Month: February 2017 – י״ד בשבט תשע״ז

So, you want to know why I don’t respect the “answers” given by the Achronim for why Jews don’t observe their own religion?

The Gemara says the city synagogue must be the tallest building in the city.

Nu? Why do we violate that particular Halacha?

The Magen Avraham Orach Chaim chapter 150, if I remember, doesn’t even try defending the undefendable.

Tur (ad locum):

ואין בונין אותה אלא בגובה של עיר, ומגביהין אותה עד שתהיה גבוה מכל בתי עיר.

Rabbi Yaakov Emden (Ya’avetz) in his Mor Uketziah writes the following:

בטור. ומגביהין אותה כו’. צ”ע אם בית הכנסת בנוי בשפל העיר היושבת בשפועו של הר (כמו בק”ק אלטונא) ויש בתים בנוים גם בגבהה שגבוהים מבה”כ, עם היות בנינם נמוך מבנינו של בית הכנסת, ולפעמים שאפילו יסוד הבתים העומדים בזקיפת ההר גבוה הוא מגג בית הכנסת, אע”פ שבנינו גבוה מאד ויתר הרבה מכל הבתים, ומספקא לי אי כהאי גונא נמי חייבין להגביה גג בית הכנסת באופן שיגבה ויראה למעלה מעל כל בתי העיר דווקא, כיון דמדינא צריך להיות הבית הכנסת בגבהה של עיר, או דילמא כל מקום גבוה ראוי לבית הכנסת, כגון שאין שם עיקר הדיורין של ישראל (כמו שהוא גם במקומנו הלז) אך נמצא קצתם שם בגובה העיר בעליונו של הר, וכבר הגביהו הבית הכנסת כל מאי דאפשר, יותר מהבתים העיקריים שסביבו אשר בשפל ישבו, ששם עיקר מושב העיר, ורובם של בעלי בתים דרים שם, וראוי להיות הבית הכנסת באמצעם כל האפשר (דוגמת המשכן שסביבותיו היו המחנות), ודבר קשה וכבד מאד על הציבור להגביה הבית הכנסת שיגבה וינשא על כל בתי בני ישראל הדרים בקצה גובה ההר, ומסתברא לקולא.

Note the irrelevant Appeals to Emotion, and pleonasms.

First bolded:

בטור. ומגביהין אותה כו’. צ”ע אם בית הכנסת בנוי בשפל העיר היושבת בשפועו של הר (כמו בק”ק אלטונא) ויש בתים בנוים גם בגבהה שגבוהים מבה”כ, עם היות בנינם נמוך מבנינו של בית הכנסת, ולפעמים שאפילו יסוד הבתים העומדים בזקיפת ההר גבוה הוא מגג בית הכנסת, אע”פ שבנינו גבוה מאד ויתר הרבה מכל הבתים, ומספקא לי אי כהאי גונא נמי חייבין להגביה גג בית הכנסת באופן שיגבה ויראה למעלה מעל כל בתי העיר דווקא, כיון דמדינא צריך להיות הבית הכנסת בגבהה של עיר, או דילמא כל מקום גבוה ראוי לבית הכנסת, כגון שאין שם עיקר הדיורין של ישראל (כמו שהוא גם במקומנו הלז) אך נמצא קצתם שם בגובה העיר בעליונו של הר, וכבר הגביהו הבית הכנסת כל מאי דאפשר, יותר מהבתים העיקריים שסביבו אשר בשפל ישבו, ששם עיקר מושב העיר, ורובם של בעלי בתים דרים שם, וראוי להיות הבית הכנסת באמצעם כל האפשר (דוגמת המשכן שסביבותיו היו המחנות), ודבר קשה וכבד מאד על הציבור להגביה הבית הכנסת שיגבה וינשא על כל בתי בני ישראל הדרים בקצה גובה ההר, ומסתברא לקולא.

Then listed:

1. גבוה מאד ויתר הרבה
2. שיגבה ויראה
3. למעלה מעל
4. כל מאי דאפשר
5. ודבר קשה וכבד מאד על הציבור
6. שיגבה וינשא

Rabbi Emden’s solely salient point? It’s expensive to build that high.

The first phrase in the list is a red herring: Would the Heter perchance evaporate if it was only slightly higher in his opinion? Of course not. He is also not claiming “Oness” at all. Even with sufficient funds, the author claims there is no need to raise the building.

Rabbi Emden is making several points here, yet they seem weak taken together.

1. Although “middling” does not supersede the ground/construction height, this aspect does compensate post facto.
2. The law of building on high ground (Govhah shel ir) is in order to achieve true height.
3. Both laws depend upon the majority Jewish population.
4. If tall enough, as long as not built on the very lowest portion, bricks and mortar “atone” for not building the foundations on higher ground.

Also, don’t forget the Achronim consider a simple addition on the roof relevant to the height, so both allowances are being utilized in reality.

While the information Hamodia provided on the flow of funds of American Orthodox Jews into the Israeli economy was both important and timely (“Where Is the $?” 19 Tammuz/June 27), I would like to point out that chareidim in Israel also contribute significantly to the economy, whether or not they hold paying jobs.The Israeli government charges VAT on almost every item purchased and every service rendered, as well as for utilities such as electricity, gas and water. Because it is a regressive tax, VAT payments are made equally by all purchasers, regardless of their economic situation.

What’s more, the purchase of goods and services boosts the economy by creating jobs.

Chareidi families, baruch Hashem, tend to be large, and their purchases reflect this. Every item they buy contributes to the economy in a variety of ways.

Of course, I am in no way implying that chareidim don’t work. Many do, indeed, hold jobs, and that number is growing. I am just pointing out that income tax is not the only tax, and that there is more than one way of contributing to the economy.

כתבו הגהות מיימונית בפרק י”א מהלכות ע”ז בשם רא”ם דמסברא אין להוסיף על מה שמנו חכמים שהיתה קבלה בידם שהוא מחקות העובדי כוכבים וכתב סמ”ג בתוספתא דשבת מונה כל מה שהיתה קבלה ביד חכמים מחקותיהם ודרכי האמורי עכ”ל ובאמת שהרבה דברים שנויים באותה תוספתא שיש בהם משום דרכי האמורי והרבה בני אדם נכשלים בהם ואין איש שם על לב ושמא משמע להו שאין לחוש משום דרכי האמורי אלא לדברים שהוזכרו בגמרא בלבד וכל שאר דברים השנויים בתוספתא הוי דלא כהלכתא דאל”כ לא הוה שתיק תלמודא מינייהו

בית יוסף יו”ד סוף סימן קע”ח