כך צוטט בפורום אוצר החכמה בשם קובץ ישורון (כרך א’ עמ’ שמה):
תניא באבות דר’ נתן (פרק מ’) לענין התלמידים, דרש ר”ג הזקן ד’ דברים. דג טמא דג טהור וכו’. דג טמא כיצד, זה בן עניים שלמד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ואין בו דעה. דג טהור כיצד, זה בן עשירים שלמד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ויש בו דעה. ופירשו עפ”ד הגמ’ ע”ז ל”ט א’, דג טמא כיוון דלית ליה חוט השדרה בדוכתא דרדיפי מיא לא מצי קאי. ובגמ’ שבת (קמ”ה ב’) קולייס האיספנין כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק, ע”ש. וזהו שאמרו, דת”ח שיש בו דעת משול לדג שיש לו חוט השדרה ויכול לשחות נגד הזרם. משא”כ ת”ח שאין בו דעת משול לדג שאין לו חוט שדרה ואינו מסוגל לשחות נגד הזרם, אלא נגרר ונסחב אחר הזרם.
(אדר”נ בפרק ל”ט ג’. ועדין צריך פי’ לפירושו.)