כישלון הציונות
בניגוד למה שסיפרו לנו: הציונות נכשלה. מטרת הציונות, מראשית הקמת התנועה, הייתה מענה ל”שאלת היהודים” – סכנה קיומית שריחפה על יהודים בגולה. האסון התממש – איחרנו את הרכבת.
התנועה הציונית הוקמה על ידי בנימין זאב הרצל שהתמסר לרעיון כבר מסוף המאה ה-19. מטרת הציונות, מראשית הקמת התנועה, הייתה מענה ל”שאלת היהודים” – סכנה קיומית שריחפה על יהודים בגולה. האסון התממש – הציונות נכשלה – איחרנו את הרכבת.
הרצל, בן למשפחה חילונית, חווה אירועים אנטישמיים מגיל צעיר בבודפשט, הונגריה בה גדל. הוא למד בבית הספר יסודי יהודי והמשיך את לימודי התיכון בגימנסיה הריאלית הציבורית, אותה נאלץ לעזוב עקב אווירה אנטי יהודית עוינת. את לימודי המשפטים סיים באוניברסיטת וינה בה השלים דוקטורט במשפטים. גם את אגודת הסטודנטים נאלץ לעזוב בגלל איבה ליהודים. את מקצוע עריכת הדין נטש לדבריו בעיקר בגלל מגבלות קידום מקצועי על רקע אנטישמי.
אנקדוטה סמלית ומעניינת אודות הרצל, שנעלמה מאתנו, אינה מוזכרת (ואינה שייכת לנושא הכתבה…): בנימין זאב הרצל היה בן למשפחה ספרדית מצד אביו, ואשכנזי מצד אמו… סבו של הרצל היה גבאי בית כנסת של קהילה ספרדית בסרביה בה כיהן הרב יהודה שלמה אלקלעי. רב יוצא דופן שהיה ציוני עוד לפני שהומצא המונח “ציונות” וגם עלה בעצמו לארץ ישראל. מנפלאות ההיסטוריה היהודית… הרצל בישר בדמותו גם את מיזוג עדות ישראל.
יש לשער שהגותו של הרב הדומיננטי אלקלעי (שמוכר היום כאחד ממבשרי הציונות הראשונים) השפיעה על הלך הרוחות במשפחה מצד האב, ותרמה גם היא להתפתחות המחשבה הציונית אצל הרצל.
את הרצל הטרידה בראש ובראשונה “שאלת היהודים”. הסיכון הקיומי שמרחף על יהודים. בשנת 1895 הוא ציין ביומנו בפריז כי אף חלפה בראשו המחשבה שהתנצרות המונית עשויה להיות הפתרון ל”בעיה היהודית”. הקונגרס הציוני הראשון שהרצל יזם בבזל שבשוויץ (1897) קרא להקמת בית ליהודים בארץ ישראל. למרות זאת, בערה בהרצל ההכרה שיש להוציא את היהודים מאירופה ופחות חשוב לאן: אוגנדה, קפריסין, צפון סיני, או ארץ ישראל. פעילותו הציונית האינטנסיבית נמשכה פחות מעשר שנים – הרצל נפטר בגיל 44.