ספר צדקת הצדיק סימן פ”א:
פעמים נגזר על אדם למות חס ושלום משום אין מלכות וכו’ כמו שאמרו בדוד המלך ע”ה (שבת ל’.) ומשה רבינו ע”ה, והעצה לזה העדר הקנאה ושיסכים שיאפיל השם יתברך אורו בחייו ויזרח אור אחר, וכמו שאמרו (תנחומא ואתחנן ו’ ומדרש רבה וילך ט’ ט’ עיין שם) במשה רבינו ע”ה שנסתמו ממנו מעינות החכמה ועמד לפני יהושע, אלא שהוא אמר, מאה מיתות ולא קנאה אחת [אף על פי שאמרו (סנהדרין ק”ה ע”ב) בכל מתקנא חוץ וכו’ זהו לאחר מיתה כהראיה דשם] משום דאכתי לא עבר ירדנא כדרך שאמרו בנדרים (כ”ב.) עיין שם, כי קנאה נמשך מלב רגז, אבל כשמדבק עצמו בקדושת ארץ ישראל, האידנא שכל אחד יש לו ארבע אמות שם [וכן מקום רגליו בבית המקדש. וזהו (מלכים – א ח’ מ”ח) והתפללו אליך דרך ארצם ואין כאן מקומו] יוכל זה.