מיועד למבוגרים
לא מתאים לילדים ולבני נוער
במקום הקדמה
במאמר זה יתואר כיצד עם ישראל טעו ועבדו לעגלי הזהב בתקופת ירבעם בן נבט עד גלותם מעל אדמתם. עם ישראל – עם קדוש וטהור, אשר היה תחת שלטונו הנשגב והמרומם של שלמה המלך; עם שהיו מעולי הרגלים לירושלים בכל שנה וראו שם עשרה ניסים קבועים; עם שישבו בשלווה והשקט ולמדו תורה והלכה – בבת אחת הפסיקו לעלות לבית המקדש בירושלים והחלו לעבוד עבודה זרה ולהשתחוות לעגלי הזהב שהעמיד ירבעם בן נבט – בדן ובבית-אל.
התוכן ברובו נבנה על פי מפרשי הנביא, מדרשי חז”ל, והספר “ילקוט מעם לועז”, התיאור פעמים שנעשה באופן מודרני כדי להבינם ברוח זמננו.
מטרת מאמר זה לענות על השאלות המטרידות רבים: כיצד יתכן שכלל ישראל טועה בדבר הלכה מסוים, הלכה חמורה עד כדי עבודה זרה? כיצד יתכן שיש ת”ח שאינם מעוררים ומתריעים על כך, ואף קרוביהם נכשלים בדבר זה? כיצד יתכן שלמרות כל ההתראות משמים, עם ישראל לא נרמזים ומנסים לתלות זאת בסיבות שונות ומשונות מלבד עבודה זרה?