מתוך סוגרים מרובעות בקונטרס האנטי-ציוני “באין חזון” עמ’ יד (בהשמטת הראיה):
…מתירי הבחירות ראוי להם להטיל תנאי שהנבחרים לא יהנו בממונם מחמת שררה זו; ולואי שהיו כופין את חברי הכנסת שלהם למסור את כל משכורתם לידי מועצת גדה”ת, ותחת זה יפרעו להם מועצת גדה”ת שכר בטלתם כראוי להם, ויקנסו אותם אם עשו איזה דבר שלא כראוי.
כפתור ופרח!
כמובן, עצם דעתו על אותה מועצת היא שלילית מאד, וז”ל שם בסי’ ד’:
וגם הדבר ידוע שמנהיגי אגו”י אינם שואלים בעצת גדולים אלא עושים הכל על דעת עצמם, ואם יש להם לפעמים איזה צורך בהוראת רבנים כדי להטעות את ההמון, אז שואלים רק אותן רבנים שהם יודעים שיסכימו להם. וכל ענין מועצת גדולי התורה הוא זיוף נורא מאד, וחם לבי בקרבי מדי דברי בו, ומה לי להאריך בדבר המפורסם. [ע’ לקמן בקונטרס זה סי’ ח’].
(ניתן למצוא את סימן ח’ הנזכר בעמ’ 69-74.)
אני קצת נוטה לפקפק במשפט הראשון.
הנה הקטע החשוב לדעתי:
וכמו הרבה חומר אנטי-ציוני, חלק ממנו נגד הציונות (X), וחלק נגד מדינת ישראל (V). ומתוך החצי השני, כחצי לא חש לקמחיה (כגון שמדמה את המדינה הזו לשלטון בן נצר, כתובות נ”א ב’, ללא הסבר). אבל ברבע האחרון תמיד אפשר למצוא מרגניתא טבא (על אף הצביעות הגדולה שלהם שלא להתיחס כך ליתר המדינות)…
כפי שכתבו הסופרים: “דבר אחד טוב מציל על כל הספר”.