לגבי המכתב ההוא המובא בספרים רבים (עפ”ר מילקוט מעם לועז) מתוך ויקיפדיה:
בספר שלשלת הקבלהמובאת שמועה כי בקהיר נמצא ספר שחיבר אריסטו בסוף ימיו, בו הוא חזר בו מכל דעותיו הקודמות (בנוגע לבריאת העולם, הישארות הנפש, השגחה פרטית וכו’) לאחר ש”השמעוני” (הכוונה כנראה לשמעון הצדיק) הוכיח לו אחרת, ושבסוף הספר מופיע “כתב” (אותו מביא ‘שלשלת הקבלה’ בשלמותו) ששלח אריסטו לתלמידו אלכסנדר מוקדון, בו אריסטו מסביר כי הוא חזר בו מכל מה שכתב בעבר לאחר שהתווכח עם “חכם מחכמי ישראל”, אימץ את האמונה היהודית, ושאילו היה יכול לקבץ את כל ספריו אשר הופצו ברחבי העולם היה “שורפם באש בל יישאר אחד”. עם זאת, מדובר בכתב מזויף שאינו של אריסטו, המכיל אמרה של סוקרטס שאינה מיוחסת ליהדות.
ובכלל, ספריו לא הופצו בחייו.