פולמוס מטריית ‘מגן השבת’ – בד”ץ שערי שלום

בס”ד, כ”ב ניסן תש”פ

זעקה גדולה ומרה על פריצת גדר בשמירת שבת קדשינו ע”י קלי הדעת

הנני בזה במחאה נמרצת על דבר התקלה החדשה המשחרת לפתחם של שלומי אמוני ישראל, אשר קם יזם עסקי ושירטט מבנה של מטריה עם שינוי קל, ממש כל דהו, מהמבנה המקובל, ופנה לכמה רע-בנים קלים בקול תרועה רמה כאילו מצא עצה נפלאה להתיר שימוש במטרייה בשב”ק, ובכן חתמו לו רע-בנים אלו בשרירות לב, למרות שעפ”י האמת כל צורב אשר יתבונן אך מעט בפרוספקט של הממציא יווכח מיד שאין כל הבדל משמעותי כלשהו בין מטרייה זו לשאר המטריות, וכמו שאסרו רוב האחרונים שימוש במטרייה בשבת, ונתקבל כן להלכה כבר מאות בשנים בכל תפוצות ישראל, כן הוא גם במטרייה זו בדיוק ממש, אין שום הבדל והפרש כלשהו בינותם, אין זאת אלא שרע-בנים אלו הולכים לשיטתם בפירצות קודמות לחקות את הרפורמים מדורות קודמים, ולקעקע כל יסודות ההלכות מבית ישראל, כגון להתיר כל מיני שימושים של חשמל בשבת, כגון לצורך הרמת והורדת תריס חשמלי בשבת, והמציאו לשם כך סברת הבל כאילו שהדין של “המסיר תריס בפני החץ” הוא פחות מגרמא, ואין בו איסור כלל, ומדוע לא עיינו בראשונים בסוגיא (בסנהדרין עז) שכתבו במפורש שכל הפטור בזה הוא רק מטעם גרמא, אך באמת איסורא איכא, וכ”ה גם מפורש ברמב”ם, אין זאת אלא שכל מטרתם בחפצם הוא להתגדר בקולות חדשות ע”מ למצוא חן בעיני ההמון, ולהרחיק את קהל עדתם מקהל הציבור האותודוכסי “החשוך והפרימטיבי” ה’מתעקש’ לשמור מצוות כמו שהיה לפני מלחה”ע והשואה, ומנסים לבנות לעצמם במה חדשה ולכנות עצמם בשם “רבני האורתודוכסיה המודרנית”, ולשם כך כל שיבוש שהוא ימצא חן בעיניהם, ולא יחושו לקימחם כלל, וכ”ה גם כעת, שמוכנים להתיר שימוש במטרייה בשבת ע”י המצאה דלוחה שמכיון שבמטרייה החדשה ישנו טפח הנשאר פתוח לעולם, לכן אין בפתיחת המטרייה משום בניית אהל, כ”א משום תוספת אהל, אך הם בעצמם הרגישו באפסיות ההיתר, שהרי בשעת נשיאת המטרייה כשהיא סגורה הלא הטפח הפתוח נמצא למטה סמוך לקרקע, וע”כ התקין הממציא גם ידית נשיאה נוספת, אשר תאפשר לשאת את המטרייה כשהיא סגורה גם באופן שראשה יהיה כלפי מעלה, והרי פשוט שאין זה אפילו בגדר בדיחה, וכי יכולים לסמוך ע”כ שלעולם ועד ישאו את המטרייה דווקא כך ולא באופן השני, וגם הרי יכולים להניח את המטרייה בבית כשראשה כלפי מטה, וממילא כשמרימים והופכים אותה כלפי מעלה הרי זו יצירת אהל מחדש, אך האמת היא שאת אלו הרע-בנים לא מעניינת ההלכה כי הוא זה, וכל חפצם הוא כאמור, ולשם כך מוכנים אף להשפיל כבודם בדברי ליצנות המביישים את אומרם.

אך ע”כ יש להצטער, ולמחות בחוזקה על החרפה, על אשר צירפו להיתר רב זקן משבט הלויים, ירא וחרד, אשר כידוע אמרו חז”ל “הזהרו בזקן ששכח תלמודו לאונסו, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון”, והרב הזקן הנ”ל לא די שחתם על ההיתר המופרך בבלי דעת, עוד הוסיף רח”ל להתיר גם נשיאת המטרייה ב… עיר שאין בה עירוב, תצילה אוזניים משמוע זאת, איך ניתנה תורה למרמס, וכבר מעיד אחד מגדולי האחרונים ה”ה המהר”ם פדאווה כי בצעירותו כאשר חלה מורו ורבו המהר”י מינץ היו מעמידים תדיר שומרים בחדרו לבל יבואו בני אדם שאינם מהוגנים להחתימו על דברים אשר לא כדת, ויש לזעוק בדמעות כלפי בני ביתו של הרב הזקן הנ”ל, איך הניחו כבוד זקנם להתגולל באשפתות, הרי מילתא דפשיטא היא שההיתר שמובא בפוסקים לנשיאת מפתח בשבת בעיר שאין בה עירוב הוא אך ורק כאשר ע”י המפתח סוגרים את שתי קצות החגורה וכיו”ב, ולא עלה על דעת איש מעולם להסתפק בכך שמחברים את החפץ הנישא “למתלה האחורי של המעיל כדוגמא או לכל מקום אחר במעיל”, כלשונו של היצרן בפרוספקט שעליו החתים את הרב הזקן הנ”ל, וזהו הרי דבר זר שאסרוהו כל הפוסקים, כמבואר בט”ז ובמגן אברהם ובפרי מגדים ובמחצית השקל ובמשנה ברורה ובערוך השלחן ובכף החיים ועוד רבים, ואין מי שחולק ומתיר בזה, וכמו שהטעוהו וניצלו לרעה את שיבתו בזה, כך ניצלו לרעה את שיבתו גם בעצם ההיתר הרפורמי ללכת עם מטרייה בשבת קודש.

וע”כ הנני בזה בקריאה נרגשת לכל מורי ההוראה ורבני הקהלות די בכל אתר ואתר, אנא ואנא חוסו נא על כבודה של תורה הניתן למרמס בידי יזמים עסקיים למיניהם, ולפרסם בהמון כי שבת קדשינו לא תהיה למשיסה, ופשוט הדבר אשר מי שיתעקש לחלל השבת בפרהסיא הרי הוא מוציא את עצמו מקהל עדת ישראל, ויינו יין נסך, ושלומי אמוני ישראל ימשיכו לעשות את השבת לדרתם ברית עולם, אות היא לעולם למעשה בראשית, ובה נקדשנו מכל העמים.

וע”ז באעה”ח ביום ה’ לסדר “להבדיל בין הטמא ובין הטהר“, איסרו חג דחג המצות ה’תש”פ

פנחס שפירא חופק”ק בית שמש ת”ו

Reprinted with permission.