ציטוט מתוך דברי הרב משה צוריאל שליט”א:
בגמרא (ערכין לב, ב) שאלו מדוע שמו של יהושע בן נון מוזכר באופן מקוטע “ישוע” (נחמיה ח, יז) מחוסר אות ה”א? וענו כי אנשי כנסת הגדולה, שעלו לארץ ישראל בתחילת ימי בית המקדש השני, התפללו לבטל יצר הרע של פולחן עבודה זרה, והצליחו בתפילתם! אבל מדוע משה רבינו עצמו לא התפלל על כך? וענו כי כיון שלא הורשה לבוא לארץ ישראל, לא היתה לו זכות ארץ הקודש שתפילתו תתקבל בצורה מוצלחת יותר. וזו היא הטענה העצומה נגד יהושע בן נון. כיון שהוא כן זכה לבוא ארצה, מדוע הוא לא התאמץ להתפלל על כך? ולכן פגמו בשמו.
הנושא הזה, שהתפילות מסתייעות בזכות זו שהן נאמרות בארץ הקודש, מודגש במסכת ברכות (ל ע”א). והוא מהמקרא שאמר שלמה המלך “והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם” (מלכים-א ח, מח).
לכן תמוה מאד, שדוקא ביום הקדוש הזה, ראש השנה, בו אנו מבקשים חנינה וברכה לכל בית ישראל, מי שהוא כבר נמצא בארץ הקודש, יצא ממנה כדי להתפלל?! זה הוא ההיפך ממה שאמרו חז”ל, והוא בבחינת “וימאסו בארץ חמדה” (תהלים קו, כד).
ניתן לראות השאר כאן.