נטיעת עצים בא”י מקרבת את הגאולה

מצווה לטעת עצי פרי בארץ ישראל. בנטיעה יש כמה מצוות, בנוסף למצוות ישוב ארץ ישראל. נטיעת חמשה אילנות מאכל בארץ ישראל פוטרת את הנוטע מלצאת למלחמה, עד סוף השנה הרביעית. נטיעת עצים בארץ ישראל מהווים את אחד מסימני הגאולה.

מקורות

בפרשת קדושים (ויקרא יט, כג) נאמר “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל”. חז”ל במדרש דייקו מייתור המילה ונטעתם, ולא כתוב רק שלוש שנים יהיה לכם ערלים, ללמד שיש מצווה לטעם עצים בארץ ישראל^[1].

במדרש מסופר שמשה רבינו ציווה את עם ישראל הנכנסים לארץ, לקחת מעדר ולטעת עצים. וז”ל “כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הה”ד כי תבאו אל הארץ ונטעתם “^[2].

כל זה בנוסף למצוות יישוב ארץ ישראל שיש בזה, כמבואר בגמ’ (ב”מ קא, ב) ונפסק בשו”ע (חו”מ קס”ח, א) שיש בנטיעת עצים מצוות ישוב ארץ ישראל.

כך גם נאמר במדרש שה’ מצווה את יצחק אבינו להתיישב בארץ ולטעת בה עצים. על הפסוק “וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ… וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ”^[3]. אמרו במדרש שכן בארץ – עשה שכונה בארץ זרע ונטע אילנות^[4]:

המשך לקרוא…

מאתר המכלול, כאן.