תועה לו האדם מול עלטה וסבך
איה לו הנתיב במרחבי מחשך
העלטה תפוג, הן כבר הואר השביל
אור נרו הציף דרכו יורה יבהיר
רוח במעופה אורות השביל תקטול
החשכה פרוסה, השוב נרו יטול?
אכן יצית שנית כולו אומר תקוה
ממשיך הוא לאורו אך שוב הנה כבה
פזמון:
אין לי אלא ציפיה דרוכה
עוד חמה תפציע תזרח
רק לאורה אצעד בבטחה
תקותי בה לא תזח
גולה לו ישראל בצר ובמצור
איה מגן מציל אור להם לצעוד
מקדש ומנורה יפיגו עלטה
יפיצו הם אורה
שלוה לשעתה
חורבן וסערה, דועכת לה אורה
פרוסה אימה
תואר עוד מנורה?
אכן תבא שני
תזרח ישועתם
עד יכא כורת
תשוח קומתם
פזמון:
אין לנו אלא ציפיה דרוכה
עוד גאולה תפציע תזרח
אל מושיע נצעד עדיך
תקותנו לא תזח
Reprinted with assumed permission.