הרתעה – זו השפה של המזרח התיכון

זה כבר הפך לרוטינה קבועה. איש שמאל כזה או אחר מאשים את ישראל בפשעי מלחמה, ברצח עם, בכל העוולות שנעשו מאז נברא אדם על-פני האדמה, וכולנו מזדעקים על העוול והנזק שהוא גורם לנו בזירה הבינלאומית. לעיתים מדובר בפוליטיקאי מתריס כמו יאיר גולן, לעיתים ב’לשעברים’ מתוסכלים כמו אהוד אולמרט ובוגי יעלון, ולעיתים באישי תקשורת מופרעים בנפשם כדוגמת ישראל פריי בעל החזות החרדית, שמאפיל בטרוף שלו אפילו על הקיצוניים שבנטורי קרתא. כעת אנו שומעים על ערד ניר, כתב חדשות ותיק מערוץ 12, אשר קובע, כי “ישראל בונה מחנות ריכוז” עבור הפלשתינים המסכנים, וכאשר נשאל האם הוא מודע לקונוטציות שהביטוי מעלה, השיב – “כן, אני בהחלט אומר את זה בגלל זה. צריך להזכיר את זה”.

כברפלקס מותנה, מזדעקים ארגוני הימין למיניהם ודורשים לפטרו, לסלק אותו מעבודתו, להטיל עליו קנסות וכיוצא בסנקציות אלו, משום שדבריו ‘משחירים את פניה של מדינת ישראל’ וגורמים לנו נזק בינלאומי. הם מצביעים על כך, שהקרקס המכונה ‘בית הדין הבינלאומי בהאג’ הוציא צוי מעצר כנגד ראשי מדינת ישראל על-סמך אמירות מהסוג הזה של כל מיני אוטו-אנטישמים החיים בקרבנו ומוציאים את דיבתנו רעה, וקציני צה”ל עלולים להעצר במדינות אירופה בשל כך.

כמובן, איני מתנגד לשום עונש שיוטל על שונאי ישראל אלו, הניזונים מכספי ציבור ומרעילים את האוירה כאן בארץ כנגד מדינת ישראל וצה”ל, ולא פחות מכך – כנגד התורה הקדושה ולומדיה. אולם לגבי ‘הנזק הבינלאומי’ שהם גורמים – ראוי לבחון שוב עד כמה מדובר בנזק, ושמא דווקא מדובר בעל כרחם בתועלת…

לפני כארבעים שנה, חשף מרגל האטום מרדכי ואנונו את סודות הגרעין הישראלי בעיתון הבריטי סאנדיי טיימס, והוקע כבוגד נאלח. האיש ללא ספק ראוי לכל תואר גנאי שקיים ושלא קיים במילון, הן בשל מעשי הריגול והן בשל שנאתו ליהדות, שהרקיעה שחקים עד שהמיר את דתו ל’דת החסד והרחמים’ שבשמה נטבחו מליוני יהודים במשך הדורות. אבל בפועל – אני הייתי מעניק לו פרס ישראל לבטחון ישראל! בזכותו ידע העולם כולו, שלישראל ישנם בין מאה למאתיים ראשי נפץ גרעיניים, מה שמיקם אותה במקום הששי בעולם מבחינת יכולות גרעיניות, ושדרג את מעמדה למעצמה גרעינית. עד כמה שניתן לייחס לממשלת ישראל באותם ימים תעוזה וחשיבה מקורית, הייתי אפילו מעלה השערה, ולפיה היא הפעילה את ואנונו בלא ידיעתו, על-מנת ליצור את אותו אפקט. העולם גינה את ישראל, כמובן, וואנונו מסתובב בעולם עד היום וזוכה לפרסים בינלאומיים שונים על תרומתו ל’שלום’ ולמאבק בנשק גרעיני. אבל כאן במזרח התיכון, השפה המדוברת היא כח, עוצמה והרתעה, ואת זה ואנונו השיג עבורנו אולי יותר מכל אדם אחר!

נחזור לערד ניר ולחבריו, המשמיצים את ישראל חדשות לבקרים. לא אכנס כאן לסוגיה אם מצוות צריכות כוונה או לא, אבל אין ספק, שככל שדבריהם יעשו רושם רציני ואמיתי – הגם שהם מצוצים מהאצבע והורתם בדמיונם של משועממים אלו, הלוקים בנפשם – התוצאה תהיה טובה יותר עבור ישראל. במזרח התיכון, זה מצוין שיחשבו שאנחנו משמידים את הפלסטינים, מקימים עבורם מחנות ריכוז, הורגים ילדים פלשתינים כתחביב ולשים את המצות שלנו בדמם. באירופה היינו צריכים להזהר מעלילות הדם האלו, כי היינו עם גולה ומושפל, חלש, נרדף ומדוכא. אבל כיום, הדבר הטוב ביותר הוא שיחשבו שאנחנו העם האכזר ביותר על-פני הגלובוס. 

אנחנו קוראים בפרשה הקרובה, פרשת בלק, את ברכת בלעם (במדבר כד ח) – “אֵ-֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ”. זה הרושם שאנו צריכים לְקַבֵּעַ בלבבות, ולא לחשוש ממה שיגידו עלינו בהאג. וכן ניבא מיכה(ה ז-ח) – “וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי־צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל. תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־צָרֶ֑יךָ וְכָל־אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ”. אלו הזועקים ‘אללה הוא אכבר’ – לא יוכנעו על-ידי מי שמספר לעולם כמה הוא הומני ומוסרי, וכמה הוא מסכן את חיי חייליו כדי לא לפגוע ב’חפים מפשע’. [אגב, זה גם לא הומני ולא מוסרי, חוץ מזה שזה לא חכם]. אלו הזועקים ‘אללה הוא אכבר’ יוכנעו רק על-ידי מי שישדר לעולם כולו, כי א-להי ישראל – הוא שבאמת אכבר. הם לא מבינים שפה אחרת.

אז תודה לערד ניר ולכל משמיצי ישראל, אתם מקדמים בדרככם את נצחון ישראל, את נצחונו של מקום, גם אם כוונתכם הפוכה. ונזכה במהרה לקיום דברי הנחמה האמורים בישעיה (נב ז-י) –

“מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱ-לֹהָֽיִךְ. ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב ה’ צִיּֽוֹן. פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חָרְב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־נִחַ֤ם ה’ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם. חָשַׂ֤ף ה’ אֶת־זְר֣וֹעַ קָדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כָּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱ-לֹהֵֽינוּ“.