהם יחזירו מנהג הרמ”א להפריד בין בשר וחלב רק שעה אחרי שאין כמעט שום מקור מוסמך לשש שעות [ובפרט במקום צורך ורעב ו”צרכי בריאות”] ורק ירא שמים ובעל תורה יחמיר וכיצד ננמק לילדינו חומרא תמוהה זו שאולי מקורה בזוהר הקדוש. והפמ”ג כתב שאחרי שכבר השתרש הפורץ גדר ישכנו נחש.
וזו רק דוגמא קלה מאוד. ומתוך דברי כת”ר ניכר שהוא ת”ח ויודע ודאי כמה שההלכה בנויה רבדים רבדים של חומרות על גבי חומרות דור אחר דור. ופעמים בדברים שהם רחוקים מאוד מאור מעיקר הדין. ואף ששכלנו הקט לא תמיד מבין הענין אבל בסיס היהדות הוא התבטלות מוחלטת לדורות הקודמים מתוך תפיסה ברורה על פחיתות השגתנו והבנתנו. ואינו סותר כלל עמל של תורה כפי יכולתנו להבין והחדש. אבל מעולם לא שמענו לחדש קולות כנגד מה שנגדר בדורות הקודמים.
ואם רצונו להשביע סקרנותו מדוע העמיסו לנו רבותינו חומרות שלא שיערו הקדמונים. יעויין בברכ”י בכמה מקומות [איני זוכר כעת ואם ירצה אפנה לו למ”מ] בכמה מקומות שהוא כנגד התגברות הסט”א דור אחר דור. והנשק הוא הוספת הדורים וחומרות. ולכן הראשונים הוסיפו מה שלא היה בזמן חז”ל וכנ”ל האחרונים סגרו מה שהותר בראשונים.
בברכה מרובה ויתרבה כבוד שמים ונזכה לביאת משיח צדקנו והרמת קרן הקדושה והטהרה של כלל ישראל בב”א.
תשובת המחבר:
תודה רבה על מכתב כ”ת שליט”א!
כמובן דברתי עם כמה וכמה ת”ח גדולים וקטנים, אבל לא מצאו זכר של פרכא בגוף הטענות, רק שנו מיני סיסמאות חיצונות בנוסח “דעת תורה”, “כבר הורה זקן”, “מנהג כלל ישראל” ופטומי מילי מפורסמים כיוצא באלו, כמ”ש גם כ”ת — אבל השתא ערבך ערבא צריך. ועוזבים אמרם ז”ל חולין ז’ א’ “מקום הניחו כו’, ת”ח שאמר דבר הלכה אין כו'”, ע”ש, שרא להו מרא. ואם לדין אין תשובה כלל, הרי זה עצמו “הסכמה” מהן שאף לדעתם כל מ”ש בקונטרס הוא אמת. ועי’ הוריות ב’ ב’ “דטועה במצוה לשמוע דברי חכמים”.
ולעולם דעת “תורה” היא דוקא מ”ש חז”ל, לא זולת. וכשאמרו סנהדרין סוף כ”ט א’ “דברי הרב ודברי התלמיד כו'” גילו לנו בזה שהמכונה “רב” ה”ה אך תלמיד לרב האמיתי, היינו הקב”ה. ו”בסיס היהדות” היא “התבטלות מוחלטת” לרצון _, ושכלנו “הקט” הוא הכלי היחידי שניתן לנו כדי לבררו, על אף “פחיתות השגתנו והבנתנו” עיין רמב”ם יסודי התורה פרק ד’ ח’. וע”מ כן ניתנה תורה לישראל. וה”ה כשמתגלה “עוון אבותם (ויקרא כ”ו מ’)” ע”י עמל התורה. וגילוי שגיאות הנהגה בסוגיא זו (ועוד סוגיות רבות) היא עצמה הראיה שאין דרך ההמון הנ”ל צודק. וזו היא הדרך שקיבלנו ממרן החזו”א זלה”ה. ובאמת כ”ז והמסתעף מצריך כמה חיבורים וסודות, לכן לא כתבנו מזה בקונטרס. ידעתי שלא מוסכם לסבור כך.
בא וראה, אלו שכסבורים דפ”נ מהני לכיסוי שיער כביכול, לשיטתם ודאי אין להם ראיה מגמרא שבת ונזיר שהוא חומרא לגלות שערה בביתה, א”כ נותרו בדברי הזוה”ק לכסות. אבל כבר ביארנו הדבר לאשורו מהש”ס וכל הראשונים בחלק ראשון, ע”ש. ואין כאן “קולא” לגלות, עי’ חלק שני עמ’ 7, ועי’ עמ’ 11 שם, ולא קשה מידי.
ואם הולכים הדורות ומתמעטים, עלינו להרבות בגילוי האמת והשלו’, ואין הקונטרס לנשים כלל אלא לאנשים (בפרט ת”ח), והמה ילמדו את הנשים. ואיני יודע מה כונתו בגרירת קולות, כי רובא דרובא היום מגלין פ”נ (ועוד) בר”ה, והשאר ג”כ מעותדים לזה כנראה, וע’ מ”ש ח”ב סוף עמ’ 22. גם כל הטעם לגלות בבית כדי שלא יקילו, א”כ איך ימשך קולא? ה”נשק” הוא לעמול ללמוד וללמד את האמת שבתורה לחזק הנחשלים בשמירת כל דיניה. ורק זה בכלל “הגברת הקדושה”, כמ”ש בח”ב ריש עמ’ 20. ו”סופו מי ישורנו” איפכא.
ומ”ש כ”ת בד”ה בר שיזלזלו, ע’ ח”ב סוף עמ’ 12, וסוף עמ’ 18. ועי’ היטב ריש חלק א’ טעם ההיתר בבית. ו”צניעות” אמת ו”מנהג ישראל” בזה”ז הפכים גמורים. ובכלל, מבואר היטב בפנים שאין כאן קולא משום שלו’ ופ”נ, ולא ביאר כ”ת מה דופי מצא בדברינו אלה.
ימחול נא אם כתבתי שלא כראוי כפי כבודו. ויה”ר שנחזור בתשובה שלימה במהרה!
[הערה: הקונטרס בענין כיסוי השיער הוא כאן.]
