צפו: על חגי מרחשון ועל הסיבה שלא חוגגים אותם
בימים הקרובים יחולו שלושה ימים טובים המוזכרים במגילת תענית • קצת על כל אחד מהמאורעות • האם יש למאורעות אלו משמעות בימינו? • למה איננו חוגגים אותם? • דברי ראש ישיבת הר הבית בבית המדרש בהר הבית • דיון מעניין מתפתח במהלך הדברים
בעשרין ותלתא למרחשון אסתתר סוריגא מן עזרתא
תרגום: בעשרים ושלושה במרחשון נסתר הסורג מן העזרה
מפני שבנו שם גוים מקום, והעמידו עליו את הזונות.
וכשתקפה יד בית חשמונאי נטלוהו מהן, וסתרוהו, ומצאו שם אבנים טובות, ונמנו עליהן וגנזו אותן. והן מונחות עד היום הזה, עד שיבוא אליהו ויעיד עליהן אם טמאות הן אם טהורות.
יום שסתרוהו עשאוהו יום טוב.
בעשרין וחמשא ביה אחידת שור שמרון
תרגום: בעשרים וחמשה בו נכבשה חומת שומרון
ומה היא אחידת שמרון שורא?
מפני שכשעלתה גלות בראשונה הלכו להם למטלית של כותיים, ולא הניחום. באו לסיבסטי, וישבוה והקיפוה ערי חומה, ונסמכו להם עיירות הרבה, והיו קורין להן ערי נברכתא.
בעשרין ושבעה ביה תבת סלתא למסק על מדבחא
תרגום: בעשרים ושבעה בו שבה הסולת לעלות על המזבח
מפני שהיו הצדוקין אומרין: אוכלין מנחת בהמה.
אמר להם רבן יוחנן בן זכאי: מנין לכם? ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה, אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומ,ר מפני שהיה משה אוהב את אהרן, אמר אל יאכל בשר לבדו, אלא יאכל סלת ובשר, כאדם שהוא אומר לחברו ‘הילך בשר הילך רכיך’.
קרא לו רבן יוחנן בן זכאי: ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים
אמר לו: מה ענין זה אצל זה
אמר לו: שוטה, ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלך והלא כבר נאמר יהיה עולה ליי ומנחתם ונסכיהם לריח ניחח אשה לה’.
מאתר חדשות הר הבית, כאן. (מקור הסרטון כאן)