ביאור הענין כבר הובא מרש”י משלי.
והנה חז”ל בפירוש, שמות רבה סוף פרשה ל”א:
“מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו”… כגון הגמונים ודוכסים ואפרכין שהן יוצאין לעיירות וגוזלין ובוזזין וכשהם חוזרין אומרים הביאו לנו עניים ונפרנסם והמשל הדיוט אומר מנאפת בתפוחים וחולקת לחולין.
יש להעיר שמדובר כאן על התקופה שהאימפריה כבר שדדה את יושבי הספר שלהם בעצמם.