מדריך לא פוליטיקלי-קורקט לקפיטליזם מאת רוברט מרפי – בעברית

“השיטה החברתית היחידה שבאמת עובדת”: עולם טוב יותר, עולם קפיטליסטי יותר

העורך גלעד אלפר מספר על ספרו החדש של רוברט מרפי, שמציג את אידיאל השוק החופשי באופן בלתי מתפשר ובסגנון נגיש. רכשו את הספר בהנחה מיוחדת לקוראי ‘מידה’

“קפיטליזם היא השיטה החברתית היחידה שבאמת עובדת. הקפיטליזם הוא זה שמיגר את העוני, וחילץ את המין האנושי מחיים קצרים, קשים ומלאי מחלות. הקפיטליזם הוא כל כך אפקטיבי בשיפור רמת החיים, שכיום העשירון התחתון במדינות קפיטליסטיות מרוויח פי עשר מהעשירון התחתון במדינות הכי פחות קפיטליסטיות”.

כך פותח גלעד אלפר, העורך המדעי של “המדריך הלא פוליטיקלי-קורקט לקפיטליזם”, את השיחה על הספר החדש שרואה אור בהוצאת סלע מאיר. ספרו של ד”ר רוברט מרפי לא רק תורגם לעברית, אלא עבר התאמה לקורא הישראלי עם דוגמאות מהחיים היומיומיים בארצנו הקטנה.

אלפר, שעבד על הספר בצוותא עם אורי רדלר, מספר בשיחה עם ‘מידה’ על ייחודו של הספר ועל חשיבותו לקורא הישראלי. “ישנם כמה מאפיינים ייחודיים שגרמו לי להתאהב בספר הזה”, הוא אומר ומסביר כי מדובר בטקסט בלתי מתפשר ששואף להציג את הקפיטליזם באופן טהור יחסית. “ספרים אחרים, גם כאלו שדוגלים בכלכלת שוק חופשי, לא פעם מתייחסים למצב הקיים היום ברוב המדינות, של ריכוזיות ומעורבות ענפה בחיי האזרחים, ומתפשרים אתה, במובן המעשי, וגם התאורטי. הספר הזה מציב אידאל גם במקומות בהם הוא נראה כרגע לא ישים”.

בנוסף לכך אומר אלפר כי סגנונו הייחודי של המחבר הופך את הקריאה לכיפית ונוחה, בניגוד לספרים אחרים בנושא. “הכתיבה של רוברט מרפי קצת דומה לסגנון של בלוגים טובים. בנושא שעלול להיות יבשושי כמו כלכלה, יש לסגנון כזה תועלת רבה עבור אנשים שמתחילים להתעניין בתחום”, הוא מסביר.

יותר שפע, פחות זיהום

כותרת הספר רומזת בבירור על הקשר שבין הקפיטליזם והסלידה מתרבות הפוליטיקלי-קורקט, ואלפר בהחלט מסכים עם האבחנה. “כמובן שישנו חיבור. הרבה פעמים סוציאליסטים מביעים עמדות חברתיות שנראות יפה על הנייר למרות שבפועל הן יוצרות נזק אדיר”, אומר אלפר ומביא כדוגמה את נושא ה- sweatshops, הכינוי למפעלים במדינות עולם שלישי בהם תנאי העבודה קשים.

“קל להתנגד להם ממקום מושבינו במערב, וזה מצטלם יותר טוב לדרוש תנאים הולמים בעבודה ולהתנגד לעבודה של ילדים, אבל בפועל זו הדרך של אוכלוסייה נחשלת לשפר באופן דרמטי את רמת החיים”. אלפר מוסיף כי אם המפעלים האלה היו נסגרים או אם לחלופין הייתה נאסרת עבודה בכאלה תנאים (נניח ללא מזגן, או שעות עבודה ארוכות), הראשונים להיפגע היו אזרחי אותן מדינות, שהיו נופלים לעוני חמור יותר וללא תקווה להתקדמות.

“הרבה פעמים מי שנפגע מהשיח הפוליטיקלי-קורקט אלו דווקא החלשים. הרי מדינות המערב ובראשון אנגליה וארה”ב עברו את אותו תהליך במאה ה-19. למזלם, הם לא נפלו קרבן למתחסדים ממדינות עשירות שניסו לעצור את ההתקדמות הכלכלית שלהם, כדי שאותם מתחסדים ירגישו יותר טוב עם עצמם”.

המשך לקרוא…

מאתר מידה, כאן.