מתוך מייל ההפצה של “מכון נקודה”:
באחד עבודות העריכה נתקלו צוות העורכים בקושי רב, נאמר בגמרא בפרק ערבי פסחים (קג:): כי מטא לאבדולי, קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא. אמר ליה: למה לך כולי האי? הא מנחא שרגא.
וכתב הרשב”ם: א”ל רבי יעקב בר אבא לרבא לאחר שהבדיל, למה ליה למר דעביד כולי האי הא איכא שרגא. והדברים מתמיהים, מה טעמו של הרשב”ם שהוסיף לכתוב ‘לאחר שהבדיל’, ומנין לרשב”ם רז זה.
צוות המכון יגע רבות, אך לא נמצא מי שעמד על נקודה זו. לאור זאת, שלח המכון את שאלתו קמי הגר”ח. תשובת מרן שר התורה, הדהימה את צוות המכון, תשובה של מי ששולט בש”ס ככף ידו ונהירין לו כל שביליו. וז”ל התשובה:
“בדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא (עירובין ס”ז ב’)”
ולביאור הדברים, נצטט את דברי רש”י (שם ד”ה בדאוריתא): בדרבנן, כגון עירובי חצירות שבקינן לחכם לעשות כהוראתו, והדר מותבינן ליה ללמוד אם יפה הורה.