פלפולא דאורייתא / הרב רפאל סויד, ראש כולל נר יוסף, מח”ס ‘מנחת רפאל’ ו’שמעתתא דספיקות’
למען נחדל מעושק ידינו – הערות בענין האם מותר לגזול מהמדינה
א. בקובץ לזכרו של הג”ר יעקב יוסף זצ”ל במאמרו של הרב יוסף חיים אוהב ציון מובא שהגר”א גנחובסקי זצ”ל שכיהן כר”מ בישיבת טשיבין, שסמוכה לביתו של הגר”י יוסף, ומכיון שהגר”י יוסף כיהן כחבר כנסת בשנת תשמ”ד, ע”כ יש לו טלפון בחינם על חשבון המדינה לכל ימיו, ומכיון שלהגרא”ג היו לא מעט שיחות טלפון לחו”ל שעלו בזמנו כסף רב, ע”כ היה מגיע לביתו של הגר”י ומדבר בטלפון זה שהוא בחינם, והגר”י אמר שלמרות שהוא עצמו אינו חושב שמותר לקחת כסף מהמדינה, מ”מ לא ימנע מהגרא”ג לעשות כן אם חושב שהדבר מותר, וביררתי עובדה זו אצל בנו של הגרא”ג, הג”ר שלמה גנחובסקי שליט”א, ותלמידו המובהק הג”ר שמואל פיש שליט”א, ואמרו לי שלא שמעו מעולם דבר זה, ולא ידוע להם על קשר כלשהוא עם הגר”י יוסף, ואם היה כזה קשר ודאי היו יודעים מכך.
ב. שמעתי בשם הגרי”ב שרייבר שליט”א שאמר שאביו הג”ר פנחס זצ”ל שהיה ניצול שואה, ונתייתם מאביו ואמו הי”ד, היה באפשרותו לקבל הון עתק כפיצויים מגרמניה, לו היה מצהיר שהיה באירופה בזמן שהוריו נרצחו, [ואליבא דאמת הי’ כבר בטהרן], ושקל בענין והחליט שאי”ז השתדלות המחויבת, ואמר הגרי”ב דאמנם אביו לא היה אדם עשיר, אולם חיתן את כל ילדיו, ולא הלך מן העולם עם חובות, [ויש לציין שהמשגיח דפוניבז’ מו”ר הגר”א גינזבורג זצ”ל הי’ אומר שהתשדלות היא קנס, וע”כ כשיש צד איסור כבר לא קנסוהו לעשות השתדלות זו, אמנם יל”ע בזה ממה שהקילו בפוסקים בהפסד מרובה, וצ”ע] ושמעתי מהג”ר אליהו דיסקין שליט”א שבדידי’ הוה עובדא והיה לו ניסיון של ממונות בכסף של קופת חולים, ובסופו של דבר החמיר בזה, ואמר שהקושי להחמיר בדבר, משום שאי”ז נותן תחושה רוחנית כמו אדם שמשלם כסף רב על אתרוג וכדו’, ודו”ק בזה.
ג. שמעתי מהג”ר עמרם פריד שליט”א בעניין נסיעה באוטובוס בלא תשלום, שיש המקילים בדבר מכיון שהמדינה משלמת לחברה ללא קשר כמה אנשים נסעו באוטובוס, [ויש להעיר שמבחינה מוסרית ישנה בעיה לעלות לאוטובוס בלי לשלם, מכיון שמשרד התחבורה שולח אוטובוסים לפי כמות התיקופים ברב קו, וע”י זה שישנם כאלו שאינם משלמים מבחינת החברה הר”ז כאילו האוטובוס חצי ריק, וע”כ אינם מאמינים שיש עומס בקווים, וגורם נזק לאותם המשלמים שעקב זה נוסעים בצפיפות רבה] ואמר דאין להקל בזה, והיינו משום שהאוטובוסים הם בבעלות החברה, וא”כ בזכות החברה להתנות שאסור לעלות ללא תשלום, ומי שעולה בלא תשלום הוא גזלן מחמת שעולה ללא הסכמה, ולא מחמת שלא משלם, ואלא דא”כ יל”ד שלא מחויב לשלם אחר שכבר עלה, כיון דבלא”ה כבר עלה בלא תשלום, וע”ז ענה הגר”ע פריד דמ”מ מחויב למנוע איסור למפרע, וכבר דנו בזה האחרונים האם אדם מחויב למנוע איסור למפרע, עי’ בשו”ת חידושי הרי”מ [חו”מ סי’ ט’], והארכתי בזה בקונטרס מנחת רפאל [ח”ג סי’ א’] והוכחתי מתוס’ בשבועות [יט,א] שאדם מחויב למנוע את עצמו מלעבור על איסור למפרע.
ד. ויש לציין שבחברת נתיב אקספרס ישנה שותפות של עכו”ם, וא”כ בכך שלא משלם הו”ל הפקעת הלוואתו שמותרת, וכך שמעתי מהגרש”צ רוזנבלט שליט”א, אמנם יל”ד בזה בכל עניין המניות היאך דנים ענין זה, ונושא זה רחב מאוד ואכמ”ל, ויעוי’ בספר יסודות בחו”מ מתורת הגר”י ברטלר זצ”ל דס”ל דאין בעלות לחברה בע”מ כלל, והוי כמו בעלות לבהמה.
[ואמנם לא מיקל בזה לגבי ריבית כדעת האגרות משה, יעו”ש].
ה. אמנם ראה בספר “אורחות הרב וראש הישיבה” הג”ר אלחנן פרץ שליט”א מתורת רבו הגרח”פ שיינברג זצ”ל לגבי נסיעה באוטובוס ללא תשלום, שאחר שהוכיח שיש איסור גמור לקחת ממון המדינה ללא רשות, כתב להקל למבוגר לעלות לאוטובוס עם רב קו נוער, וזאת שעפ”י בירור שעשה המדינה משלמת באופן כללי ללא הבדל נוער או מבוגר, ומהחברה אינו גוזל משום שהתשלום הוא מהמדינה, אמנם לפי טעמו של הגר”ע פריד יש להחמיר בכה”ג.
ו. וכמו”כ נשאלתי האם מותר לקחת שקיות נשיאה מהסופרמרקט ללא רשות, כיון שהתשלום מועבר למשרד להגנת הסביבה, ואמרתי שאסור לקחת, והיינו משום שאמנם הכסף מועבר למדינה, אך מכיון ששקית זו עולה לבעה”ב, וכיום לא מעלה את המחירים של המוצרים עקב השקיות, ולפני שעבר חוק השקיות גלגל שוק זה כמיליארד ש”ח, ועקב החוק ירדה צריכת השקיות בארבעים ושנים אחוזי הנוסעים, וא”כ הוי גזלה מבעה”ב ולא מהמדינה. [וכמו”כ יש שטענו שכמות האוטובוסים היא לפי הנרשם במכשירים על כמות הנוסעים, וא”כ אדם שלא משלם גוזל את המקום עליו הוא יושב, שכיון שלא שילם ע”כ האוטובוס יותר מלא, וכמו”כ לגבי רישום פיקטיבי של בחורים ואברכים בישיבות וכוללים, שאי”ז לקיחת ממון מהמדינה, כיון שהתקציב הישיבות והכוללים הוא גלובלי, ולא לפי מספר הבחורים, וע”כ נחשב שגוזל מישיבות אחרות, והיינו דווקא כשרושם אברכים שלא לומדים כלל, ולא כשמסיבות טכניות רושם אברכים שלומדים במקומות אחרים אצלו, אכן לגבי תביעה ממונית, יל”ד האם שאר האברכים יכולים לתבעו ממון, כיון שאינו לוקח ממון בידים, אלא גורם שיכנס כסף לחשבון הבנק, וכידוע הכסף בבנק הוא בגדר הלוואה ולא פיקדון, וממילא מי שפורץ בדרך ממוחשבת לחשבון בנק, אינו גזלן אלא בגדר קורע שטרותיו ל חבירו, כיון שמוחק את החוב של הבנק לאותו אדם, וא”כ חייב רק מדינא דגרמי].
ז. שמעתי סברא נוספת לאסור לקיחת ממון מהמדינה, בשם הגר”י זילברשטיין שליט”א, משום שגורם שהמדינה תגבה מיסים נוספים, וא”כ מכשילם בגזל, ויל”ע בזה האם נימא דאדם בודד אינו גורם לכך, ומאידך גיסא הגר”ג נדל זצ”ל ס”ל בענין קניית אג”ח של המדינה, דהו”ל רוצה בקיומו ע”י דבר אחר, ושמעתי מנכדו שיחי’ שע”כ אחז שזו מצוה לגנוב מהמדינה, כיון שבכסף זה נעשים דברים האסורים עפ”י הלכה, ויל”ע בזה מאחר ואת הדברים הנוגדים להלכה בלא”ה יעשו, ואם יחסר להם כסף יפחיתו בתקציב לענייני דת, ויש לברר שמועה זו, וכמו”כ שמעתי שהגר”‘ח גריינימן זצ”ל היה לוקח ערבות לד’ מינים מיערות קק”ל, וכלומר דס”ל שלא זו בלבד שאין בזה חשש גזל, אלא אף דאית בי’ דין “לכם”, והיינו דעדיף מגזל עכו”ם שכתב ע”ז המג”א [סי’ תרל”ז סק”ה] בשם היראים דאף למ”ד גזל עכו”ם מותר, מ”מ לא הוי לכם, והיינו משום דס”ל שלוקח את ממונו שנלקח ממנו שלא כדין.
ח. כמו”כ יל”ע מחמת סברא נוספת דאמנם אין למדינה סמכות לגבות מיסים לשיטות אלו, אך מ”מ לא יוכל לגבות יותר מכמה ששילם, וא”כ הרבה מהציבור החרדי שבקושי משלמים מיסים ומאידך גיסא מקבלים קצבאות רבות כקצבת ילדים והבטחת הכנסה, וחופשות לידה ועוד, וא”כ הסכום שמקבלים הוא הרבה יותר ממה שנותנים. [ואמנם יש הטוענים שהציבור החרדי יכול להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית – ראה קונטרס “עובדות או הסתה” שכתב הרב שלמה בניזרי – הנה מלבד שדברים אלו לא עומדים במבחן המציאות, מחמת שחסרים שם פרטים רבים ואכמ”ל, חשבון זו כולל את הציבור החרדי, כולל העשירים שבו, אולם לדעה זו שלמדינה אין סמכות גבייה, וא”כ כל אחד לא יכול לקחת יותר ממה שנתן].
ט. כמו”כ שמעתי בשם הגרח”פ ברמן שליט”א מראשי ישבת פוניבז’ שיש לחלק בין לקיחת ממון מהמדינה, לבין אי תשלום מיסים, והיינו משום שאף אם נאמר שאחרי שהממון אצלם יש להם בעלות, מ”מ אינו מחויב לשלם להם מיסים, כיון שאינו מכיר בבעלותם, [והכסף שאחרים שילמו אינו נשאר בבעלותם כיון שהתייאשו מכסף זה].
י. בדידי הו עובדא שהתבקשתי לעזור בכתב תביעה לאדם שנפגע מחברת חשמל, והתביעה היא כמובן בערכאות, ולכאו’ יל”ד שאין היתר לגבות את כל הפיצויים שניתנים עפ”י חוקי המדינה, אלא את דמי הנזק בלבד, [ואמנם זו החלטה שלהם שלא ללכת לדין תורה, אבל עדיין אי”ז מתיר לגבות ממון שלא מגיע עפ”י דין] אולם בחברות ביטוח יש לומר ששפיר דמי לתבוע בערכאות את כל הפיצוייים, כיון שכך סוכם שהפיצויים יקבעו בערכאות, ובחברות ממשלתיות, ולכאו’ תליא בנידון האם מותר לקחת ממון מהמדינה ללא הסכמת, אלא דיש מקום לומר דדמי לחברת ביטוח, כיון שדנים אותם לפי חוקיהם.
יא. ראיתי מובא מהרב יעקב וירזבינסקי שיחי’ מנהל ישיבת אורחות תורה ששאל את הגראי”ל שטיינמן זצ”ל האם מותר לבקש תקציב מהאפוטרופוס הכללי [שכל מי שמת בישראל ללא יורשים, הכסף מועבר למדינה, שמעבירה את הכסף לעמותות שונות] ואמר הגראי”ל דהוי גזל גמור, כיון שאין לך אדם בישראל שאין לו יורשים, וא”כ הוי גזילה מהיורשים האמיתיים, ויל”ד בזה מאחר והכסף אינו בעין, אלא כל הכסף מעורב בחשבונות הבנק מכלל הכסף של המדינה, ועוד דהוי זוטו של ים, מאחר והמדינה לקחה ממון זה, ואע”ג דאינו אבודה ממנו ומכל אדם, י”ל עפ”י מה ששמעתי ממו”ר הגר”ד מילר שליט”א בשם הגר”ש רוזובסקי זצ”ל שה”כל אדם” הוא שיעור ב”אבודה ממנו”, וא”כ אף הכא הדבר אבוד ממנו באופן מוחלט, וצ”ע.
יב. [אמנם יש מקרים מסוימים שהדבר אסור, וכגון במעשה שנשאל אאמו”ר שליט”א באישה עשירה שמתה בספרד ללא יורשים, והתקשר עו”ד מספרד לאישה בישראל ששמה הוא כשם אותה אישה בספרד, והציע לה שתצהיר שהיא קרובת משפחתה, והיא תקבל את כל עשרות המיליונים, והיא תיתן לו אחוזים נאים, ופסק אאמו”ר שליט”א לאסור, כיון שאין לך אדם בישראל שמת ואין לו יורשים, וא”כ גוזל את יורשי אותה אישה, והתם לא הוי זוטו של ים, כיון שהכסף עוד לא נלקח לאוצר המדינה, וכן הוי אותו ממון ממש, ודו”ק]
יג. שמעתי מאאמו”ר שליט”א להעיר שאף אי נימא שמותר לגנוב מהמדינה, מ”מ בעל עסק שמקבל מע”מ מהקונים, אין לו לקחת את הממון לעצמו, כיון שהוא סה”כ שליח להעביר את הכסף לרשויות המס, וכמעט כל אדם [מלבד ה”קנאים” מעדיף שהכסף ילך למדינה וחלק ממנו יחזור אליו, מאשר שכל הכסף ילך לאדם פרטי.
יד. יל”ע להסוברים שמותר לגנוב ממון מהמדינה, א”כ היאך הנציגים החרדים מצביעים על העלאת מיסים, והא הוי גזל שלא כדין, והנה על כל עניין ההצבעות לתקציבים לחילולי שבת וכדו’, כבר דנו בזה והתירו מכמה סיבות, אולם אם הנציגים יוזמים דבר זה, צ”ע.
טו. יש לציין שהרבה מהשאלות על ההסתכלות למדינה בענין דינא דמלכותא, הם ג”כ שאלה השקפתית, ראה לדוגמה בשו”ת יביע אומר [ח”ו או”ח סי’ מ”א] ודו”ק היטב בזה.
(הועתק מתוך אספקלריא לפרשת האזינו ויום הכפורים תשפ”א עמודים סט-עב, והופיע במהדורה משופרת בבטאון “מכון עליה” בגליון האחרון.)
הערה: כמובן, אין ללמוד מהנאמר לעיל לגבי הלכה למעשה.