הרב חנוך אלבק: ‘פרס ישראל’ אינו ממון כשר

מתוך “המכלול” (הויקיפדיה החרדית):

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 – 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש”ג-תש”ד.

בשנת 1957 סירב לקבל את פרס ישראל, והסביר: “א) ריבוי הפרסים במדינה וחלוקתם לכל מיני אנשים ונשים מורידים את ערכם לפחות מכשיעור הראוי להתכבד. ב) המסים הכבדים המוטלים על הציבור אינם מצדיקים לדעתי את השימוש בהם לצרכים מפוקפקים כאלה, וחוששני ליהנות מכסף זה.”

ב-1959 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-1969 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו “מבוא לתלמודים”^[2].

מחיבוריו

אלבק, שהיה יהודי אורתודוקסי, חיבר ספרים רבים בעברית ובגרמנית על ספרות חז”ל, בהם: “מבוא למשנה”, “מחקרים בברייתא ובתוספתא” ו”מבוא לתלמודים”. כמו כן פרסם מאמרים רבים בכתב העת “תרביץ“. אלבק עסק גם בההדרה. הוא ההדיר את מדרש “בראשית רבתי” לר’ משה הדרשן (ירושלים 1940) ואת “ספר האשכול” לראב”ד השני, עבודה שאביו התחיל לפניו. אלבק תרגם, ערך והשלים את חיבורו של יום-טוב ליפמן צונץ “הדרשות בישראל”, וכן השלים את המהדורה המדעית לבראשית רבה של יהודה תיאודור.

ניתן לראות את השאר כאן.