Month: February 2017 – כ׳ בשבט תשע״ז

Imagine a World Without Goyim

Gemara Brachos 58a:

ואמר רב המנונא, הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים, אוכלוסי גוים אומר בושה אמכם [מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה].

The large numbers of those who rejected the Torah – and still do, known as non-Jews, is a desecration of God’s name.

תנו רבנן הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה

Goyim are all the same.

Idem:

תנו רבנן הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין מר בריה דרבינא מר מסיים בה משמיה דרב נחמן ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך מחיה המתים קברי גוים אומר בושה אמכם וגומר

The anger they inspire does not dissipate when they pass away.

Idem 58b:

תנו רבנן הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת בתי גוים בישובן אומר בית גאים יסח ה’ בחורבנן אומר אל נקמות ה’ אל נקמות הופיע

There is no blessing of praise to Hashem upon goyim.

This post upset me!

My advice: don’t encourage me by letting me know that.

Mocking Avoda Zara

The Brisker Rav once said this (Uvdos Vehanhagos part 4, page 197):

Zionism is Avoda Zara, and every Jew dwelling in the land of Israel is guilty of Zionism.

I don’t know about that.

But I suspect this:

Brisk is Avoda Zara, and every Jew alive today is guilty of Brisk.

מעשה ראוי לבחורים?

מכתב שנשלח לאחד הרבנים באחת הישיבות:

לרבינו…

שמענו שהי’ לפני איזה דורות קיבוץ ת”ח עובדי ד’ (אולי מתלמידי האריז”ל) שסכמו ביניהם שכל יום כ”א יספר לחבורה מה היו מעשיו ליום זה, בין לטוב בין למוטב, ועי”ז כשכל א’ נכווה מחופתו של חבירו הדבר גורם לעלי’.

ונסתפקנו האם הדבר ראוי לעשותו אף לבחורים. רצינו לדעת כת”ר שליט”א בזה, ואם הדבר ראוי, כיצד יש לעשות כה”ג.

Where to Start?

A man who bears the mantle of “Rabbi” said this:

Jews ought to avoid force of arms and brute power. Weapons are unjewish.

He then quoted the following Rabenu Bachye (Bereishis 49:12) as evidence of his assertion:

 ואם תסתכל בפרשה זו בברכת יהודה תמצא שם כל אותיות התורה רשומות חוץ מאות זי”ן, והטעם לפי שמלכות ישראל הבא מיהודה אין עיקר נצחונן בכלי זיין כשאר האומות, כי החרב ירושה לעשו, אבל מלכות ישראל לא בחרבם ירשו ארץ ואינה נוהגת מנהג הטבע ובכח היד, רק לפי הזכות והעונש בכח העליון יתברך. ומזה תמצא בשמו של יהודה שהמלכות ממנו השם המיוחד שלם, כי כשישראל עושים רצונו של מקום ישראל עושה חיל ומלכותם מתגברת ומצלחת והשם המיוחד עמהם אין להם צורך לכלי זיין, ולכך נחסרה אות זי”ן מברכת יהודה. ומה שנתוסף בשמו על אותיות השם אות דל”ת לפי שהיה רביעי בלידה, או מפני שהשמש בגלגל רביעי ונברא ביום רביעי, ומלכות יהודה נמשלה לשמש שנאמר (תהלים פט, לז) וכסאו כשמש נגדי
 This demonstrates such a lack of Torah comprehension, I would think he was uneducated in yeshiva. In fact, he was educating in yeshiva (a standard one)! Maybe he is the sort of fellow discussed earlier, but plenty of Gemaros are clear, as well.
What we have here is yet another case of anti-Zionist intellectual dishonesty.

התגרות באומות או התגרות בעם השם?

התגרות בהשם

ממשל טראמ”פ מעלים עין מבנייה בהתנחלויות (בד”כ), בעוד שממשל אובמה היה נגדה.

מחד, טראמ”פ מגבה הרחבת הבנייה בא”י, מאידך אובמה אינו מתגרה באומות. עם מי הצדק?

במשך 8 שנים ראה”מ נתניהו מתגרה באובמה – אובמה מסיר הסנקציות מעל פרס.

בא”י עשו רעש ‘חוק ההסדרה’, שמפקפק בזכויות הערביים בא”י – אובמה באו”ם מפקפק על זכותם של היהודים על ירושלים.

בעוד שאובמה היה מאיץ להקים בא”י ממלכה לבני השפחה, טראמפ אינו דוחף כ”כ.
מידה כנגד מידה?

בירמיהו נ,כד: יָקֹ֨שְׁתִּי לָ֤ךְ וְגַם־נִלְכַּדְתְּ֙ בָּבֶ֔ל וְאַ֖תְּ לֹ֣א יָדָ֑עַתְּ נִמְצֵאת֙ וְגַם־נִתְפַּ֔שְׂתְּ כִּ֥י בַֽיהוָ֖ה הִתְגָּרִֽית׃ כה פָּתַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־א֣וֹצָר֔וֹ וַיּוֹצֵ֖א אֶת־כְּלֵ֣י זַעְמ֑וֹ כִּֽי־מְלָאכָ֣ה הִ֗יא לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ כח ק֥וֹל נָסִ֛ים וּפְלֵטִ֖ים מֵאֶ֣רֶץ בָּבֶ֑ל לְהַגִּ֣יד בְּצִיּ֗וֹן אֶת־נִקְמַת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ נִקְמַ֖ת הֵֽיכָלֽוֹ׃ כט הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּים כָּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־(לָהּ֙) פְּלֵיטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפָֽעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָֽשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

ובתרגום: כי בה’ התגרית, ארי בעמא ה’ אתגרית. כי אל ה’ זדה, ארי על עמא דה’ בסרת.

ומבואר מזה שמי שמתגרה על עם ישראל מתגרה בזה על קדוש ישראל (הקב”ה – ואין עוד מלבדו ודו”ק) בעצמו.

ובמדרש תנחומא (ורשא, בשלח טז): וברוב גאונך. הרבית להתגאות כנגד כל הקמים לנגדך. ומי הן אלו – הקמים כנגד בניך. מגיד שכל הקם כנגד ישראל, כאלו קם כנגד השכינה. וכן הוא אומר (תהלים עד כג): אל תשכח קול צורריך. כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש (תהלים פג ג). מפני מה (תהלים פג ד): על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך כו’. וכן הוא אומר (זכריה ב יב): כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו כו’ וכו’, ללמדך שכל הקם כנגד ישראל, כאלו קם כנגד שכינה. וכן הוא אומר (שופטים ה כג): אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה’. וכי הוא צריך עזרת אחרים, והוא אומר ועושה, ושלח בסנחריב מלאך ולא הרגם, אלא נשף בהם ויבשו. אלא ללמדך שכל העוזר את ישראל, כאלו עוזר את השכינה. ולפיכך כתיב: כי גאה גאה, הרבית להתגאות אצל הקמים כנגדך. ומי הן אלו הקמים כנגד בניך. [עיין בפנים כל הקטע].

ויש לבאר למה המתגרה בעם ישראל נחשב שהוא מתגרה בהקב”ה, והרי הוא רק שונא את העם הזה ומה זה קשור להקב”ה. אלא שייחודיותם של ישראל הוא זה שהקב”ה בחר בהם להיות לו לעם, ומי שמתגרה בבחיריו מתגרה בו עצמו. ‘כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו’.

וראה במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ג: ר’ יהושע דסכנין בשם ר’ לוי אמר ששה הם שנבחרו כהונה לויה ישראל מלכות בית דוד ירושלים בית המקדש, כהונה מנין דכתיב ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן (שמואל א’ ב’ כח’) לויה מנין שנא’ (דברים יח’) כי בו בחר ה’ אלהיך, ישראל מנין שנא’ (שם דברים ז’) ובך בחר ה’ אלהיך, מלכות בית דוד מנין שנאמר (תהלים עח’ ע’) ויבחר בדוד עבדו, ירושלים מנין שנא’ (מלכים א’ יא’) העיר אשר בחרתי בה, ביה”מ מנין דכתיב (דברי הימים ב’ ז’) בחרתי והקדשתי את הבית הזה. (ועי’ שמו”ר תצוה לז’ ד’).

ובעדת קרח, שחלקו על כהונת אהרן בחיר ה’, עליהם כתוב: (במדבר יח, יא) לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּֽעָדִ֖ים עַל־יְהוָ֑ה וְאַֽהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י תַלִּ֖ונוּ עָלָֽיו׃  [ובפרש”י: כי בשליחותו עשיתי לשאת כהונה לאהרן ולא לנו הוא המחלוקת הזאת]. הרי שאף שטענותיהם בפיהם היתה נגד אהרן ומשה מעלה עליהם הכתוב שנועדו על ה’, וזאת כנ”ל, שהקב”ה הוא שבחר באהרן, והמפקפק בזכותו של אהרן על הכהונה חולק הוא על הקב”ה בעצמו.

ובחירת עם ישראל מה’, ‘אתה בחרתנו מכל העמים’ וכנ”ל, ולכן ‘כל הקם נגד ישראל כקם נגד השכינה’, כנ”ל בתנחומא.

ומבו’ בסנהדרין קי’ א’, ‘כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש’, וכן כתבו בשם חז”ל שהחולק על מלכות בית דוד כחולק על השכינה, והכונה כנ”ל, כי בחר ה’ בדוד, ומי שחולק על דוד חולק על מי שבחר בו. [ויתכן דזהו מש”כ רש”י בהושע (ג,ה) תנא משום ר”ש בן יוחאי בג’ דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקד’ הה”ד (מלכים א יב, טז) אין לנו חלק בדוד כמשמעו לאהליך ישראל (מלכים א יב) אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך. ולפי”ד, זה עצמו שאמרו ‘אין לנו חלק בדוד’ זה מאיסה במלכות שמים].

וגם ירושלים הרי זה מבחירת ה’ כנ”ל, ולפי”ז נמצא שהחולק על בחירתו של ירושלים כחולק על הקב”ה, והמואס בירושלים כמואס במלכות שמים כנ”ל. ובית המקדש בירושלים נקרא בתורה ‘המקום אשר יבחר ה”, ומי שחולק ואומר שהמקומות האלו שייכים למישהו אחר, הרי הוא כופר בבחירת הקב”ה.

ובילקוט שמעוני שמואל א רמז קו: תני ר’ שמעון בן יוחאי אומר כו’ בשלשה דברים עתידים למאוס במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבנין בית המקדש כו’, א”ר סימון בר מנסיא אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, הדא הוא דכתיב אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה’ אלהיהם זו מלכות שמים, ואת דוד מלכם זו מלכות בית דוד, ופחדו אל ה’ ואל טובו זה בית המקדש.