Tradition states that at some future time the Twelve Tribes will return to Eretz Yisrael.I have the feeling that we shall see their return a lot sooner than the return of the American orthodox Jew.
Anti-Zionists enjoy pretending their views have no influence upon the actions of the state of Israel. “We oppose the whole thing”, they say. “We are not in any way partisans of a particular policy!”
Um, no. Much as they might like the state to go away (note: anti-Zionists are not, in fact, anarchists…), for its duration, there is a certain set of actions taken by state actors for which anti-Zionists can be blamed, like it or not.
ידוע שהפסק של הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק”ל על ‘שלום תמורת שטחים’ הוא בצירוף שיטת האדמו”ר מסטמר זצ”ל בעל ויואל משה, שלא נתן שום ערך לכיבוש ארץ ישראל מהשנים תש”ח ותשכ”ז, כמבואר בתשובה של הרב עובדיה יוסף זצוק”ל שעשה מזה צירוף, (עי’ תחומין ח”י עמוד 42), ושיטת סטמר בנוי על יסוד שבכלל לא נוהג צבא בזמננו, שמעת חורבן בית המקדש, אסור להפעיל צבא, ורק משיח יכבוש א”י בלי שום צבא רק ברוח פיו, בקיצור אין עוד צבא בתורה וממילא אין מדינה של ישראל בתורה, עי’ כל זה ב’ויואל משה’.
משל למה הדבר דומה, אחד שיש לו ספק אם יש שבת בתורה או לא, ועכשיו בא לפניו שאלה אם יש בישול אחר בישול בדבר לח, והוא פוסק להתיר מדין ספק ספיקא, אולי אין שבת בתורה, ואת”ל שיש שבת בתורה אולי הלכה כדעה שאין בישל אחר בישול בדבר לח. וכן כאן יש היתר של נתינת שטחים, שאולי בכלל אין דין צבא ומדינה נוהג בזמננו, ואת”ל שכן, מוצא עוד כמה צירופין לתת שטחים. [ושיטת סטמר שנתבטל מצוות צבא מן התורה היא מופרכת לגמרי וכתבנו כמה חיבורין על זה ואכמ”ל].
Translation by Claude:
It is known that the ruling of the Gaon Rabbi Ovadia Yosef zt”l on ‘land for peace’ uses a “tzeruf” with the approach of the Admor of Satmar zt”l, the author of Vayoel Moshe, who ascribed no halachic validity whatsoever to the conquest of the Land of Israel in the years 5708 (1948) and 5727 (1967), as is explained in the responsum of Rabbi Ovadia Yosef zt”l in which he incorporated this position as one component of his ruling (see Techumin, vol. 10, p. 42). The Satmar position, in turn, is built on the foundational premise that the laws of military warfare are entirely inapplicable in our times — that from the time of the destruction of the Temple, it is forbidden to deploy an army, and only Mashiach will conquer the Land of Israel without any army, solely ‘by the breath of his mouth.’ In short, there is no longer any ‘army’ in the Torah, and consequently, there is no State of Israel in the Torah either — see all of this in Vayoel Moshe.
To what may this be compared? To a person who has a safeik whether Shabbos exists in the Torah at all, and now there comes before him a question of whether there is a prohibition of re-cooking a cooked liquid substance, and he rules leniently on the basis of a ‘sfeik sefeika’ (double doubt): perhaps there is no Shabbos in the Torah, and even if you say there is Shabbos in the Torah, perhaps the halacha follows the opinion that there is no prohibition of re-cooking a cooked liquid substance. So too here — there is a basis for permitting the transfer of territories: perhaps the laws of army and statehood do not apply in our day at all, and even if you say they do… Rabbi Ovadia finds several additional factors to combine [as a “tzeruf”] in permitting the ceding of Israeli territories. [The Satmar position — that the Torah commandment of military engagement has been nullified in our era — is utterly untenable, and we have written several treatises on this matter, but this is not the place to elaborate.]
Let me give an example. If a soldier deserts the battlefield in full view of his fellow soldiers, he is not making a decision as to the war. Nothing of the sort. He is getting his side’s men killed by injecting their hearts with his own cowardice. I don’t need to prove a matter of logic, but here’s the Rambam who says the same, anyway (Melachim 7:4):
ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
Why is Eitan Cabel a leftist? Because it’s what’s left over from his Yeshiva days. Why do Charedi MKs vote with the Arabs? Rabbi Elazar Menachem Shach. Who encourages the state to expel Jews from their land and hand it over to their non-Jewish enemies (the definition of ‘Mesirah’, and then some)? Some rabbis.
Just as environmentalists destroy mankind to “save it”, so do the Jewish enablers of the left enable them with fake Torah.
So when you hear their ignorant rhetoric about wanting to save innocent Jewish lives, keenly remember: these folks are indirectly responsible for dead Jews.
Good riddance to bad rubbish.
“Today, the world marks the passing of a brutal dictator who oppressed his own people for nearly six decades. Fidel Castro’s legacy is one of firing squads, theft, unimaginable suffering, poverty and the denial of fundamental human rights. While Cuba remains a totalitarian island, it is my hope that today marks a move away from the horrors endured for too long, and toward a future in which the wonderful Cuban people finally live in the freedom they so richly deserve…
בהגהות הגאון רע”א לשו”ע או”ח ריש סימן קע”ה ציטט את דברי ספר כד הקמח בביאור ברכת הטוב והמטיב בסעודה, והעתקתי אותם לכאן מהמקור (שהוא שונה מעט):